תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » "רחפנים – איום בטיחותי או ביטחוני שעדיין לא זכה למענה מלא"
זהירות, רחפנים. צילום אילוסטרציה: BigStock

"רחפנים – איום בטיחותי או ביטחוני שעדיין לא זכה למענה מלא"

בדיון מיוחד בדו"ח מבקר המדינה לגבי ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים - שנערך במסגרת הוועדה לביקורת המדינה - הסכימו הדוברים שהדרך לרגולציה מלאה על פעילות רחפנים בשמי המדינה עדיין רחוקה מלהשביע רצון

מאת 2 בינואר 2018, 9:42 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"אף אחד לא יוצא נגד הטכנולוגיה המבורכת שמציעים הרחפנים, אבל  צריך להסדיר את הנושא הזה. יש לתחום הזה, כמובן, הרבה מאוד דברים טובים להציע, אבל במקביל ברור שיש ערבוב בין הנושאים הביטחוניים לאזרחיים: הרי אין לדעת האם רחפן שנמצא בשמיים הוא אזרחי, או כזה שבא לעשות פיגוע טרור. תכלית הדיון הזה היא לעקוב אחר דו"ח מבקר המדינה בנושא, ואני רוצה להדגיש את החשיבות העצומה שלו, כי הוא מניח את הדברים על השולחן במלוא חומרתם, והוא מראה את חוסר המוכנות של המדינה, כרגע, לתת מענה לזה. כמו כן זה קשור קשר בלתי ניתן לניתוק מההקשר ההסדרתי. אני קוראת לכל הרשויות והגופים הקשורים, להזדרז וקצת להאיץ את הקצב כי הוא כרגע לא מספק", כך אמרה חברת הכנסת שלי יחימוביץ', יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, בדיון מיוחד שהוקדש לדו"ח מבקר המדינה לגבי ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים.

הדו"ח, שהוגש בחודש בנובמבר 2017, אושר לפרסום ברובו לציבור בוועדת המשנה לענייני בטחון של ועדת הביקורת, והוא מתייחס לעובדה כי למרות שבישראל יש כיום כ-20,000 רחפנים, טרם התקבלה החלטה מי יהיה הגוף שאחראי למניעת שימוש ברחפנים לביצוע פעולות טרור.

בנוסף קובע הדו"ח כי הממשלה לא קבעה הסדרה נאותה להפעלת רחפנים, למרות שהנושא בטיפול, לפי דיווח הגופים השונים החל ב-2015.

תא"ל במיל יוסי ביינהורן, מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון במשרד המבקר שהציג את הדו"ח, ציין כמה מקרים בעולם ובארץ שבהם רחפנים חדרו למסלולי טיסה של מטוסים וסיכנו אותם, כולל בשדה דב ובבן גוריון, וכולל עיכוב של נחיתות. "אין רשות רחפנים בישראל וכל אחד עושה מה שהוא רוצה. אנחנו רואים עליה באירועי בטיחות מאירוע אחד ב-2014 עד 24 אירועים כאלה ב-2016. הדו"ח מצא כי במישור הכללי השאלה היא מי אחראי להגנה מפני הרחפנים – יש את אלה שיכולים לאיים בגבולות המדינה, ושם אין ספק שצה"ל אחראי, אבל מי אחראי בתוך המדינה? נוצר ריק שאף אחד לא אחראי לנושא, וזה כבר זמן רב מדי לאור האיום המתפתח", הוא אמר.

לדבריו הדו"ח מצא כי חיל האוויר אינו ערוך לתת מענה שלם לאיום הרחפנים שמקורם מחוץ למדינה. "וגם בארץ אין אכיפה יעילה על מפעילי רחפנים, ויש סיכוי לפגיעה ביטחונית. צריך לטפל בזה מהר ובקצב מהיר, ויפה שעה אחת קודם". הוא הוסיף.

רחפנים – מקרה המנהרות הבא?

חבר הועדה, ח"כ חיים ילין מיש עתיד, טען כי אין בכלל ספק שמדובר באיום הבא, ושכולם צריכים להתעורר ולהבין שלא מדובר בתופעה מסרטי מלחמת הכוכבים. "אנחנו לא כמו במנהרות שרק אחרי הגבנו, אבל אנחנו בדרך לשם. נדרשת אמירה ברורה בנושא הרחפנים בדיוק כמו במנהרות, אבל אם לא יהיו משאבים זה לא יקרה. זה אקוטי כי הוא איום שיכול להגיע מכל מקום, וזה מעבר לכך שיש איום על השבתה של שדה תעופה צבאי או אזרחי, כשכל ילד יכול לשחק ולשתק את זה, ואנחנו במקום לא טוב, במיוחד שהכלים הקטנים האלה שנכנסים למדינה ואף אחד כמעט לא יודע עליהם", הוא אמר.

איתן בן דוד, המשנה לראש המל"ל, הסכים עם דברי הביקורת אבל ציין שמדובר בתחום שהטיפול בו דורש זמן רב. "לא מכיר אירוע של פגיעת רחפן בביטחון בישראל, אבל לא חיכינו לזה. העבודה שלנו נועדה לאפשר לכל גורמי הביטחון לשתף פעולה כדי לפתח הגנה נגד האיום הזה. "החלטת הקבינט בראש ובראשונה הייתה על השפה המשותפת בין כל הגופים, וזה לא היה קל כמו שזה נשמע. הנושא הכי בעייתי שהיה בהתחלה זה תחומי האחריות. זה לא היה ברור מאליו. זה לא איום אווירי שאנחנו מכירים מאז ומעולם, ולכן נאלצנו לעשות שינוי. אבל חילקנו את האחריות באופן כוללני, שהצבא אחראי על הגבולות ועל השטחים שבאחריותו, והמשטרה על כל שאר שטחי ישראל. רת"א אחראית רק לבטיחות ולא להגנה. זו פעם ראשונה שהמשטרה לוקחת אחריות על משהו שנמצא לא על הקרקע והיא צריכה להרים את הראש לשמיים, וזו דורש הסדרה ותיאום דרכי תקשורת", הוא סיפר.

"בכוונת זדון – הרגולציה לא רלוונטית"

גורמים מסחריים שהשתתפו בוועדה ציינו כי בארצות הברית דורשים כבר רישום מעל משקל מסוים ולנוכח יכולות תנועה מעבר למרחק מסוים, ושכבר ברבעון הראשון של 2018 תהיה דרישה להשתמש ברכיבי זיהוי מרחוק. הוא אמר שאולי כדאי לאמץ זאת גם בארץ. "הרחפנים אינם איום, אלא יש אנשים שיכולים להשתמש בהם לצורך איום. הסופי. האם הרגולציה תסייע? אולי כדי לסייע לאנשים להיות יותר זהירים, אבל זה לא יכול לסייע במניעת טרור, כי אם יש למישהו כוונת זדון – הרגולציה לא רלוונטית", אמר גיא צ'רני מחברת אטלס דינמיק.

אל"מ א.מ., ראש מנהל מגן בחיל האוויר, סיפר כי כבר הוקם צוות משימה לאומי לטיפול בהקמת ופיתוח מענים. הצוות מובל על ידי חיל האוויר, וכולל את אגפי מבצעים וטכני, את מפא"ת, ומתואם עם כלל הגופים הרלוונטיים, לרבות המשטרה והשב"כ. "זה כולל ניסויים ובחינות טכנולוגיות משותפות, ולנצל את המשאבים המשותפים באופן יותר יעיל, ובשורה התחתונה זה באמת לא משנה מאין מגיע האיום. יש רחפן שחשוד כמאיים, מה עושים, מי מתאם, מי בודק. זאת השאלה", הוא אמר.

רפ"ק אמיר ליפשיץ, היועץ המשפטי לאגף התכנון במשטרת ישראל, הזכיר כי מדובר בכלים מהירים שעוברים בזריזות ממקום למקום, ולכן היכולת לתיאום מהיר בין הגופים מחויבת. "ברור שככל שהרגולציה תהיה טובה יותר כך נוכל לבודד החוצה את המקרים הבודדים של פשיעה או פח"ע באמצעות רחפנים. אנחנו מודעים לאיומים ומחפשים מענים יחד עם הגורמים האחרים", הוא טען.

עו"ד אבישי פדהצור, היועץ המשפטי של רשות התעופה האזרחית, הדגיש כי רת"א עוסקת בבטיחות תעופה אזרחית, ולא במניעת איומים. הוא הסביר כי לפי חוק הטייס, עצם מעופף שטס משנה את הגדרתו לפי מטרתו. "כלי שטס למטרות ספורט הוא טיסן, ואילו כלי שטס לצילום או לעבודה הוא כלי טייס הדורש רישוי מאוד הדוק. בהתייחס להטסת טיסנים, הגישה הייתה לקבוע כללי הפעלה שנועדו למנוע תאונות בתמימות – אסור להטיס בקרבת בני אדם, לדוגמה – אבל לנו אין יכולת לשלוט בכוונות. אנחנו רק יכולים לעזור", הוא אמר.

"רחפנים – איום בטיחותי או ביטחוני שעדיין לא זכה למענה מלא" Reviewed by on . "אף אחד לא יוצא נגד הטכנולוגיה המבורכת שמציעים הרחפנים, אבל  צריך להסדיר את הנושא הזה. יש לתחום הזה, כמובן, הרבה מאוד דברים טובים להציע, אבל במקביל ברור שיש ערב "אף אחד לא יוצא נגד הטכנולוגיה המבורכת שמציעים הרחפנים, אבל  צריך להסדיר את הנושא הזה. יש לתחום הזה, כמובן, הרבה מאוד דברים טובים להציע, אבל במקביל ברור שיש ערב Rating: 0

הגיבו