שלמה וקס: "אפשר ליצור פה חברות שמוכרות במיליארד דולר בשנה, אבל בשביל זה יש לפתח את התעשייה"

"זה אומר לא רק למחוא כפיים לאקזיטים, אלא גם להקים חברות כמו אמדוקס, צ'ק-פוינט, נייס ומלאנוקס", קובע וקס - מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה ● וקס, שאמר את הדברים לקראת כנס "חזון או חלום" של האיגוד, סבור כי "אנחנו מתמודדים עם שער חליפין שהוא לחלוטין לא ריאלי. השער חייב לעמוד על 4.2 שקלים לדולר לפחות" ● למרות החזון, השורה התחתונה שלו אינה אופטימית: "נכון להיום, אני לא רואה כאן ניסיון רציני ללכת לקראת תעשיית ההיי-טק"

"המטרה שצריכה לעמוד לנגד עינינו היא מכירות של 40 מיליארד דולרים לתעשיית האלקטרוניקה והתוכנה – ואנחנו מאמינים שזה חזון שיכול להתגשם. אין לי ספק שאפשר ליצור כאן חברות שמוכרות במיליארד ובשני מיליארד דולרים בשנה, אבל כדי לעשות זאת, וכדי לשמור על החוסן הכלכלי של ישראל, חייבים לפתח את תעשיית האלקטרוניקה והתוכנה", כך אומר שלמה וקס – מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. לדבריו, "זה אומר לא רק למחוא כפיים לאקזיטים, אלא גם להקים חברות כמו אמדוקס (Amdocs), צ'ק-פוינט (Check Point), נייס (Nice) ומלאנוקס (Melanox). אין לי כלום נגד אקזיטים. ברור שיש פיתוחים שאם לא יימכרו, לא יהיה להם קיום. אבל צריך למצוא את האיזון".

וקס, שאמר את הדברים בראיון לאנשים ומחשבים לקראת כנס "חזון או חלום" של האיגוד, מדגיש, כי "חייבים להגדיל את תקציב המדען הראשי. לא יכול להיות שתקציב המדען הראשי, שהסתכם השנה ב-1.3 מיליארד שקלים, יהיה נמוך מהתקציב שעמד לרשותו בשנת 2000, קרי שני מיליארד שקלים".

בנוסף, קורא וקס לממשלה ליצור תנאים להקמת קרנות שמשקיעות בחברות בשלבי ביניים, כלומר חברות המוכרות בחמישה עד עשרה מיליון דולרים ויש להן פוטנציאל לגדול. "ההשקעות של קרנות אלה יאפשרו לחברות לפנות לשווקים חדשים, לפתח קווי מוצרים חדשים ולהגדיל את היקפי המכירות", הוא מסביר. "זה יבטיח שהחברות הללו ימשיכו להתפתח בארץ ולא ייאלצו להימכר לחברות בחו"ל או להיסגר".

"לאור כשל השוק שמתקיים בארץ בנושא קרנות ביניים, אנחנו חושבים שהמדינה צריכה לעודד את הקמתן על ידי הענקת בטחונות למשקיעים, או להקים בעצמה קרן ביניים. גם תעשיית קרנות ההון סיכון קמה בעקבות קרן 'יוזמה' שהוקמה על ידי הממשלה". לדבריו, "אחד היתרונות של קרנות הביניים הוא אורך החיים שלהן. בעוד שאורך חייה של קרן הון סיכון נע בין שבע לעשר שנים, אורך חייה של קרן ביניים הוא 15 שנים ומעלה. הניסיון בארה"ב מראה שלאורך זמן, קרנות הביניים רושמות הישגים גבוהים מאלו של קרנות ההון סיכון".

תרומת החברות עצמן להתפתחות תעשיית ההיי-טק, לדברי וקס, צריכה להיות הסרת הסטיגמה ממהנדסים בני 45 ומעלה. "חייבים למצוא דרך לקלוט אותם חזרה למעגל העבודה", הוא מתריע. "מספר המהנדסים הפורשים לגמלאות, גדול כיום ממספר המהנדסים המסיימים את לימודיהם. התוצאה היא, שבמקום להעסיק מהנדסים ישראלים בני 45 ומעלה, אנחנו מספקים עבודה למהנדסים בסין, בהודו ובמזרח אירופה. לכן, הצענו תוכנית לקורסי הסבה ורענון של מהנדסים שעברו את גיל 45".

"משימה נוספת שכל הנוגעים בדבר יצרכו להתגייס אליה, היא שינוי התפיסה", מוסיף וקס. "חלק מהמהנדסים האלה שימשו בעבר בתפקידים בכירים ויצטרכו כעת להסכים לחזור לשולחנות הפיתוח והייצור. המנהלים הצעירים שיקלטו אותם, חייבים להתגבר על המחסום הפסיכולוגי של לנהל מהנדס מבוגר מהם שכבר שימש בתפקידים בכירים. זה לא בלתי אפשרי – רק עניין של רצון. אם חפצי התפתחות אנחנו, אז אין ברירה אלא לשנות את התפיסה ואת דפוסי ההתנהגות, כי אין פתרונות קסם".

בנוגע ליכולת התחרות של ההיי-טק הישראלי בחו"ל, הדגיש וקס, כי "אנחנו מתמודדים עם שער חליפין שהוא לחלוטין לא ריאלי. השער חייב לעמוד על 4.2 שקלים לדולר לפחות. גם אם לא רוצים לעשות פיחות, אפשר לפצות את התעשייה בדרכים אחרות, כדי לאפשר לה להתמודד בחו"ל מול תחרות שרק הולכת וגוברת כל הזמן".

"מדינות אחרות שנמצאות במשברים עושות הכול כדי לפתח שוקי יצוא חדשים", מסכם וקס. "אצלנו, לצערי, לא רק שלא מעודדים את התעשייה אלא עורמים עליה קשיים, כמו שער הדולר, המיסוי וכו'. אני לא רואה כאן ניסיון רציני ללכת לקראת תעשיית ההיי-טק".

הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה ייערך ביום ג', ה-7 בפברואר, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים