הצעת חוק שמאפשרת למשטרה לחסום אתרים ללא צו בית משפט מעוררת ביקורת חריפה

משרד המשפטים פרסם תזכיר להצעת חוק שמאפשרת למשטרה להחליט האם לחסום אתרים, במטרה להילחם בהימורים ובפדופיליה ● עו"ד יהונתן קלינגר, מומחה לדיני אינטרנט, טוען שהצעת החוק לא ישימה וציין שהיא מאפשרת לתת את הצו בהחלטה חסויה ● הוא הוסיף, כי "ברור כבר עכשיו שלא משנה איזה צו לחסימה של אתר אינטרנט יינתן, תוקפו הוא בערך כמו צו של המשטרה שיורה שהטמפרטורה בקיץ לא תעלה על 25 מעלות צלזיוס"

עו"ד יונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות. צילום: קובי קנטור

הצעת חוק חדשה שמאפשרת למדינה לחסום אתרים גם ללא קבלת צו מבית המשפט מעוררת ביקורת חריפה בקהיליית האינטרנט הישראלית. משרד המשפטים, שפרסם את תזכיר הצעת החוק השבוע, טוען שהיא נועדה לחסום אתרים פדופיליים ואתרי הימורים, אולם עו"ד יהונתן קלינגר, מומחה לדיני אינטרנט, אומר ש-"מדובר בחוק אבסורדי, לא ישים, שאומר: 'עזבו אתכם מבתי משפט, תנו לשוטר סמכות וזהו'".

תזכיר הצעת החוק פורסם לצורך קבלת הערות מהציבור עד 7 בינואר הקרוב. על פי משרד המשפטים, מטרת החוק המוצע היא "ליצור הסדר אחיד וכולל המקנה סמכות להגביל שימוש במקומות המשתמשים לביצוע עבירות, הן במקומות פיזיים והן במקומות ווירטואליים". החוק נותן סמכות למשטרת ישראל להורות לספקיות הגישה לאינטרנט, בהתבסס על "יסוד סביר לחשד", להגביל את הגישה לאתרי אינטרנט המשמשים לביצוע עבירה של איסור עריכת הגרלות והימורים (סעיף 225 לחוק העונשין) או פרסום תכנים פדופיליים (סעיף 214(ב) לחוק).

לפי החוק המוצע, המשטרה תוכל לתת צו הגבלת גישה לאתר אינטרנט גם אם הפעילות שמתקיימת בו חוקית, ובלבד שביצוע העבירה אינו חלק שולי מפעילותו הכוללת של האתר. צו שכזה לא יינתן אלא לאחר שנמסרה הודעה בעניין לספק הגישה לאינטרנט ולבעלים או למפעיל של האתר, ולאחר שניתנה להם הזדמנות סבירה להציג את טיעוניהם בעניין.

עו"ד חיים רביה אמר בתגובה להצעת החוק ש-"עד הזמן האחרון, המשטרה הורתה לספקיות הגישה לאינטרנט לחסום את הגישה לאתרי הימורים על יסוד פרשנותה את הוראות סעיף 229 לחוק העונשין. באפריל האחרון, בהחלטה עקרונית, הורתה השופטת מיכל רובינשטיין מבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, כי למפקד משטרת מחוז תל אביב לא הייתה סמכות להוציא צווים שכאלה וכי דינם של צווים אלה להתבטל. בכך קיבל בית המשפט עתירה שהגיש איגוד האינטרנט הישראלי. השופטת קבעה שהצווים פוגעים בזכות החוקתית לגישה למידע, שהיא חלק מחופש הביטוי, ושהמחוקק לא הקנה למפקד המחוז סמכות צנזוריאלית להורות על חסימת גישה לאתרים". הוא ציין שערעור שהגישה המדינה על פסק דין זה ממתין להכרעת בית המשפט העליון.

לדברי עו"ד קלינגר, "אחד הדברים העצובים בדמוקרטיה הוא שלפעמים, קבוצה קטנה של בעלי שררה מקבלת את הסמכות לשנות את הכללים במהלך המשחק, וכשהיא עושה את זה, היא בדרך כלל עושה זאת במחשכים. כך היה הסיפור עם חסימת אתרי ההימורים שהניסוי בה החל ב-2010. למזלנו, אחרי הרבה עבודה קשה מצד איגוד האינטרנט, בית המשפט המחוזי פסל את החלטת המשטרה וקבע שאין לה סמכות להורות לספקיות האינטרנט לחסום גישה לאתרים מסוימים. אבל, רוצה המדינה והיא מגישה חוק עוקף, שיאפשר לה לסגור אתרי אינטרנט ללא הגבלה".

"כיאה לכל דבר חקיקה מודרני, הצדק בו נעשה אך לא נראה", הוסיף עו"ד קלינגר. "אחד הסעיפים בהצעת החוק החדשה קובע שהחומר הנוגע לבקשת המשטרה או מידע שעליו היא מתבססת יועמדו לעיון השופט בלבד ושהחלטת השופט יכולה להיות חסויה. כלומר, אזרחי ישראל עשויים למצוא עצמם במצב בו ניתן נגדם צו סגירה חסוי והם כלל לא יודעים עליו. הם לא יוכלו לערער על צו כזה, כיוון שנימוקי ההחלטה יהיו חסויים".

"מה שמצחיק הוא שהחוק עצמו אבסורדי", אמר. "ברור כבר עכשיו שלא משנה איזה צו לחסימה של אתר אינטרנט יינתן, תוקפו הוא בערך כמו צו של המשטרה שיורה שהטמפרטורה בקיץ לא תעלה על 25 מעלות צלזיוס. כלומר: הספקיות יגבילו ואז האזרחים יגלשו".

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אמת

    רעיון מצויין רק רצוי גוף שנותן אפשרות ערעור. לבד מזה שלפתוח אתר חדש לוקח 20 שניות.

  2. יובל

    אין בישראל דמוקרטיה... הגיע הזמן להפנים את זה...

אירועים קרובים