למה בחירות עכשיו הן דבר רע להיי-טק הישראלי?

המשמעות של הבחירות החמישיות היא הקפאה של תוכניות שיצאו לדרך, או נמצאות בתכנון, וקשורות לענף, הקפאת חקיקה ותקציב מדינה שכנראה לא יעבור בזמן ● מה בדיוק יאופסן עד אחרי יום הבוחר?

משמעות היציאה לבחירות היא קיפאון, ולו חלקי, של הממשק בין הממשלה והכנסת להיי-טק.

שוב הן כאן – הבחירות. התגעגעתם? תודו שלא. גם אם אתם מתנגדים לממשלה שאו-טו-טו תלך לעולמה וטוענים שזה הכרחי לעתיד המדינה, בטח אין לכם ערגה מיוחדת לקלפי. המצב הפוליטי הישראלי מזכיר סדרת טלוויזיה, שאפשר לקרוא לה בחירות, או: הכאוס הפוליטי הישראלי. לא שם הכי מוצלח. זאת סדרה מרתקת, דרמטית ודי ארוכה: אנחנו מתחילים בימים אלה את העונה החמישית שלה, ויכול להיות שתהיינה עונות שישית, שביעית ועוד היד נטויה. אבל זאת לא סדרת טלוויזיה, אלא החיים שלנו.

בחירות זה מצב טוב לפוליטיקאים (בחלקם, כי בערך שליש מהם לא יחזרו לכנסת), ו-ודאי למערכות החדשות ולכתבים הפוליטיים, אבל לא לכלכלה, ובתוכה – להיי-טק. כלכלה רוצה יציבות, זה טוב לעשיית עסקים ולהשקעות, שתעשיית הסטארט-אפים בנויה עליהן. מעבר לזה, ובנוסף להקצת תקציבים רבים לוועדת הבחירות המרכזית ולמפלגות, שיכולים ללכת למקומות אחרים, בחירות פירושן ממשלת מעבר, וממשלת מעבר פירושה יציאה של הכנסת לפגרה – כלומר: הקפאת דיונים וחקיקה, והקפאה של חלק מהפעילויות הממשלתיות.

התאריך המסתמן לבחירות הוא סוף אוקטובר או תחילת נובמבר. המשמעות של זה היא שעד להקמת הממשלה החדשה לכל המוקדם בדצמבר נהיה בממשלת מעבר, שבה לא ניתן להמשיך בחלק מהתוכניות שבתכנון או שכבר התחילו, להעביר תקציבים זולת תקציבים המשכיים, להעביר את תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים שלצידו – כלומר, הם שוב יעברו, בסבירות גבוהה, אחרי ה-1 בינואר – ועוד דברים שקשורים בממשלה ובכנסת.

מה לא יטופל?

בחירות עכשיו אומר שלא יטפלו בחוק הסייבר, שאמנם תקוע כבר מ-2018 אבל העברתו נחוצה לנוכח מתקפות הסייבר המתגברות על ישראל. ראינו את זה רק השבוע עם דוגמה "קטנה" אך מפחידה – המתקפה האיראנית שגרמה להפעלת צופרי האזעקה בירושלים ובאילת. שלא לדבר על מתקפות גדולות יותר, שחוק הסייבר לא ימנע, אבל הוא יכול להביא לרגולציה טובה יותר של התחום, חיוב גופים ציבוריים שפחות נותנים את דעתם לנושא – לעשות זאת, והגדרה כיצד הם צריכים לעשות זאת.

היציאה לבחירות אומרת שתוקפא פעילותה של ועדת המשנה של הכנסת לענייני היי-טק, שהוקמה רק לפני כמה חודשים, בתחילת השנה הנוכחית. שהרי כשכנסת מתפזרת, הפעילות של הוועדות שלה מוקפאת, למעט שתי הוועדות החיוניות – ועדת החוץ והביטחון ו-ועדת הכספים. נושאים שקשורים להיי-טק כמעט שלא נדונים בהן, ולא יהיה מי שימהר לדון בהם בתקופת בחירות, כשהפוליטיקאים עסוקים בגורלם הפוליטי ובגורל הקריירה שלהם.

ח"כ צבי האוזר.

ח"כ צבי האוזר. צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ועדת המשנה להיי-טק עוסקת בשלל נושאים שקשורים לענף, ואמורה לעסוק בנושאים נוספים, כגון הרגולציה והביורוקרטיה, שהכרחי להפחית אותן בתחומים מסוימים ולהשאיר אותן כמו שהן, ואולי אף להגביר, בתחומים אחרים; הגדלת מספר החברות בענף שפועלות מהפריפריה; מינוי סמנכ"ל טכנולוגיות לאומי – הצעה מתבשת שהציע בזמנו ח"כ צבי האוזר, שלא קודמה מאז ולא תקודם גם עכשיו; ומעקב אחרי תוכניות ממשלתיות לצמצום המחסור החמור בהון האנושי בהיי-טק.

ואם במחסור בהון אנושי עסקינן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן, הציע בדיון שקיימה אותה ועדת משנה בפברואר האחרון שהממשלה תגבש ותוציא לפועל תוכנית מגובה בתקציבים, שתעודד חברות מתעשיית היי-טק להעסיק עובדים.ות מתעשיות שמודרות ממנה, כגון ערבים.ות, חרדים.ות, יוצאי.ות אתיופיה, ובמידה פחותה יותר גם להט"בים.ות. גם תוכנית הכרחית כזאת – אין סיכוי שתקודם בחודשים הקרובים.

אם בנימין נתניהו לא יצליח, בדרך של חצי נס, להקים ממשלה חלופית בכנסת הנוכחית, שוב נלך בסתיו אל הקלפיות. נותר רק לקוות שלא נצטרך לפקוד אותן גם באביב, בקיץ הבא ומי יודע מתי עוד. במערכת הפוליטית הישראלית הכול אפשרי

עוד הצעה שלא תטופל היא הקמת גוף מתכלל, שיאגד את הפעילות הממשלתית שקשורה להיי-טק במקום אחד. כיום, פעילות ההיי-טק הממשלתית העיקרית נמצאת תחת שלושה משרדים: משרד הכלכלה, שתחתיו פועל מערך הדיגיטל הלאומי, שכולל את רשות התקשוב ומטה ישראל דיגיטלית; משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שתחתיו נמצאת רשות החדשנות; ומשרד ראש הממשלה, שמערך הסייבר הלאומי הוא אחת היחידות שלו. יש להוסיף לכך משרדים נוספים, כמו משרד הביטחון, שאחראי על צה"ל, ששומר על הביטחון של ישראל גם בעולמות הסייבר, ומשרד הפנים, שאחראי על הרשויות המקומיות, ובכלל זה על ה-IT ומערכות המחשוב שלהן, גם אם זו אחריות עקיפה. אמנם, המצב טוב במקצת מאשר בממשלות הקודמות, שבהן היה הרבה יותר בלאגן, אבל גם שלושה גופים שאחראים על תתי תחומים שהם חלק מתחום אחד – ההיי-טק והתקשוב – אומר, במעשה או בפוטנציה, לא מעט ביורוקרטיה ויד ימין שלא בהכרח יודעת מה יד שמאל עושה.

יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו.

יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו. צילום: BigStock

יש עוד לא מעט נושאים שאפשר להזכיר כאן, כגון קידום החינוך לטכנולוגיה, הכנת התלמידים לעידן הדיגיטלי הנוכחי והקצאת תקציבים למחשוב בתי הספר. אלא שהיריעה קצרה.

נדמה שזה סגור וחתום – אם בנימין נתניהו לא יצליח, בדרך של חצי נס, להקים ממשלה חלופית בכנסת הנוכחית, שוב נלך בסתיו אל הקלפיות. נותר רק לקוות שלא נצטרך לפקוד אותן גם באביב, בקיץ הבא ומי יודע מתי עוד. שלא תהיינה מערכות בחירות שישית, שביעית, שמינית ומי יודע, אולי אפילו 12. במערכת הפוליטית הישראלית הכול אפשרי.

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים