תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » על סדר היום » ועכשיו, לעבודה!

ועכשיו, לעבודה!

מסקנות הדו"ח המיוחד של מבקר המדינה לא מפתיעות: הליקויים רבים, ולמרות שעל חלקם התריע המבקר כבר ב-2007 - הם לא תוקנו ● עם זאת, צריך להפסיק מיד עם חיפוש האשמים, ועדות החקירה והטחת הבוץ בין הנושאים באחריות המיניסטריאלית כיום, לבין אלו שעשו זאת בעבר ● מה שצריך עכשיו לעשות זה לגשת לתיקון הליקויים - ומהר

מאת 8 בדצמבר 2010, 15:32 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

המבקר חושף ליקויים בשני תחומים מרכזיים בשירותי הכיבוי: הראשון הוא בתחום רשתות התקשורת, ואף בתקשורת שבין הכבאיות עצמן. הדעת אינה תופסת ממצאים כאלו, כאשר הם נכתבים על אחד מגופי החירום הקריטיים בישראל. הליקוי השני קשור בהעדר מוקד ארצי לשליטה ובקרה. שערו בנפשכם שממצאים דומים היו נכתבים על משטרת ישראל או על חברת חשמל

הדו"חות של מבקר המדינה מתאפיינים בדרך כלל בחשיפת ליקויים שקרו כשנה עד שנתיים לאחור. במקרים מסוימים, בין מועד הדפסת הדו"ח ועד פרסומו, מתוקנים חלק מהליקויים. הדו"ח המיוחד של מבקר המדינה על שירותי הכבאות, חורג מהדפוס הקבוע. במקרה זה, הליקויים עליהם מצביע המבקר לא רק שלא תוקנו – אלא שתוצאותיהם נחשפו לנגד עינינו במלוא חומרתם בסוף השבוע האחרון, במסגרת האסון בכרמל שגבה את חייהם של 41 בני אדם, לצד נזק סביבתי מהחמורים שידעה המדינה ונזק כבד ביותר לרכוש.

למרות שדו"ח המבקר הוגש לתגובה לעיני כל הנוגעים בדבר כבר לפני חצי שנה, נראה שהליקויים לא תוקנו. חלק מהביקורת מתייחסת אף לליקויים עליהם התריע המבקר כבר בשנת 2007, במסגרת דו"ח שפורסם בעקבות מלחמת לבנון השניה. באופן לא מפתיע, גילה המבקר שאפילו הם לא תוקנו.

אין זה מקרה שהמבקר מקדיש בדו"ח שלו תשומת לב גם לתחום המיחשוב ומערכות המידע במערך שירותי הכבאות הארצית. כל מי שיקרא את הפסקאות הללו בדו"ח, ודאי לא יופתע לגלות שבמערך הכבאות הארצי כמעט ואין ICT, או לפחות לא במובנים שהתרגלנו אליהם או בסטנדרטים של המאה ה-21. גם מה שעוד בכל זאת קיים, קובע המבקר, בעיקר מיושן ולא יעיל – כמו חלק ממשאיות הכיבוי העתיקות שעוד פעילות ברחבי הארץ.

המבקר חושף ליקויים בשני תחומים מרכזיים בשירותי הכיבוי: הראשון הוא בתחום רשתות התקשורת, ואף בתקשורת שבין הכבאיות עצמן. הדעת אינה תופסת ממצאים כאלו, כאשר הם נכתבים על אחד מגופי החירום הקריטיים בישראל. הליקוי השני קשור בהעדר מוקד ארצי לשליטה ובקרה. שערו בנפשכם שממצאים דומים היו נכתבים על משטרת ישראל או על חברת חשמל. היינו עוברים על כך לסדר היום?

המסתכל הוא שבשנים האחרונות דווקא נעשו השקעות ב-IT של מכבי האש, אבל בדיעבד היו אלה השקעות לא נכונות. את הכסף הזה אפשר היה לנתב לצרכים האמיתיים. אולם, כאשר אין יד מכוונת, אין מדיניות כוללת של הגדרת צרכים ואין אחראי (במקרה הזה מנמ"ר בעל סמכויות חבר הנהלה) – מתקבל לו מגדל בבל, שבסוף השבוע שעבר עלה בלהבות.

עכשיו צריך להפסיק מיד עם חיפוש האשמים, ועדות החקירה והטחת הבוץ בין הנושאים באחריות המיניסטריאלית כיום, לבין אלו שעשו זאת בעבר. המציאות ברורה והתוצאות גלויות לעין. מה שצריך עכשיו לעשות זה לגשת לתיקון הליקויים – ומהר. זה, אגב, כולל גם את הליקויים החמורים בתחום ה-ICT. בהקשר הזה, מתסכלת מאוד תגובתו של רב-טפסר שמעון רומח, שאמר, כי "מזה כשנתיים עוסקת הנציבות בפרויקט מיחשוב כולל. היישום והטמעה יסתיימו בנובמבר 2010".

נראה שגם ארגון הכבאות הארצי לוקה במחלת עיכוב הפרויקטים, שמוכרת כל כך בענף שלנו. נובמבר חלף לו ודצמבר כבר מתקרב לאמצעו, אבל בשריפה בכרמל נלחמו הכבאים ללא הציוד המתאים. בהקבלה, זה בערך כמו לשלוח לוחמי יחידה מובחרת בצה"ל לבצע פעולה, כשהם מציידים באבנים במקום ברובים. הקמת מוקד שו"ב לא אורכת שנתיים. הטמעת פרויקטי ICT שמהותם שיפור התקשורת בין יחידות לא מצריכה יותר מחצי שנה. אולם כדי לנהל אותם, צריכים אנשים, מדיניות ותקציבים.

בישראל מדברים כבר שנים על הקמת רשת חירום לאומית. בעקבות מלחמת לבנון השניה, החלו הגורמים הרלוונטיים לעשות צעדים, אך בקצב איטי ביותר. במאי השנה דיווחנו, כי מערכת הביטחון תקים מערך שו"ב לאומי מאוחד בהיקף של מאות מיליוני שקלים. מכבי האש היו צריכים להיות חלק בלתי נפרד מהכיסוי של המערכת הזו. האם נעשה משהו בנדון? התשובה היא לא.

בנובמבר אשתקד דיווחנו על מערכות תקשורת דיגיטליות שתספק מוטורולה (Motorola) למשטרת ישראל, בפרויקט שהיקפו מאות מיליוני שקלים. למכבי האש, למרות הבכי של שר הפנים ועוזריו על העדר תקציב, היו רזרבות כספיות כדי לצאת לפרויקט דומה.

ואפשר גם להגדיל ראש. לקברניטי מכבי האש ודאי ידוע שכיום זמינים גם פתרונות המבוססים על תשתית סלולרית. הם גמישים יותר וזמינים לא פחות מרשתות נייחות. כל חברות הסלולר בישראל פרשו תשתיות משלהן והן מתחרות בבזק בתחומים רבים. בימים האחרונים הועלתה הצעה באחד מאמצעי התקשורת, לפיה יש להכריז על הרשתות הסלולריות בישראל כתשתיות חירום.

אם כן, כעת צריך לגשת למלאכת השיקום, שכוללת בין היתר סיום פרויקטי ה-ICT שתקועים, בחינה מחודשת של תוכניות ההשקעה ב-ICT לשנים הבאות והתנעת פרויקטים חדשים, תוך הגדרת לו"ז קצר ואפקטיבי. תעשיית ה-ICT בישראל מסוגלת לעמוד בכך וראשיה ישמחו להירתם למשימה, כפי שהם הוכיחו בעבר. צריך רק מישהו שירים טלפון ויגייס אותם – ויפה שעה אחת קודם.

ועכשיו, לעבודה! Reviewed by on . הדו"חות של מבקר המדינה מתאפיינים בדרך כלל בחשיפת ליקויים שקרו כשנה עד שנתיים לאחור. במקרים מסוימים, בין מועד הדפסת הדו"ח ועד פרסומו, מתוקנים חלק מהליקויים. הדו" הדו"חות של מבקר המדינה מתאפיינים בדרך כלל בחשיפת ליקויים שקרו כשנה עד שנתיים לאחור. במקרים מסוימים, בין מועד הדפסת הדו"ח ועד פרסומו, מתוקנים חלק מהליקויים. הדו" Rating:

תגובות (1)

  • Avatar

    סלע

    למבקר המדינה אין בכלל שיניים, הארגונים הממשלתיים עושים בסופו של דבר מה שהם רק רוצים

הגיבו