תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » על סדר היום » להוציא את החינוך הטכנולוגי מהחצר האחורית

להוציא את החינוך הטכנולוגי מהחצר האחורית

ערב פתיחת שנת הלימודים, מתגלה כי יותר מ-130 אלף תלמידים יקחו חלק במערך החינוך הטכנולוגי – אולם הדרך עוד ארוכה ● שר החינוך, הרב שי פירון, מנסה להצעיד את המערכת קדימה ולשם כך אף הקים ועדה בין-משרדית בראשותו של שרגא ברוש, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים ● עתה, כמו בכל פעם שמוקמת ועדה, נחכה ונראה אם אכן יורגש שינוי משמעותי

מאת 26 באוגוסט 2013, 17:42 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

העובדה שבשנת 2013 ילמדו יותר מ-130 אלף תלמידים בחינוך הטכנולוגי היא אכן משמחת בהתחשב בעובדה שעד לפני 10 שנים המספרים היו קטנים בהרבה. הגידול במספר הפונים ללימודים אלו הוא חלק מתשומת לב והפניית משאבים שמופנים למערכת החינוך ככלל

ד"ר עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, אמר בראיון לאנשים ומחשבים לקראת שנת הלימודים החדשה כי שר החינוך החדש, הרב שי פירון, מעודד מאוד את החינוך הטכנולוגי והתיקשוב. בין היעדים שקבע השר כמדיניות לשנים הבאות: "הפיכת החינוך המקצועי לחינוך לגיטימי".

זוהי אמירה חשובה מאוד וגם הניסוח שלה אינו מקרי. כיום אין יותר חינוך מקצועי, אלא קוראים לזה חינוך טכנולוגי. אבל הסמנטיקה, כאמור, היא איננה תוצר של יד המקרה, וסביר להניח שכבוד השר יודע את המינוח החדש. החינוך המקצועי היה במשך שנים החצר האחורית של מערכת החינוך בישראל. תלמידים שהלכו ללמוד בבתי ספר מקצועיים בשנות השישים והשבעים – כמו "שבח", "עמל" או "אורט" – נחשבו לתלמידים נחשלים, כאלו שכנראה לא יוציאו תעודת בגרות והם על סף נשירה מוחלטת ממערכת החינוך. בשנות השבעים המאוחרות חל מהפך עם העלייה מברית המועצות, שהביאה עמה גל גדול של אנשי מקצוע איכותיים, מהנדסים ומדענים, שחלקם מאייש כיום את השדרות המקצועיות של ענף ההיי-טק.

הילדים שלהם נשלחו לבתי הספר המקצועיים האלו כדי שיהיו הנדסאים ומהנדסים. ההצפה של תלמידים אלו לבתי ספר אלו הביאה לכך שגם הם נאלצו להשתנות. ממקצועות חריטה, דפוס ונגרות – החלו ללמד בבתי הספר המדוברים מקצועות ריאליים, מדעים ומחשבים. בוגרי בתי ספר אלו הלכו אחר כך לצבא, ליחידות עילית, וכשהשתחררו הלכו לעבוד בהיי-טק או במעבדות ביולוגיות וכימיות. המוכשרים מביניהם שלא מצאו את מקומם עזבו את הארץ, ואפשר למצוא אותם בבוסטון, במנהטן ובמקומות שונים באירופה.

זהו, אם תרצו, סיפורו של החינוך הטכנולוגי בישראל עד לסוף שנות התשעים ותחילת המיליניום הנוכחי. שרי חינוך באו והלכו, חלקם התעניינו יותר וחלקם פחות, הקימו מחלקות ואגפי תיקשוב – אבל "הרברס לא זז", כמו שאומרים החבר'ה. החינוך המדעי-טכנולוגי היה מנת חלקם של סוגי אוכלוסיות מסוימות המאופינות על פי מוצא ואזורים גאוגרפיים מסוימים, וכל השאר הלכו ללמוד היסטוריה וקצת מחשבים, כי הכריחו אותם. העובדה שבשנת 2013 ילמדו יותר מ-130 אלף תלמידים בחינוך הטכנולוגי היא אכן משמחת בהתחשב בעובדה שעד לפני 10 שנים המספרים היו קטנים בהרבה. הגידול במספר הפונים ללימודים אלו הוא חלק מתשומת לב והפניית משאבים שמופנים למערכת החינוך ככלל, שם מנסים ליישם את תוכנית התיקשוב של משרד החינוך, שנהגתה על ידי השר הקודם גדעון סער והקצו לה יותר ממיליארד שקל לארבע שנים. למרות שמספר התלמידים הפונים ללימודי 5-4 יחידות מדעים לא גדלים כבר זמן רב, אפשר לומר שמבחינה תדמיתית, החינוך הטכנולוגי עבר שלב.

עתה, מבקש שר החינוך להצעיד אותו עוד יותר קדימה. לשם כך הוא הקים ועדה בין-משרדית בראשות שרגא ברוש, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים. הוועדה תתחיל את עבודתה אחרי החגים וירכז אותה, כאמור, ד"ר רימון. לזכותו יש לציין את הקרדיט על השינוי התדמיתי שעבר החינוך הטכנולוגי, עוד בתקופת סער וכעת בימיו של הרב פירון. האחרון, כמו כל שר, רוצה להטביע את חותמו על המשרד, ולכן הוא פועל בשני מישורים שונים: מצד אחד הקים את הוועדה החשובה, אבל מצד שני הורה להאט את קצב הטמעת תוכנית התיקשוב שהגה קודמו.

במשרד החינוך מקווים שהצעד של השר אכן נועד כדי ללמוד את הנושא ולהפיק לקחים, בין היתר על סמך המלצות הוועדה שהקים. צריך לקוות גם שהשר וחברי הוועדה עשו שיעורי בית, וכי הם יודעים שבעבר היו לא מעט ועדות שהוקמות על ידי שרים כדי לבחון את החינוך הטכנולוגי. אחת מהן, בראשות של פרופ' קנת פרייס, פעלה בשנת 2004. בסוף אותה שנה הגישה הוועדה שורה של המלצות למשרד, בהן תגבור ועיבוי החינוך המדעי. לא יפתיע אתכם לקרוא כי מעט מאוד נעשה בעקבות זאת. ועדות אחרות שהוקמו בתקופה של שרים אחרים עוררו הרבה רעש, אבל עד שסיימו את עבודתן, השר הלך הביתה או שהפקידות הבכירה במשרד טירפדה כל שינוי.

וכך נשאר החינוך הטכנולוגי בן חורג במערכת החינוך. למרות כל ההישגים הנאים, הגידול מספר התלמידים וההפתחויות הטכנולוגיות, עדיין החינוך הזה שוכן בחצר האחורית של המשרד. שר החינוך יוכל לתרום רבות לחינוך בישראל אם בתולדות מערכת החינוך יירשם על שמו קידום אמיתי של החינוך המקצועי, או כלשון השר – להפוך אותו ללגיטימי, פופולרי ועונה על הדרישות והאתגרים של החברה הישראלית בעשורים הקרובים.

להוציא את החינוך הטכנולוגי מהחצר האחורית Reviewed by on . ד"ר עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, אמר בראיון לאנשים ומחשבים לקראת שנת הלימודים החדשה כי שר החינוך החדש, הרב שי פירון, מעודד מאוד את החינוך ד"ר עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, אמר בראיון לאנשים ומחשבים לקראת שנת הלימודים החדשה כי שר החינוך החדש, הרב שי פירון, מעודד מאוד את החינוך Rating:

הגיבו