השבוע שהיה

השבוע החולף הביא עמו דיווחים על תוצאות כספיות עגומות מצד חברות הסלולר בישראל, אשר גבו במשך שנים סכומים מגוכחים ועתה נאלצות לראות כיצד הצרכנים שמחים לאידן ● ואם לא די בכך, השבוע התבשרנו שישראל מככבת במקום ה-1 בשיעור העוני בקרב המדינות המפותחות

השבוע שמסתיים היום (ה') היה קצר בגלל חג השבועות שעבר עלינו לטובה, אבל בין לבין היו לא מעט אירועים. בתחום התקשורת והטלקום זכינו למנה לא נעימה של דוח"ות כספיים שליליים של כל חברות התקשורת הגדולות בישראל: החל מבזק, דרך חברות הבת פלאפון ויס, ועבור בסלקום ובפרטנר. הקינוח היה בערב החג, ממש דקות אחדות לפני כניסתו – התוצאות הכספיות של הוט, שרשמה צניחה של 72% ברווח הנקי.

לא ניתן היה להתחמק מהשמחה לאיד של הלקוחות. אותן חברות שגבו מאיתנו במשך שנים סכומי כסף מופרזים, נאלצות עתה להסתפק בפחות – והצרכנים מגיבים בהתאם. חברות הסלולר הרוויחו את היחס הזה של הציבור בכבוד רב. הבכיות שלהן על הרגולציה לא כל כך רלוונטיות, משום שאנו בעיצומו של שינוי מבני בשוק. במסגרת השינוי, לצרכנים יש הרבה יותר כוח, והם רוצים רק דבר אחד: לקבל הרבה יותר בפחות כסף.

התוצאה הישירה היא שלקוחות חברות הסלולר משלמים היום אולי פחות מלפני שנתיים, אבל במקביל הם מקבלים רמת שירות נמוכה בהרבה ממה שהיו מורגלים לה. בעלי המניות של החברות, שהבינו מהר מאוד כי אין שום טעם לצאת למאבק נגד הרגולציה, הגיבו במעשים. הם החלו לצמצם שירותים, לסגור מוקדים, ובעיקר לפטר עובדים. זה החל במוקדנים ועבר במהירות לבעלי תפקידים בכירים מכל הדרגים. מעבר לעובדה העצובה של פיטורי עובדים במצב שוק לא מזהיר, יש כאן השפעה חמורה על טיב השירות ורמתו.

כאן מגיע החלק שעובר לאחריותו של שר התקשורת החדש, גלעד ארדן. הרציונל מאחורי הרגולציה לא היה רק להוריד מחירים, אלא לייצר פה שוק משוכלל שיציע הרבה יותר שירותים ללקוחות. זאת, כדי לתת מענה להתפתחויות הטכנולוגיות. דובר על הרחבת התשתיות, דור 4, שירותי וידיאו והכנסת שירותים שיתמכו טוב יותר בדורות החדשים של הטלפונים החכמים ובמחשבי הלוח. שוק שמתחרה רק על מחירים – סופו להתרסק.

גם ליזמים נועזים כמו רמי לוי יש רף מסוים, שמעבר לו הם לא יוכלו לשרוד. שר התקשורת לשעבר, משה כחלון, מעולם לא הצהיר כי המשימה שלו היא לחסל את החברות הוותיקות. הוא דרש מהן התייעלות ומעט יותר הוגנות. ממשיכו, השר ארדן, לא יכול לשבת בחיבוק ידיים וליהנות ממשחק כוחות השוק, שגורם לירידה בהכנסות של החברות. לא מתוך דאגה לבעלי חברות אלו, אלא מתוך ראייה ארוכת טווח ללקוחות של החברות.

בישראל 2013 תשתית התקשורת הסלולרית הופכת להיות יותר ויותר קריטית, אפילו בשעת חירום. הלקוחות רוצים תעריפים זולים, אבל מעוניינים בחברות יציבות שימשיכו לפעול פה לטווח ארוך. הדרך היחידה שלהן היא להשקיע בתשתיות, ולייצר שירותים חדשים. אף אחת מהן לא תעשה זאת אם לא תקבל את הכלים הדרושים מידי הממשלה. כך, למשל, מדובר על הבטחה לשחרור מהיר של תדרים, והקצאת משאבים להשקעה בציוד ובשירותים. מדובר בסכומי עתק. אף בעל מניות הגיוני לא יאשר לחברה שלו להיכנס להרפתקה זו, אם לא יחושו שמדיניות משרד התקשורת והממשלה עקבית. לצד המכה שהחטיף השר כחלון, צריך לבוא עתה הגזר, שמשמעו: יציבות, שקיפות ועקביות. ללא זה, נמשיך לראות דו"חות לא נעימים, וכמו תמיד את המחיר נשלם רק אנחנו הצרכנים.

ראשונים בעוני
את השבוע הזה סיים הדו"ח העגום של ה-OECD, לפיו ישראל במקום הראשון בצמרת המדינות בעלות שיעור העוני הגבוה ביותר. על פי הדו"ח, 21% מתושבי ישראל מוגדרים כעניים. הדו"ח הגיע בהמשך לדיונים הסוערים על תקציב המדינה שאושר ערב החג, שלא מביא בשורות שאמורות לעודד את העניים הקיימים. אבל עוני במאה ה-21 אינו רק רעב למזון. העוני מבטא את הפערים בחברה הישראלית, שחלק גדול מתבטאים בפער הדיגיטלי.

הפער הדיגיטלי הוא פקטור משמעותי בתל"ג הלאומי. כפי שכולנו יודעים, יש קשר בין הגידול בצמיחה ב-IT ובהיי-טק בכלל, לבין התל"ג הלאומי. בשנתיים האחרונות הגידול בצמיחה ב-IT נמצא במגמת בלימה, ואם לא ייעשו צעדים דחופים לצמצום ממדי העוני, הרי שההשלכות על ההיי-טק תהינה חמורות.

צריך לזכור עוד נתון אחד, שמשום מה לא עומד לעיני מקבלי ההחלטות: ההיי-טק הוא מנוע הצמיחה העיקרי של ישראל, הוא מכניס לה 21 מיליארד דולרים כל שנה. פגיעה במקור זה, המגלם חלק משרשרת ארוכה של תהליכים במשק, עלול להעמיק את הבור התקציבי הלאומי למימדים מפחידים עוד יותר.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים