אין עתיד להיי-טק הישראלי

המספרים מאחורי תקציב המדינה מסתירים אמת אחת כואבת: אם אכן הקיצוץ יעבור כפי שהוא מוצע על ידי פקידי האוצר, הרי שתעשיית ההיי-טק הישראלית יכולה להתחיל לתכנן את הלווייתה ● הגיע הזמן למחוק את החיוכים ולהגיב במעשים

תקציב המדינה שיעלה לדיון בכנסת, אם אכן יעבור בלשונו הוא, יירשם בדפי ההיסטוריה כ-"ספר הלבן" במובן השלילי – סימן ההיכר לגירוש תעשיית ההיי-טק מישראל. שר האוצר יאיר לפיד, מבלי משים, יהיה חתום על מהלכים ותקנות שמשדרות מסר ברור לכלל המשקיעים הזרים והחברות הרב לאומיות הפועלות בישראל: אנחנו אמנם אומת הסטארט-אפים, אבל זה סרט שעתיד להסתיים בקרוב.

הדרך הטובה ביותר להסית את הדיון מהעיקר הוא כמובן להעביר את האש לגזרה אחרת. ההמון הווירטואלי שתיכף יתכנס שוב בכיכרות, מחפש נקמה. אשמים. והנה הממשלה מצאה את הקורבן: "הרווחים הכלואים". מנטרה שחוקה שלא רבים הכלכלנים המבינים את משמעותה האמיתית, כאשר היתר רוכבים עליה וממנפים אותה לכדי הון פוליטי.

על עמוד התלייה הציבו בגלוי את הענקיות טבע ואינטל (Intel) – שתי חברות גדולות שהקשר ביניהן הוא תזרים הדולרים האדיר שהן מכניסות למדינת ישראל. למען הדיוק, מדינת ישראל הצליחה לגרש את אינטל מישראל כבר לפני שנה, לאחר שפקידי האוצר חגגו את ניצחונם על כך שלא נכנעו לדרישותיה של ענקית השבבים. זאת, במקום להקים עוד מפעל בקריית גת, לספק תעסוקה לעשרות אלפי משפחות נוספות – ולהגדיל את מלאי הדולרים של מדינתנו.

הבעיה המרכזית היא שגם אנשי אינטל וטבע קורצו מחומר אחר. לא, הם לא מתכוונים לתת לשר האוצר ולממשלה החדשה את התענוג המפוקפק של פתיחת חזית מלחמה – הם יגיבו במעשים. אינטל, כמו חברות רבות אחרות, עושות את ההחלטות שלהן לטווח הרחוק. הן יקטינו בהדרגה את השקעותיהן בישראל, ובעתיד קריית גת אפילו לא תהיה אופציה לבנות בה מפעלים. כל הסיפורים על הון אנושי ייחודי הם בסופו של דבר נכונים למחצה. אנשי העסקים מארה"ב מוכנים לשלם עבור מוח יהודי, אבל עד גבול מסוים.

אבל זה לא רק אינטל. נניח כי סמסונג (Samsung) תחליט להקים פה מפעל לייצור הטלפונים שלה (רק נניח. אנחנו נצליח לגרש אותם הרבה לפני שזה יקרה). אם כתוצאה מכך  תרוויח הענקית הקוריאנית 4 מיליארד שקלים בשנה, הרי שלפי מס חברות מלא היא אמורה לשלם מיליארד שקלים לקופת המדינה. לפי חוק עידוד השקעות הון, סמסונג תשלם רק 200 מיליון שקלים. האם קופת המדינה הפסידה 800 מיליון שקלים? ברור שלא. כיוון שמפעל כמו סמסונג – וכך גם אינטל, טבע ועשרות מפעלי ייצור אחרים – מעסיק אלפי עובדים שצורכים מוצרים ומשלמים מס. ובכלל, אם החוק יבוטל הרי שהסיכוי שחברות כמו סמסונג יבנו פה קווי ייצור הוא קלוש, אז לא הרווחנו 800 מיליון – הפסדנו הרבה יותר. שלא לדבר שבכל דיון על המיסים של אינטל, התקשורת נגררה אחרי פרשנויות מוטות שמעוותות את המציאות.

וגם בגזרת המדען הראשי אין רגע דל. שוב מדברים על קיצוץ של 30%. ראשי התעשיות החכמות מזדעקים, ואז מיד יוצא השר התורן המושיע, במקרה הזה נפתלי בנט – שר הכלכלה והמסחר. דוברו בישר לאומה, כי הצליח למתן את הקיצוץ, ותקציב המדען יהיה דומה לשנה שעברה ולא יקוצץ. אלא שאין דבר יותר רחוק מהאמת מאשר הודעה זו: תקציב המדען בשנה שעברה עמד על 1.57 מיליארד שקלים, וכעת יעמוד על 1.3 מיליארד בלבד. לאן נעלמו יותר מ-100 מיליון שקלים?

קיצוץ בתקציב מדען הוא למעשה בניית מסגרת ארון הקבורה של הענף. כי המדען מטפל בחברות צעירות שאף קרן הון סיכון – שמזמן הפסיקה להיות הון סיכון והפכה להיות בנק פרטי במקרה הטוב – לא תשקיע בהן. חברות אלו הן בסיס שרשרת המזון של ההיי-טק: ברגע שגדעת אותן, אין יותר עתיד לענף, יש רק עבר. "שהאחרון יכבה את האור", כפי שנוהגים לומר.

מאחר שאנחנו לקראת ערב חג השבועות, ראוי לצטט משפט יפה שאמר אתמול (א') המדען הראשי, אבי חסון, בפגישה עם ראשי חברות ההיי-טק: "כולנו אוהבים את הקציר. אבל אם לא נזרע ולא נעדור, לא נגיע לקציר לעולם. הממשלה אמנם איננה חקלאי, אבל היא זו שמכשירה את האדמה שעליה יזרעו את הזרעים".

ויש עוד נקודה עצובה, כפי שאמר יקי ינאי, מנכ"ל  פלוריסטם: "הבעיה בסקטור שלנו היא שאנחנו עדינים מדי, נחמדים מדי". לתשומת לבם של יואב שלוש וד"ר בני זאבי – יו"ר איגוד התעשיות המתקדמות חכמות, לכבוד אלישע ינאי – איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, ולכל ראשי החברות הפעילים למען הענף: השריפה בעיצומה, הזמן לחיוכים חלף!

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אלי

    הטענה שלך לגבי הקמת מפעל נוסף של אינטל מטעה ביותר! למה לא רשמת הערה על כך שאינטל דרשה סכומי כסף גדולים מאד מהמדינה שתעזור לה במימון הקמת המפעל(!). אפשר לדבר על גובה המיסים שהחברות משלמות למדינה (ראוי שהם ישלמו אחוז מסויים מהרווחים הגדולים מאד שלהם) אבל למה המדינה צריכה לשלם כסף לאינטל כדי לעזור לה להרוויח עוד? בסכום הכסף שאינטל מבקשת אפשר לשלם לכמות העובדים הפוטנציאלים את המשכורות שלהם למשך 3 שנים ועוד ישאר עודף... גם לבקש עזרה במימון וגם לשלם מעט מיסים נשמע לי מקומם

  2. יצחק

    הדיון אינו על "שחור" או "לבן" - ביחס לעידוד החברות הזרות אלא על התחום "האפור" האם להגדיל את שיעור המס. אין צורך להיגרר לתיאור אפוקליפטי ולהלך אימים על מקבלי ההחלטות.

אירועים קרובים