2025: השנה שהייתה ב-AI

עם התקרבות 2025 לסיומה מחר (ד'), מדור זה, People & AI, שחוגג גם הוא (כ)שנה להיווסדו, מסכם שנה סוערת בעולם הבינה המלאכותית. כולם דיברו על זה ש-2025 תהיה השנה שבה ה-AI באמת יאומץ באופן רחב – וזה קרה. הוא הפך לא רק לכלי עבודה שגרתי, אלא גם לתופעה תרבותית – כזו שבהחלט דורשת סיכום שנה.

ראשית, חשוב לשים לב שכל מודלי ה-AI הגדולים – ChatGPT של OpenAI, ג'מיני של גוגל וקלוד של אנת'רופיק – ממש רצו ב-2025, עם עדכוני גרסאות משמעותיים, והתקדמו שניים או שלושה דורות בשנה אחת – דבר חריג בעולם התוכנה. אם בתחילת השנה, הגרסאות החדשות ביותר היו ג'מיני 2 ו-GPT-4, אנחנו מסיימים את השנה כשג'מיני 3 (אחרי ג'מיני 2.5, שגם הוא יצא השנה) ו-GPT-5.2 כבר בחוץ. ג'מיני 3 של גוגל סגר השנה את הפער מול מובילת השוק, מבחינת ביצועים – מה שהביא את סם אלטמן להכריז על "מצב חירום" בחברה שלו.

סוכנים חכמים מאוד

2025 הייתה גם השנה שבה התגבש המושג "סוכנים חכמים" והפך לשגור, כאשר מיקרוסופט, סיילספורס ואחרות מתארות עולם תוכנה חדש ואמיץ, שבו סוכני תוכנה עובדים ופועלים לצד בני אדם בשר ודם כעובדים מן המניין – אם זה בשירות לקוחות, עיבוד מידע ועוד. המגמה הזו לכשעצמה מייצרת כאבי ראש חדשים ומעניינים למנהלי אבטחת המידע. רק כדי להמחיש את המהירות האדירה שבה מתקדם התחום – בתחילת 2025 עוד דיברו על סוכנים חכמים כמשהו עתידי, שטרם יושם, ובסוף השנה אנחנו מוצאים את עצמנו עם כפתורים במסכים הראשיים של כל מודלי ה-AI הגדולים, שמאפשרים ליצור אייג'נטים כאלה בלחיצת כפתור אחת או שתיים.

מאור שלמה, האיש שמאחורי Base44. צילום: תומר פולטין

ואם בלחיצת כפתור עסקינן, 2025 הייתה גם השנה של בינות מלאכותיות שכותבות אפליקציות ותוכנות שלמות, שלא לדבר על מגמת ה-וייב קודינג. אם זו Base44 הישראלית, שנרכשה על ידי חברה ישראלית אחרת – וויקס, ואם זו מאנוס הסינית רבת היכולות, שממש הבוקר מטא הכריזה שהיא רוכשת אותה. שווי החברה הנרכשת הוא יותר משני מיליארד דולר. הרכישה הזאת תקדימית בכך שחברה מערבית קונה חברה עם שורשים סיניים. ואם כבר סין – איך אפשר לשכוח את הטירוף של דיפסיק ואת העובדה שהסינים הוכיחו שאפשר לעשות בינה מלאכותית גם עם חומרה יותר זולה?

תמונות מטורפות

הטירוף עלה על גדותיו גם בתחום מנועי יצירת התמונות. הספקנו כבר לשכוח איך כל העולם נשבה בשיגעון של תמונות בסגנון סטודיו ג'יבלי היפני והחבובות, אבל מאז, מנועי יצירת התמונות עשו גם הם, במקביל לאחיהם הטקסטואליים, קפיצת דרך משמעותית – ממנועים מהוססים, שעדיין יוצרים תמונת אדם עם שש אצבעות, לכאלה מלוטשים, שיוצרים סרטוני וידיאו מהוקצעים, שנראים כאילו הופקו באולפן עם אפקטים. בעניין הזה שווה להזכיר את Veo3 ואת מודל ננו בננה של גוגל, לצד Flow מאותו בית יוצר וקפיצת הדרך של Sora מבית OpenAI.

תמונה שנוצרה על ידי סטודיו ג'יבלי. צילום: ShutterStock

עוד תחום שבו נרשמה השנה עליית מדרגה הוא התממשקות של הבינה המלאכותית עם כלי תוכנה אחרים. כך, למשל, יש מודלים קטנים, שיכולים לרוץ מקומית, על המחשב האישי או על טלפון האנדרואיד שלכם, דרך MCP, שהפך להיות סטנדרט שגור ומהווה הגשר בין מנועי AI ומסדי נתונים אחרים. בנוסף, מיקרוסופט מטמיעה את קופיילוט בערך בכל מקום, ואנחנו עדים לגל של דפדפני AI – מקומט של פרפלקסיטי ועד לאטלס מבית OpenAI ולדיסקו החדש דנדש של גוגל, שמאיים לשנות כליל את מה שאנחנו מכירים כחוויית הגלישה באינטרנט.

אי אפשר לסכם את 2025 בלי אנבידיה

בצד החומרה שמריצה את כל נפלאות ה-AI, אנבידיה המשיכה לבצר את שליטתה בשוק, גם על ידי עסקת הרישוי שלה עם המתחרה, גרוק, ממש מהשבוע שעבר. זאת, לצד בעיה שהולכת ומתחממת תרתי משמע – ההשפעה האקולוגית העצומה שיש בצריכת החשמל ובקירור של מרכזי הנתונים הנדרשים כדי לטפל בכל השאילתות של כולנו וברעב למכונות חושבות, שעולה על היכולת המחשובית הקיימת לספק אותו. היה כבר מי שהציע, לא ברור אם בצחוק או ברצינות, להקים מרכזי נתונים ל-AI בחלל.

ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה. צילום: יח"צ

מה יהיה ב-2026?

בטוח שיהיה מעניין. אנחנו אמנם חושבים שעכשיו עולם ה-AI מסעיר, אבל אנחנו מצויים בפתחו של עידן מסעיר עוד יותר, שבו בינות מלאכותיות עתידות להביס את מיטב הבינה האנושית (חלקן כבר נמצאות על סף גאונות במדדים מסוימים). הן יהיו אחראיות לתגליות מדעיות, ישתלבו לצידנו במשרד ונראה גם התנגשויות רגולטוריות, כשמחוקקים ובתי משפט יצטרכו לקבוע מסגרות עבודה חוקתיות שיכילו פעולות של בינות שאינן אנושיות.