חמש דרכים להגן על הארגון שלכם מהאיומים על אבטחת הענן

ארגונים רבים עברו לרשתות מבוססות ענן – מהלך שהתעצם בעקבות מגיפת הקורונה – מה שיצר אתגרים חדשים לצוותי האבטחה. אבטחת הענן מורכבת יותר מאבטחת מערכות מסורתיות מקומיות, בשל אופיו הדינאמי של הענן, היעדר גבולות מוגדרים, סביבות מרובות עננים ומודל האחריות המשותפת בניהול התשתיות.

כיום, תוקפים משתמשים בבינה מלאכותית, למידת מכונה ותחבולות כמו דיפ-פייק כדי לנצל את מערכות הענן. שגיאות תצורה וגישה בלתי מורשית למשאבים ארגוניים, המוחמרות על ידי גישת "העתק והדבק" (Lift-and-Shift) מוסיפות לאיומי האבטחה. כדי להגן על רשתות הענן באופן אפקטיבי, ארגונים חייבים לאמץ אסטרטגיית אבטחת סייבר פרואקטיבית.

אבטחת הענן היא משימה מאתגרת בשל ארכיטקטורה מורכבת ומודל אחריות משותפת. תוקפים מתמקדים בפרצות ובפגיעויות הייחודיות לענן, ומפעילים תוכנות זדוניות. הדבר מחייב צמצום של האזורים בהם ניתן לבצע את ההתקפה

פעולה חיונית לארגון. אבטחה בענן. צילום: אילוסטרציה: BigStock

חמש דרכי ההתגוננות של הארגון בענן

לפניכם חמישה שיקולים מרכזיים שיש לקחת בחשבון כדי לשמור על אבטחת ארגונכם בענן:

צמצום אזור התקיפה בענן – אבטחת הענן היא משימה מאתגרת בשל ארכיטקטורה מורכבת ומודל אחריות משותפת. תוקפים מתמקדים בפרצות ובפגיעויות הייחודיות לענן, ומפעילים תוכנות זדוניות. הדבר מחייב צמצום של האזורים בהם ניתן לבצע את ההתקפה. ללא נראות מלאה על הענן, תוקפים עלולים להישאר בלתי מזוהים. צמצום אזורי התקיפה אינו מחייב ויתור על יישומי ענן, אלא שימוש באבטחה רב-שכבתית, בהערכות סיכונים שוטפות וביישום מדיניות אבטחה מחוזקת. שילוב של פתרונות בינה מלאכותית מסייעים למרכזי האבטחה לזהות איומים ולצמצם חשיפה לגורמים עוינים.

חקירה ותגובה לצד הגנה וזיהוי – ארגונים מתמקדים בזיהוי איומים ואיתור פגיעויות, אך אף מערכת אינה מסוגלת למנוע את כל האיומים לחלוטין. מנהלי אבטחה (CISOs) חייבים להשקיע בטכנולוגיות המספקות חקירה מהירה ותגובה אוטומטית לאיומים. בענן, הערכת איומים במערכות מרובות היא אתגר מורכב ולכן, יש צורך בפלטפורמה מרכזית לניהול מחקר האיומים. כמו כן, מרכזי בקרה המשלבים ומיישמים תהליכי עבודה ואינטגרציה עם יישומי ענן מצליחים לקצר את זמני התגובה ולספק פתרון לתקלות.

קישור אירועים ברחבי הרשת – אבטחת ענן מחייבת שיטות זיהוי מדויקות וחוקים שנבדקו והוטמעו בקפידה. בסביבות מקומיות, ניתן לזהות גניבת נתונים בקלות יחסית, על ידי קישור גישה חשודה למידע עם תעבורה חריגה. לעומת זאת, בענן, זיהוי גניבת נתונים מבוסס על ניתוח תעבורה חריגה, או גישה בלתי מורשית לאחסון ענן. לדוגמה, חיבור בין לוגים של כלי CRM עם מערכות דואר אלקטרוני או פלטפורמות שיתופיות, מאפשר לזהות איומים כמו פריצות לחשבונות ודליפות מידע.

התמודדות עם Shadow IT – אחד האתגרים הגדולים בענן הוא Shadow IT. למרות שארגונים מאשרים לעובדים שימוש באפליקציות מאובטחות, עובדים יכולים להשתמש בכלים שלא נמצאים תחת פיקוח צוותי האבטחה. השימוש באפליקציות בלתי מבוקרות יוצר פרצות אבטחה ומהווה איום משמעותי על הארגון.

גישה מבוססת זהויות לניהול הענן –ככל שארגונים מאמצים את הענן, אבטחת זהויות הופכת לחשובה יותר מאבטחת תחנות הקצה. צוותי אבטחה מתמקדים בזיהוי המשתמשים שניגשים למשאבים, במקום באיך ניגשו או מדוע. גישה מבוססת זהויות מאפשרת מיפוי פעילויות ענן למשתמשים, כאשר ניתוח התנהגות מבוסס בינה מלאכותית ומיפוי זהויות הופכים לכלים קריטיים בזיהוי איומים בענן.

ככלל, אימוץ גישה פרואקטיבית לאבטחת סייבר הוא המפתח לשמירה על נכסי הארגון ואמון המשתמשים. הערכות סיכונים שוטפות, הכשרת עובדים, עדכוני תוכנה, אימות רב-שלבי ותוכנית תגובה לאירועים הם צעדים חיוניים בהגנה על מערכות הענן. אבטחת סייבר היא תהליך מתמשך, הדורש התאמות מתמידות כדי להפחית סיכונים ולהגן על הנכסים הדיגיטליים של הארגון.

הכותב הוא סגן נשיא חברת ManageEngine