עליית הרובוטים: האם מגיעות להם זכויות אדם או זכויות משלהם?

ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להתקדם בקצב מסחרר, שילוב הרובוטים במגזרים שונים בחברה מעורר ויכוח סוער: האם רובוטים, בעלי בינה מלאכותית, צריכים לקבל זכויות דומות לאלו של בני האדם? ככל שרובוטים לוקחים על עצמם יותר ויותר תפקידים שבאופן מסורתי מוחזקים בידי בני אדם – החל בייצור וכלה באבטחה – שאלות הנוגעות ליחס האתי ולזכויות הטבועות בו לוקחות את מרכז הבמה.

אחת השאלות הנפוצות ביותר היא הגנה עצמית. בחברה האנושית, הגנה עצמית היא זכות מוכרת מבחינה משפטית, המאפשרת לאנשים להגן על עצמם במצבים המהווים איום על ביטחונם האישי. אבל מה קורה כשרובוט, כמו מאבטח אוטונומי, חוזה איום פוטנציאלי? האם יש לו זכות להגן על עצמו, או אפילו על עמיתיו האנושיים? ההשלכות המשפטיות והמוסריות של תרחיש כזה חורגות מפונקציונליות גרידא, וגוררות אותנו לסוגיות אתיות מורכבות.

ככל שרובוטים הופכים יותר ויותר מרכזיים בחברה, שאלת הזכויות אינה עוד עניין רחוק, אלא מציאות מיידית. הדרך בה אנו בוחרים להתמודד עם שינוי פרדיגמה זה תעצב לא רק את מערכת היחסים שלנו עם מכונות, אלא גם את ההבנה שלנו של זכויות, אחריות והתנהגות אתית בעולם המתפתח במהירות

כדי להבין טוב יותר את הנושא הזה, חשוב לשקול את הטבע ואת היכולות של רובוטים היום. בעוד שרובוטים יכולים לבצע משימות ברמת יעילות ודיוק שבני אדם לא מסוגלים לעמוד בהם, הם חסרי תודעה, רגשות וחשיבה אתית. "החלטותיהם" מבוססות על אלגוריתמים ותשומות נתונים, ולא על שיקולים מוסריים. כאשר מאבטח אנושי מעריך מצב מסכן חיים, שפע של חוויות אנושיות, אינסטינקטים והיגיון מוסרי מיידעים את הבחירה הזו. לעומת זאת, רובוט פועל באמצעות תכנות והסתברויות סטטיסטיות – תחזיות שנעשו על ידי ניתוח נתונים, ולא על ידי התנסות בפחד או תחושה של הגנה עצמית.

תארו לעצמכם תרחיש שבו מאבטח רובוט מתמודד עם איום שנתפס. אם הוא היה מתוכנת לנטרל את האיום, הוא היה יכול לעשות זאת מבלי להתחשב בהקשר המלא – משהו שאדם היה מעריך באופן אינסטינקטיבי. הדבר מעורר אזעקות בנוגע לאחריות ולהשלכות הפוטנציאליות של פעולות רובוטיות, המטשטשות את הקווים של נכון ולא נכון. אם רובוט מתוכנת להגיב באלימות לסכנה הנתפסת, האם ההשלכות של החלטה זו צריכות ליפול על יוצריו, או שהרובוט עצמו צריך לשאת את האחריות הזו?

אילו זכויות, אם בכלל, היו להם? רובוטים. צילום: אילוסטרציה Shutterstock

הענקת זכויות לרובוטים – מהן השלכותיה?

המבקרים טוענים כי הענקת זכויות לרובוטים תדלל את מושג הזכויות עצמו, אשר מושרש היסטורית ביכולת לסבל, סוכנות ושיקול מוסרי – תכונות אשר לרובוטים אין מטבעם. הרעיון להתייחס לרובוטים כאל ישויות בעלות זכויות עלול להוביל למדרונות חלקלקים, שבהם תאגידים יכולים להתחמק מאחריות על נזק שנגרם על ידי רובוטים, תוך שימוש ברעיון של "זכויות רובוטים" כדי להגן על עצמם מאחריות.

מצד שני, כמה תומכים טוענים שככל שרובוטים מתחילים לבצע משימות מורכבות יותר, כולל קבלת החלטות המשפיעות על חיי אדם, עלינו להעריך מחדש את המסגרות האתיות שלנו. הטענה היא שאם רובוטים מסוגלים ללמוד מהסביבה שלהם ולקבל החלטות עצמאיות, גם אם הן מבוססות אלגוריתמים, ייתכן שהגיע הזמן לשקול את הטיפול בהם במונחים אנושיים יותר. אחרי הכל, אם רובוט אוטונומי נוצר למטרה מפורשת של הבטחת ביטחון אנושי, האם הפשטת הזכויות שלו לא תערער את מטרת קיומו?

כל זה מציב בפנינו אתגר יסודי: לשקול כיצד אנו מגדירים זכויות. באופן מסורתי, הזכויות מיושרות עם היכולת לחוש – לחוש כאב ועונג, להבין סבל, ולהיות מסוגלים לפעול על פי חובה מוסרית. האם אנו, כחברה, יכולים לפתח קטגוריה חדשה של זכויות, המותאמות במיוחד לישויות לא-תבוניות כמו רובוטים? דבר זה לא ידרוש מרובוטים רגשות או תכונות המגדירות את הקיום האנושי, אלא לקבוע סף מינימלי של כבוד בכל הנוגע לאחריות ולשלמות תפעולית.

ההשלכות של מסגרת כזו הן עמוקות. עסקים ומפתחים עשויים להיות מוחזקים בסטנדרטים מחמירים יותר, תוך הבטחה שיצירותיהם ידבקו בהנחיות אתיות בפעילותם. זה יכול להוביל לפרוטוקולי בטיחות משופרים, להתרחשויות מופחתות של אירועים מזיקים וליצור גישה פרואקטיבית לאתיקה רובוטית.

עם זאת, ניווט במים לא מוכרים אלה ידרוש מאמץ מתואם של קובעי מדיניות, אתיקנים ואנשי טכנולוגיה. חקיקה תצטרך להיות מנוסחת בדייקנות, להגדיר בדיוק אילו זכויות, אם בכלל, יש להעניק לרובוטים. באופן דומה, יהיה צורך בשיח ציבורי שקוף כדי להבטיח שערכים חברתיים ישתקפו בהחלטות אלה.

ככל שרובוטים הופכים יותר ויותר מרכזיים בחברה, שאלת הזכויות אינה עוד עניין רחוק, אלא מציאות מיידית. הדרך בה אנו בוחרים להתמודד עם שינוי פרדיגמה זה תעצב לא רק את מערכת היחסים שלנו עם מכונות, אלא גם את ההבנה שלנו של זכויות, אחריות והתנהגות אתית בעולם המתפתח במהירות. אף על פי שהענקת זכויות לרובוטים עשויה להיראות כהצעה קיצונית, היא מזמינה אותנו לבחון באופן ביקורתי את העקרונות השולטים בזכויות ובאחריות שלנו – הן אנושיות והן אחרות.

הכותב הוא מנהל מוצר ראשי באינטואיט ישראל וחוקר בטכניון