האם לישראל יש תוכנית ליום שאחרי גם בהיי-טק?

השפעת המלחמה על ענף ההיי-טק היא עובדה קיימת והסיכויים לשקם את הענף ולחזור לצמיחה תלויים ביכולת של הממשלה להכין תוכנית לאומית לטכנולוגיה, עבור היום שלאחר סיום המלחמה

האם יש לגביו כבר תוכניות לכיוון והמשך הדרך אחרי המלחמה? היי-טק ישראלי.

אסטרטגיית היום שאחרי המדוברת, בהקשר של מלחמת חרבות ברזל, רלוונטית גם לגבי עתיד ענף ההיי-טק, שהוגדר במשך שנים כ-קטר של המשק.

נתוני מחקר על השפע המלחמה על ענף ההיי-טק, שפורסמו בחודשים האחרונים, אינם מותירים מקום לספק – הענף נפגע. היקף ההשקעות צומצם בצורה משמעותית, מספר האקזיטים קטן לעומת 2023, שגם כן לא היתה הכי טובה. לצד זה מאות חברת הזנק מתקשות לגייס כספים, בין היתר גם בעקבות המצב בשוק העולמי, גם כן "בזכות" המלחמה.

המסקנה היא שממשלת ישראל חייבת לאמץ תוכנית טכנולוגיה לאומית, שתתן מענה מצד אחד לאתגרי ה-AI ומצד שני לכל האתגרים של ענף ההיי-טק, שפוטנציאל הצמיחה שלו הוא עדיין גבוה, אבל בהיעדר תשתיות לאומיות ומעורבות ממשלתית, ההישגים שהשגנו עד כה יתמוססו

האורות האדומים דולקים בממשלה, בההיי-טק והתעשייה

מצבה המדיני של ישראל נמצא בשפל של כל הזמנים. מחאות הסטודנטים בקמפוסים ברחבי העולם התחברו לחרם על מוסדות אקדמיים מישראל, וגרמו לביטול השתתפותם של חוקרים במחקרים ובפעילות בינלאומית. האורות האדומים דולקים במשרדי הממשלה הרלוונטיים, אצל גופי ההיי-טק והתעשייה.

אם בעבר היה נהוג לחשוב שתעשיית ההיי-טק יכולה להתעשת ולחזור לצמיחה ללא התערבות הממשלה, הרי שכיום במצב שנוצר, התערבות ממשלתית הופכת להיות המוצא הכמעט אחרון לסיכוי להחזיר את הקטר של המשק לפסים, ובכך להניע את כל המשק.

התובנות אלו עלו בסדרת דיונים ומפגשים שנערכו בשבועיים האחרונים, אשר עסקו בעתיד הענף, הן ברמת הפעילות השוטפת ואתגרי ההתמודדות בשווקים הבינ"ל, והן בהיבט של מוכנות והיערכות להתמודד עם מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת, שמתקדמת בקצב מטורף, ולא מותירה שום אפשרות להמתין עם ההיערכות לקראתה בגלל המצב הביטחוני-מדיני. לא במקרה חברות הסטארט-אפ שעוסקות בבינה מלאכותית הולכות ותופס נתח משמעותי בהשקעות המעטות שיש בענף, לצד הסייבר ותחום ה-IT,

האם מהפכת ה-GenAI תתקדם בלעדינו?

אלא שדווקא בתחום הבינה המלאכותית אנחנו קרובים מאוד לאיבוד הבכורה. מסתבר שמדינות שונות בעולם, מכל צידי הגלובוס, דמוקרטיות ודיקטטוריות, נכנסות למירוץ חימוש טכנולוגי מטורף, שבא לידי ביטוי בהשקעות ענק, לא רק בפיתוח ישומי בינה מלאכותית אלא בתשתיות שמייצרות את השבבים ואת חומרי הגלם עליהם רוכבת ה-AI.

זהו מגרש של ענקים, כשאנבידיה ממשיכה להוביל בו בענק, לצד חברת OpenAI, החלוצה בפיתוח תחום ה-GenAI, וגופים ענקיים אחרים.

במשחק הזה הסיכויים של ישראל להתחרות נמוכים מראש, אבל הסכנה הגדולה היא שקצב ההתקדמות של מדינות כמו צרפת, סינגפור, סין, או סעודיה הוא כל כך מהיר, עד שהן מאיימות למחוק את היתרון היחסי של ישראל, שהוא בעיקר הון אנושי, אקו סיסטם רחב ומחקר ברמה בינלאומית, שאין לה מתחרים.

המסקנה היא שממשלת ישראל חייבת לאמץ תוכנית טכנולוגיה לאומית, שתתן מענה מצד אחד לאתגרי ה-AI ומצד שני לכל האתגרים של ענף ההיי-טק, שפוטנציאל הצמיחה שלו הוא עדיין גבוה, אבל בהיעדר תשתיות לאומיות ומעורבות ממשלתית, ההישגים שהשגנו עד כה יתמוססו.

כבר כיום: שליש ממשרות השכירים נמצאים בסכנת החלפה

בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדת המשנה לבינה מלאכותית של ועדת המדע, בראשותה של ח"כ אורית פרקש הכהן, נמסר שכבר כיום שליש ממשרות השכירים נמצאים בסכנת החלפה.

בכנס אלי הורוביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוצגו נתונים לפיהם כ-23% מכלל המשרות בעולם נמצאות בסכנה, וזה לא מעט.

מחקר של הפורום הכלכלי העולמי ומחקר מתגלגל של בנק ישראל מראים, באופן לא מפתיע, שגם כאן לא נערכנו בזמן, אבל עדיין לא מאוחר מדי.

בדיון קודם שהתקיים בוועדת המשנה לבינה מלאכותית, השתתף אריאל סובלמן, מהמכון למחקרי ביטחון לאומיINSS, שבמסגרתו פועל המרכז למדיניות ישראל סין. סובלמן הציג את תמונת המצב של המאבק הבין-גושי בין ארה"ב וסין, אשר הוביל לשיבוש משמעותי בשרשרת האספקה העולמית, שעוד לא הספיקה להתאושש מהקורונה. ארצות הברית נוקטת בשורה של מהלכים שעשויים להשפיע על כל העולם, כמו השקעות ענק בשרשרת אספקה מקומית והקטנת התלות במזרח, תוכניות תמרוץ לתמיכה במדינות באירופה, דרום קוריאה, יפן וטאיוואן. כך נוצרת לה אט אט קואליציה של מדינות מתקדמות טכנולוגית, וישראל, גם בזירה הזו, היא המדינה המתקדמת היחידה שלא יזמה תוכנית טכנולוגיה לאומי.
המכון למחקרי ביטחון לאומיים פרסם הצעה לתוכנית לאומית שעוסקת לא רק בבינה מלאכותית, אלא בהיבט הרחב של ההיי-טק. התוכנית מדברת על הגדלת מספר החברות שיקימו מפה מרכז פיתוח וייצור של שבבים, דוגמת אינטל ואנבידיהמלאנוקס, תשאף לבניית מחשבי-על, כדי להקטין את התלות שלנו במדינות שיש להן כבר מחשבים כאלו, דבר שהוא קריטי במיוחד בימי המפולת המדינית שבהם אנו נמצאים.

בפאנל שערכנו לקראת יום העצמאות, הדוברים הצביעו על הסכנות שאורבות להמשך קיומו של הענף, וחלק מהם אמרו שהם כיזמים חייבים להיות אופטימיים אבל שהנתונים – מדכאים אותם.

כל הדוברים נאלצו גם להסכים שגם אם הממשלה תתעשת ותכין תוכנית לאומית, או תיישם לא מעט תוכניות שכבר הוכנו, הרבה מדי תלוי בחזית הדרומית והצפונית ובמה שיקרה שם ביום שאחרי, שיהיה גם היום שאחרי לחדשנות, לכלכלה ולמשק כולו.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים