הגיע הזמן להקים משרד להיי-טק – מלא מלא

טיוטת החוק שפורסמה אתמול, המסדירה באופן רשמי את מעבר רשות החדשנות ממשרד הכלכלה למשרד המדע, מעלה שוב את השאלה: מדוע הממשלה נרתעת מלהקים משרד לענייני היי-טק?

הגיע הזמן לפתוח אחד. משרד היי-טק ממשלתי. אילוסטרציה.

טיוטת החוק אשר פורסמה אתמול (א') – המסדירה באופן רשמי את המעבר של רשות החדשנות ממשרד הכלכלה למשרד המדע – מעלה שוב, באופן בולט יותר, את השאלה: מדוע הממשלה נרתעת מלקרוא לילד בשמו ולאחד את כל הטיפול בהיי-טק תחת משרד אחד ושר אחראי, שאינם משרד ושר המדע. כמו כן עולה התהייה מדוע היא לא מחליפה את תפקידה של השרה הנוכחית לשרת ההיי-טק, או ממנה שר אחר. 

אמנם המעבר ממשרד הכלכלה למשרד המדע הוא תוצאה של מו"מ קואליציוני, שנערך עם הקמת הממשלה החדשה בקיץ האחרון, אבל הוא בעל סיכוי שינוי מהותי בתפישת הממשלה בכל מה שקשור לטיפול במשאב העיקרי שיש לנו – ענף ההיי-טק, האחראי להעסקת של כמעט חצי מיליון עובדים, ול-45 אחוזים מהכנסות הייצוא של ישראל.

עד לחיבור למשרד המדע הייתה חלוקה דיכוטומית בין תעשיית ההיי-טק, חברות הסטאראט-אפ ומפעלי תעשיית האלקטרוניקה היו באחריות משרד הכלכלה, ותחומי המדע והחדשנות, שעסקו בעיקר במחקר, במו"פ ובהנגשת מדע לכלל האוכלוסייה – באחריות משרד המדע.

רשות החדשנות היא למעשה הרחבה של מוסד ותיק שהיה במשך שנים במשרד הכלכלה, ולפני כן במשרד המסחר והתעשיה, וזהו המדען הראשי. מבין כל המדענים הראשיים שהיו במשרדי הממשלה, המדען הראשי במשרד הכלכלה היה במעמד של היועץ המדעי של הממשלה, שמייעץ לה בכל מה שקשור לחדשנות והשקעות בחברות הזנק ובכלל.

רשות החדשנות הוקמה בשנת 2016 מכוח החלטת ממשלה, שמטרתה הייתה בעצם לבצע סוג של הפרטת פעילות המדען, כדי לצמצם בירוקרטיות וזמני תגובה בסיוע למימון חברות הזנק צעירות בטכנולוגיות שהמדינה סבורה שיש לקדם אותן, והשוק העסקי לא מקדמן.

רשות החדשנות הפכה למעין קרן הון סיכון במגבלות ציבוריות, והיא מהווה בשנים האחרונות את זרוע המימון העיקרי לסיוע לחברות הסטארט-אפ השונות. החוק שהקים את הרשות דאג לוודא שהיא תהיה רשות סטטוטורית, בדומה לרשויות עצמאיות כמו רשות החשמל. יש לגוף הזה מועצה שהיא בעצם הדירקטוריון שלו, והוא מקבל החלטות על בסיס מקצועי בלבד.

הקמת משרד היי-טק באופן רשמי

העברת הרשות למשרד המדע, הפיחה חיים במשרד, שבמשך שנים סבל מתקציבים זעומים שלא עברו את החצי מיליארד שקל. החיבור עם הרשות, חייב שינוי חוק המו"פ שעל בסיסו הוקמה הרשות, אבל שינוי הסעיפים, שהוא לכאורה עניין טכני, עורר תחילה חששות לגבי כוונותיה של השרה אורית פרקש הכהן לחסל את הרשות, לפגוע בעצמאותה, ולמזג אותה כיחידה אורגנית.

הטיוטה החדשה משמרת את הרשות, אבל היא בפועל עושה עוד צעד אחד קדימה לקראת הדבר שכל ממשלה מדברת עליו, כל מפלגה כמעט מפזרת הבטחות לגביו בכל מערכת בחירות, אך בפועל נמנעת לעשות כך: הקמת משרד היי-טק באופן רשמי.

הסיבה לרלוונטיות כעת היא שסעיפי החוק החדש, מקנים למשרד המדע עם הרשות קשת רחבה של סמכויות, שבעצם נוגעות למרבית התחומים של ענף ההיי-טק: תעשיה, מצד אחד, שזה המנדט של הרשות, עם נגיעה משמעותית לטיפול בנושא של ההון האנושי, שחלקו לכאורה שייך לזרוע העבודה. מחקר ופיתוח, מדע, שזה המנדט של המשרד, וגם נגיעה לנושא של חינוך טכנולוגי.

ולכן אנשי הענף שואלים כבר זמן רב, מדוע לא לאגם את כל המשאבים האלו ולהקים משרד עם אחריות של שר על כל המכלול שנקרא היי-טק. הגבולות בין מפעל ייצור, חברת תוכנה, מרכז פיתוח ומחקרים של מדענים באקדמיה כבר מזמן אינן קיימות.

גם תחום ה-IT משולב היטב, הן בתעשיית ההיי-טק והן במגזר העסקי. הדיגיטציה מכסה את כל התחומים. ולכן מתחייב שיהיה גורם אחד שיטפל בכל.

אי הקמת משרד תנציח את אחד החסמים הגדולים של יזמים ומשקיעים: בירוקרטיה, תהליכים מסורבלים שנופלים בין משרדים, ומבריחים בעלי רעיונות לפתח פה עסקים. ולכן ההחלטה על כך צריכה להיות פוליטית, מממשלה שיש לה רצון להגביר את המשילות, ולייעל את העבודה שלה.

בראש הממשלה הזו עומד נפתלי בנט – יזם היי-טק, שעשה כמה אקזיטים ומכיר היטב את התעשיה. באופן אישי הוא בהחלט סבור שהגיע הזמן שלמדינת הסטארט-אפ ניישן יהיה שר ומשרד היי-טק או חדשנות, כפי שקיים בהרבה מדינות נאורות. האם הוא מסוגל לאכוף את המהפך הזה? כפי שזה נראה כיום כנראה שלא, ולכן המעבר של הרשות ממשרד אחד לשני יישאר כמשהו טכני, חסר משמעות. וחבל.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. תומר

    אין ספק שמה שענף ההייטק צריך זו מעורבות ממשלתית.

אירועים קרובים