תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » על שקיפות, בחירות ממוחשבות ומה שביניהן
האם נצביע בקרוב בבחירות ממוחשבות? זה תלוי בעיקר בפוליטיקאים. אילוסטרציה: BigStock

על שקיפות, בחירות ממוחשבות ומה שביניהן

כדאי שהח"כים והשרים ישנו את עמדתם, יצאו מהמקובעות ויבינו שהמחשוב יעשה רק טוב לבחירות - ולאזרחים ● זאת בהנחה, שייתכן שלא תתממש, שאחרי מערכת הבחירות הנוכחית נלך אל הקלפיות בעוד ארבע שנים ולא שישה חודשים

מאת 19 בדצמבר 2019, 17:10 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

יו"רית שקיפות בינלאומית ישראל, השופטת בדימוס נילי ארד: "המחויבות ההדדית לערכי היסוד בסכנה. עלינו לדעת כי בסופו של יום, על כל אחד ואחת מאתנו חלה החובה לשמור על ערכי הדמוקרטיה. מדד השקיפות ברשויות מוכיח שיש תקווה ויש למה לצפות"

הערכות לא בלתי סבירות הן שהבחירות לכנסת, שיתקיימו במרץ הקרוב בפעם השלישית בשנה אחת, לא תהיינה האחרונות ב-2019-2020. התקווה של מרבית הציבור היא שההערכות האלה יתבדו ותיכון ממשלה יציבה, שתמשול בארבע השנים הקרובות. בהנחה שמה שהציבור רוצה יקרה, כדאי שהבחירות הבאות, ה-24 במספר, תהיינה ממוחשבות. מן הראוי שבכנסת הקרובה, הח"כים והשרים יתעלו על עצמם ויאפשרו שזה יקרה.

אלא שעוד לפני כן, ראוי שהם ישאלו את עצמם למה זה בכלל כדאי. עד כה שמענו מהם את כל התירוצים מדוע לא, ולמה השיטה הידנית עדיפה על זו המחשובית. דומה שזה התחום היחיד ושישראל היא המדינה היחידה שבהם יושבים מקבלי ההחלטות ומשכנעים את עצמם שהקדמה והטכנולוגיה הן דבר רע, ושתהליכים ממוחשבים, שמניעים מערכות הרבה יותר קריטיות, חלקן מצילות חיים, לא מספיק טובים לביצוע פעולות פשוטות ובסיסיות כמו הצבעה לקלפי.

ייאמר מיד: אין כל מערכת או שיטה בעולם, ממוחשבת או ידנית, שתמנע זיופים ב-100%. בכל מקום שקיימת מוטיבציה לעבור על החוק, תמיד יימצא מישהו שיצליח לעשות זאת, וטבען של מערכות טכנולוגיות, לצערנו, שהן קורסות או מותקפות, גם אם זה לעתים מאוד רחוקות. המשטרה לא יכולה להציב שוטרים ליד כל תיבת הצבעה ובמקרים רבים, ההאקרים משוכללים יותר מהמגנים. אלא שלמרות כל אלה, בחירות ממוחשבות עדיפות בהרבה על המצב הקיים.

מחשוב תהליך הבחירות יכול להיות כולל או חלקי. במחשוב כולל – וזה מה שרצוי – הכוונה היא לספירת הקולות, אבל עוד לפני כן להצבעה עצמה, שתיעשה באמצעות מסך מגע. בעידן שבו עוד מעט נבצע את כל הפעולות שלנו בהקשה על מסך הנייד שלנו, לא יהיה קשה להרגיל את ציבור המצביעים לעשות זאת גם מאחורי הפרגוד. אפשר ליישם את זה בהדרגתיות, רק במקומות מסוימים או לתת לבוחר לבחור לא רק במפלגה, כי אם גם בין הצבעה ממוחשבת לפתק ולמעטפה הישנים והטובים.

קל הרבה יותר להתחיל במחשוב של ספירת הקולות, בין אם מסתפקים בזה או ממחשבים אחר כך את כל תהליך הבחירות. זאת, משום שכאן לא מדובר בכל המצביעים, אלא רק באלה שסופרים ובאלה שבודקים את תוצאות הספירה. חלק מתהליכים אלה כבר ממוחשבים, אבל בצורה חלקית ביותר.

התוצאה של אי המחשוב היא שבגלל הסמיכות בין המועדים שבהם הלכנו ונלך לקלפיות השנה, ועדת הבחירות המרכזית נאלצת לגייס כמעט את כל הפנסיונרים שלה והרבה כוח אדם חיצוני, כדי שיסייעו בעבודתה.

המקטרגים נגד מחשוב הבחירות מזכירים את הסיכון במתקפות סייבר, שכבר הוזכר כאן. אלא שגם לזה יש פתרונות, וגם בשיטה הנהוגה כיום, של העברת הקלפיות בצורה ידנית, ברכבים, יש לא מעט סיכון.

השורה התחתונה: הרשת מלאה במידע על מדינות שיש בהן תהליכי בחירות ממוחשבים. על כל מחקר שמצדיק תהליך כזה תמצאו אחד שמראה ההיפך. ישראל היא אומת הסטארט-אפ, מדינה ייחודית מבחינה טכנולוגית, וגם כאן אנחנו להיות אור לגויים. כלומר, לאלה מהם שכמונו, עדיין מנהלים את הבחירות בשיטה הישנה. האם הנס הזה יקרה? דומה שזו לא תהיה פסימיות מוגזמת להעריך שכנראה שלא.

השקיפות ברשויות – שיעור לבכירי הממשלה

ביום ג' בערב, כאשר באולפני החדשות דיברו על הבחירות, על כתבי האישום של בנימין נתניהו ועל הסערה במינוי ממלאת מקום פרקליט המדינה, נערך בתל אביב טקס הכרזת תוצאות הסקר השנתי שעורכת עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, שבודק את רמת השקיפות ברשויות המקומיות. בעוד שהדעה הרווחת בציבור היא שבמגזר המוניציפלי אין ממש שקיפות – והמבקרים מביאים את המעצרים של ראשי ערים ובכירים בעיריות בחשד לעבירות שוחד, הסקר הזה מוכיח שאלה יוצאים מהכלל שאינם מעידים על הכלל.

העמותה בדקה את הערים על פי 16 קריטריונים, בהם שקיפות ברכש, בהחלטות ובישיבות, ו-16 מהן קיבלו ציונים בין 90 ל-100. המדד שפורסם השבוע מעיד על שיפור עצום ברמת השקיפות בחלק מהרשויות.

הרשות המקומית מציעה מכלול ענק של שירותים ואוחזת במידע הרגיש ביותר שיש על כל אחד מאתנו. התפיסה הישנה, שלפיה המידע הוא שלנו ואנחנו אלה שמחליטים אם מישהו יקבל אותו או לא, חלפה מהעולם. מחליפה אותה התפיסה שלפיה המידע אמנם אגור גם במערכות המחשוב של הגופים, ובמקרה הזה הרשויות, אבל זכותו לדעת כל מה שאותו גוף יודע עליו. כפועל יוצא מכך, התפיסה הזאת אומרת שחובתה של הרשות המקומית לשקף את המידע הציבורי והפרטי לכל אחד, למעט במקרים חריגים.

אין דרך טובה יותר לסיים את הטור הזה מאשר ציטוט מדבריה החדים והברורים ביותר של יו"רית עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, השופטת בדימוס נילי ארד, בטקס ההכרזה, שלמעשה נוגעים לשני חלקיו. "ימים לא קלים עוברים על אזרחי מדינת ישראל", אמרה. "שלא בטובתנו, נקלענו לתקופה ממושכת של אי יציבות וחוסר ודאות שלטונית, כי עברנו שתי מערכות בחירות והשלישית בפתח, וכל זאת על רקע כתבי אישום התלויים נגד בכירי הממשל. המחויבות ההדדית לערכי היסוד בסכנה. עלינו לדעת כי בסופו של יום, על כל אחד ואחת מאתנו חלה החובה לשמור על ערכי הדמוקרטיה. מדד השקיפות ברשויות מוכיח שיש תקווה ויש למה לצפות".

על שקיפות, בחירות ממוחשבות ומה שביניהן Reviewed by on . הערכות לא בלתי סבירות הן שהבחירות לכנסת, שיתקיימו במרץ הקרוב בפעם השלישית בשנה אחת, לא תהיינה האחרונות ב-2019-2020. התקווה של מרבית הציבור היא שההערכות האלה יתב הערכות לא בלתי סבירות הן שהבחירות לכנסת, שיתקיימו במרץ הקרוב בפעם השלישית בשנה אחת, לא תהיינה האחרונות ב-2019-2020. התקווה של מרבית הציבור היא שההערכות האלה יתב Rating: 0

הגיבו