תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » אומת הסטארט-אפ – OUT, אומת החדשנות – IN
לא עוד אומת הסטארט-אפ? צילום אילוסטרציה: רומן ינושבסקי, BigStock

אומת הסטארט-אפ – OUT, אומת החדשנות – IN

כשהיא נכנסת לשנתה ה-70, ישראל עומדת על סף שינוי במיצובה, וכנראה שהיא תצטרך להיפרד מהמותג "אומת הסטארט-אפ", ובמקום זאת להיקרא "אומת החדשנות" ● איך עושים זאת על הצד הטוב ביותר?

מאת 30 באפריל 2017, 14:08 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

בשנתה ה-69 של המדינה, ממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה שההיי-טק הוא לא רק ענף סקטוריאלי אלא התשתית המרכזית של החברה הישראלית, שתוביל אותה ב-69 השנים הבאות

מדינת ישראל היא במובנים מסוימים סטארט-אפ. מה שהחל כחלום מומש לחזון, הפך למשהו שמיליוני אנשים ברחבי העולם רואים בו פלא – בדומה לרעיון שסטארט-אפ מחליט לפתח ומצליח לממשו, כנגד כל הסיכויים.

לפני שמונה שנים פרסמו דן סינור וסול זיגנר את רב המכר "אומת הסטארט-אפ" ומאז הפך הביטוי הזה לביטוי נרדף ל-"ישראל". כיום זהו אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר שיש לנו בכל מה שקשור למאמצים לשפר את תדמיתנו בעולם, אם כי יש לציין שעדיין לא הצלחנו לשבור את מחיצת הברזל שקיימת בעיני רבים בעולם בין ישראל הטכנולוגית, החדשנית, חלוצת המדע והפיתוחים לבין התדמית הביטחונית-מדינית של ישראל.

כשהיא נכנסת לשנתה ה-70, ישראל עומדת על סף שינוי במיצובה, וכנראה שהיא תצטרך להיפרד מהמותג "אומת הסטארט-אפ", ובמקום זאת להיקרא "אומת החדשנות".

לצורך כך אנחנו צריכים לשכנע בחשיבות השינוי – קודם כל את עצמנו ואחר כך את יתר העולם. אחד מאלה שעומדים להוביל את השינוי הזה הוא צבי מרום, היו"ר החדש של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. בראיון שיתפרסם כאן, באנשים ומחשבים, ביום ד' הקרוב מספר מרום שהוא פועל לשינוי שם האיגוד לאיגוד החדשנות וההיי-טק, ולצרף אותו להתאחדות התעשיינים.

מדובר במהלך דרמטי, מפני שעד כה, מסיבות היסטוריות, האיגוד היה גוף עצמאי, שפעל ליד ההתאחדות ולא כחלק אינטגרלי ממנה. השינוי הוא תוצאה של תמורות מהותיות שחלו בתעשייה הישראלית ובחברה בכלל. עד לפני כמה שנים, פרופיל החברות שאפיין את ההתאחדות הוא התעשייה המסורתית, חברות לואו-טק בתחומים כמו מזון, כימיה, תעשיה תהליכית וחומרי גלם. המהפכה הטכנולוגית שמתחוללת בשנים האחרונות מחקה לחלוטין את ההפרדה בין התעשיות המסורתיות לחדשות. התפיסה הרווחת כיום היא שכל חברה יצרנית, ולא משנה אם היא היי-טק או מזון, מבוססת על טכנולוגיה, מחשבים, תהליכים אוטומטיים ומערכות מידע.

הגיע הזמן להיגמל מעגל הזהב

זהו מסע ארוך, לא קל, שמטרתו לשכנע את כל מקבלי ההחלטות, השרים, הפקידים ובמידה מסוימת גם את אזרחי מדינת ישראל, שהגיע הזמן להיגמל מעגל הזהב ששמו אומת הסטארט-אפ. לא מאחר שזה רע – להיפך: כולנו מתפללים שיהיו לנו עוד הרבה סיפורי מובילאיי (Mobileye), אבל מרוב שאנחנו מתמכרים לאקזיטים, שכחנו לגמרי את התעשייה היצרנית – בתחומי ההיי-טק, האלקטרוניקה, התקשורת, הביומד ועוד. די להזכיר מותגים כמו אמדוקס, מלנוקס, צ'ק פוינט (Check Point) ועוד עשרות חברות מצליחות, שמוכרות בכל העולם והן אלה שמביאות חלק נכבד מהייצוא הנכבד שענף ההיי-טק מכניס לקופת המדינה. כדי לשנות את הדיסקט, צריכים לשנות גם את התפיסה הכללית של הממשלה, של כל ממשלה בישראל.

אולם, יש גם נקודת אור. יש מספר שרים בממשלה שמתחילים להניע מהלכים. אחת מהן היא השרה גילה גמליאל, הממונה על ישראל דיגיטלית, שאומרת בראיון לאנשים ומחשבים לרגל יום העצמאות שישראל הופכת לאומה דיגיטלית, ורק אחר כך אומת הסטארט-אפ. הדיגיטל, לשיטתה, הוא שם קוד לטכנולוגיה ולחדשנות שצריכה להתבצע בכל התחומים והמגזרים בישראל, ובפרט בממשלה ובשלטון המקומי. לדבריה, הדיגיטל הוא המפתח לצמצום פערים. אחד הדברים שבולטים אצלנו הוא שלמרות התדמית הטכנולוגית שלנו, הפערים החברתיים בישראל זועקים לשמיים.

גם שר האוצר, משה כחלון, גילה בשנתיים האחרונות אמפטיה לאתגרי ההיי-טק ועמד מאחורי שורה של החלטות ומיזמים בתחום. בשבועות האחרונים הוא החליט לטפל בתופעה כאובה, שהיא שערורייתית ברמה הלאומית, ולא רק בהיבט הסקטוריאלי. הכוונה היא להימנעות המסורתית והעיקשת של הגופים המוסדיים להשקיע בהיי-טק. מדובר במוסדות פיננסיים המגלגלים מיליארדי שקלים, קרנות פנסיה שמחזיקות בכספי ציבור ועוד. הם כמעט שלא משקיעים בחברות היי-טק, בוודאי לא בסטארט-אפים, אבל מושקעים עד הצוואר בפרויקטי נדל"ן, נפט ועוד.

בשבוע שעבר הופיע המנכ"ל החדש של הבורסה, איתי בן זאב, בפני עיתונאים ופרש את תוכניות העבודה של הארגון לשנים הבאות. אחד הסעיפים הוא לרתום את הגופים המוסדיים על מנת שישקיעו במניות של חברות ישראליות שנסחרות בבורסה, ובכך הם יסייעו להן וייתרו עבורן את הצורך לחפש השקעות זרות, בבורסות אחרות בעולם.

השורה התחתונה: בשנתה ה-69 של המדינה, ממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה שההיי-טק הוא לא רק ענף סקטוריאלי אלא התשתית המרכזית של החברה הישראלית, שתוביל אותה ב-69 השנים הבאות.

חג עצמאות שמח.

אומת הסטארט-אפ – OUT, אומת החדשנות – IN Reviewed by on . מדינת ישראל היא במובנים מסוימים סטארט-אפ. מה שהחל כחלום מומש לחזון, הפך למשהו שמיליוני אנשים ברחבי העולם רואים בו פלא - בדומה לרעיון שסטארט-אפ מחליט לפתח ומצליח מדינת ישראל היא במובנים מסוימים סטארט-אפ. מה שהחל כחלום מומש לחזון, הפך למשהו שמיליוני אנשים ברחבי העולם רואים בו פלא - בדומה לרעיון שסטארט-אפ מחליט לפתח ומצליח Rating: 0

הגיבו