כניסת מערכות ERP בענן – תחילתו של שינוי בכלכלת ה-IT

המעבר הזה מסמן מהפכה של ממש בתקצוב ה-IT, בחלוקת משאבי הארגון וביחסים שבין ההנהלה לעובדים ● אלברטו מרנפלד, סמנכ"ל בכיר, ראש אגף SaaS, אורקל ישראל, מסביר על המהפכה הבאה

אלברטו מרנפלד, סמנכ"ל בכיר, ראש אגף SaaS, אורקל ישראל

טכנולוגיות הדיגיטל החדשות משנות את הדינמיקה והתחרות בכלכלה העולמית ויוצרות מהפכה תפיסתית וניהולית, שמאפשרת לארגונים שאימצו אותה לזעזע את עולם העסקים המסורתי באמצעות מנועי צמיחה חדשים. כיום, ברוב התעשיות, פרדיגמות ומודלים עסקיים של פעם הולכים ונשברים – אם זה בעולמות הבנקאות, הבריאות, הביטוח, התחבורה, הקמעונות, התיירות או העיתונות, למשל.

בסביבה עסקית כזו, בה סטארט-אפים וחברות חדשנות קטנות יחסית שוברות מודלים עסקיים שלמים, ארגונים מבינים שהם חייבים לבצע שינויים משמעותיים. עם זאת, בניגוד לעבר, הם כבר לא מוכנים להשקיע תקציבי ענק בתשתיות IT חדשות שיתמכו במהלכים אלה. זוהי פרדיגמה שאינה קלה לפתרון, משום שנדרש לתמוך בחדשנות של הארגון הפועל בשוק שמתהפך, אך ללא הגדלה של הוצאות ה-IT.

מבין כל האפליקציות הארגוניות המשרתות את ההתנהלות העסקית של הארגון, אחת החשובות והמורכבות היא ה-ERP, שמשמשת לניהול הכספים, הרכש, שרשרת האספקה ופונקציות חיוניות נוספות, שהן לב לבו של כל ארגון. בשל המורכבות היחסית שלה, ובשל העובדה שלקח זמן עד שמנהלים התחילו להאמין שמערכות בענן לא פחות בטוחות מה-ERP בתשתית הארגונית שלהם, המערכות האלה הן מהיישומים האחרונים שעברו, או יותר נכון עוברים, לענן.

המהפכה כבר כאן

מגוון עצום של יישומים אחרים כבר עברו לענן, כמו: מערכות HR (לניהול כוח אדם), CRM (ניהול לקוחות), ניהול תקציב, חוויית לקוח, מכירות ועוד. עכשיו, גם ה-ERP בדרך לשם, והמעבר שלו לענן יביא לשינוי גדול ועמוק יותר בכלכלת ה-IT העולמית וכמובן, גם בישראל.

תמהיל ההוצאות על IT ישתנה וגם המיקוד בשימוש ביועצים, שהינם חלק בלתי נפרד מכלכלת מערכות המידע. לדוגמה, בעולם של שיווק דיגיטלי, יש שינוי משמעותי בתחום ה-IT, שכן רוב הכספים מנותבים לטכנולוגיה מתקדמת, כאשר ההוצאה על יועצי IT יורדת באופן משמעותי.

עד היום, סביבות המחשוב ומערכות המידע בארגונים היו מורכבות באופן כזה שברוב הארגונים, מרבית תקציב ה-IT היה ובמידה רבה עדיין מופנה לפעילות ותחזוקה שוטפות. זה משאיר 25% בלבד להשקעה בחדשנות. הוא יכול לעשות את זה יותר מרגע שהוא מפשט את סביבת ה-IT שלו, שכן אז משתחררים לו משאבים כספיים, זמן ועובדים.

מערכות ה-ERP המסורתיות היו עתירות כוח אדם – הן בהקמה, הן בתחזוקה השוטפת והן בשדרוג של מערכות באתר הלקוח (On Premise). זאת, על מנת להשיג המשכיות של המערכת בתחזוקה בסיסית, מבלי לתמוך בחדשנות. לצורך זה, פעמים רבות נדרשו מערכות לוויין, מה שהביא לעוד עלויות של שרתים, עוד אנשים ועוד אינטגרטורים.

מערכת ERP בענן מאפשרת לארגון לשמור על המסגרת התקציבית שלו ולקבל יישומים מאוד מתקדמים, המאפשרים לו לתמוך בחדשנות העסקית של הארגון מבלי להגדיל את תקציב ה-IT. בעידן בו עסקים משנים פרדיגמה, מערכות ERP בענן כמעט שלא דורשות אנשים לתחזוקה, אך מסייעות ליותר חדשנות. כל גרסה של אורקל (Oracle), למשל, מספקת יותר חדשנות בהיקפים גדולים, וזאת מבלי שהארגון נדרש להוציא משאבים גדולים לפרויקטי שדרוג מורכבים.

תמהיל התקציב ישתנה

פירוש הדבר הוא שהמנמ"ר לא יידרש עוד להוציא משאבים רבים על אנשים שיתחזקו את המערכת או יעסקו בהתאמתה לחדשנות. כשמערכת משמעותית כמו ERP נמצאת על ענן, כל העלויות הכרוכות בעבודה סביבה נעלמות, כולל פעילות טכנית, שדרוגים, עדכוני גרסה, תחזוקת חומרה ובסיס נתונים.

כנגזרת מכך, תמהיל תקציב ה-IT של המנמ"ר ישתנה, כיוון שבאותו הכסף, או אפילו בפחות, ניתן לייצר פי כמה וכמה חדשנות לארגון. סמנכ"ל הכספים יראה מצידו את החיבור בין מערכת ה-ERP לייצור מנועי צמיחה חדשים לעסק.

השלכה משמעותית תהיה לשינוי הזה על האינטגרטורים והיועצים. בכלכלת הענן הם יעסיקו יותר עובדים שמתמחים בתהליכים עסקיים ופחות בטכנולוגיה, כיוון שזו תבוא ב-ERP בענן באופן מובנה ואינטואיטיבי יחסית. מכאן שחברות תוכנה ישראליות ישנו מהותית את מוקד עיסוקן – מתמיכה בתשתיות טכנולוגיות לתמיכה בחדשנות עסקית.

השלכה נוספת תהיה למערכות ERP בענן על יחסי הכוחות הנהלה-עובדים. ב-"סיבוב" הקודם של מערכות ה-ERP, ארגונים עברו למערכות אלה בגלל החשש מבאג 2000. למערכות ERP היה אז ערך בעיקר להנהלה, עבורה הן פתרו בעיה טקטית של גישה למידע ניהולי. בשל המיקוד בהנהלה, המשתמשים היו מעין "משרתים" של המערכת. הדור החדש של מערכות ה-ERP מביא איתו התמקדות במשתמשים, מתוך הבנה שהפרודוקטיביות של העובדים לא פחות חשובה ותפקוד המערכת משפיע על העבודה היומיומית שלהם.

כיוון שמערכת ERP בענן מכילה מגוון טכנולוגיות מתקדמות, בהן מובייל ו-BI מתקדם, העובד יכול להיות בכל מקום ובכל זמן, בלי להיות מחובר לשולחן ולמחשב שלו, כך שהארגון יכול למנף את הכלים מהר יותר. כל זאת משפיע על זמן ההגעה לשוק, שמתקצר באופן משמעותי.

יכולות שיתוף פנים-ארגוניות גבוהות המאפיינות את המערכת משרתות ארגונים מטרי ציוניים – מודל שהולך ותופס תאוצה בקרב ארגונים מצליחים. ארגונים המתנהלים מטריציונית זקוקים ל-"ווטסאפ (WhatsApp) ארגוני", המאפשר לקיים דיונים ארגוניים על חוזים, הזמנות ותהליכים עסקיים שונים. ניהול תהליכים אד הוק בדרך זו מאפשרת לארגון להתקדם באופן מיידי ולעשות מהלכים חדשים ללא צורך בהתאמה של מערכת ה-ERP. כל אלה תומכים ביזמות של הארגון וביכולת לפתור בעיות בצורה שיתופית בתוך מערכת מידע מודרנית.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. מודי

    נכון שתקציב ה IT אולי ירד משמעותית כתוצאה ממעבר לענן אבל אני חולק על כך שהארגון לא יצטרך להוציא משאבים על תחזוקה של המערכת. כל עוד מערכת שנמצאת בענן מאפשרת שינויים כגון קסטומיזיות ופרסונליזציות אזי ידרשו אנשים מקצועיים לתחזוקה ואם משהו חושב שכתוצאה משדרוג הכל ורוד אזי הוא טועה היכן הבדיקות של השדרוג וכתוצאה מהשדרוג כיצד מושפעים השינויים שהארגון טבע בתוך המערכת. מעבר לכך ארגון שעובר לענן צריך לדעת שהוא מוחזק וקשור בעבותות עם הארגון שמנהל את הענן.

אירועים קרובים