"האחריות לייצר מקומות עבודה – גם של חברות ההיי-טק"

לרגל יום העצמאות שאלנו אנשי היי-טק בכירים האם ישראל בדרך לעצמאות כלכלית ומה חלקו של הענף בעניין ● התשובות - מסקרנות ● חלק ג'

עצמאות על רקע משבר הקורונה. מקור: BigStock

עוזי נבון, מנכ"ל אורקל ישראל

האם אנחנו בדרך לעצמאות כלכלית?
"בכפר הגלובלי הנוכחי של ימינו, השאלה אודות עצמאות כלכלית היא שאלה לא מדויקת. כיום, לכלכלות, כולל החזקות ביותר, יש יחסי גומלין עם כלכלות אחרות ויש השפעה הדדית בין מדינות.

בישראל, הייצוא תופס מקום מרכזי ביותר וככל שהוא יצליח, מצבה הכלכלי של ישראל יהיה טוב יותר".

עוזי נבון, מנכ"ל אורקל ישראל. צילום: שלומי מזרחי

עוזי נבון, מנכ"ל אורקל ישראל. צילום: שלומי מזרחי

כיצד ההיי-טק יכול לסייע לשיפור המצב ומה המדינה צריכה לעשות?
"הוא יכול לסייע מאוד, מכיוון שהוא אחד הגורמים הדומיננטיים העוסקים בייצוא ומהנכסים המשמעותיים ביותר שיש למדינה.

המדינה, מצידה, צריכה לעשות כל שביכולתה כדי לשמור על היתרון האיכותי שלנו, באמצעות השקעה בחינוך טכנולוגי, ושמירה על יצואני ההיי-טק בנושאים כמו שער הדולר ורגולציה שלא תכביד עליהם. ככל שענף ההיי-טק יהיה חזק יותר, הוא יוכל לתרום למצב הכלכלי של האוכלוסיה. כאן האחריות היא בעיקר של המדינה, אבל גם שלנו, החברות הפעילות בענף, להכניס חדשנות כזו שתייצר עבודה ומקורות פרנסה חדשים גם לרבדי האוכלוסיה האחרים. לדוגמה, הכוונה היא למתן שירותים הנגזרים ממהפכות טכנולוגיות חדשות".

דורון סיון, מנכ"ל MadSec

האם אנחנו בדרך לעצמאות כלכלית?
"עצמאות כלכלית היא נושא מורכב בעל משתנים רבים מאוד, שלא כולם בתחום אחריות קברניטי המדינה. עם זאת, שני דברים שמסייעים לעצמאות כלכלית הם הגדלת הייצוא והקטנת האבטלה. חברות סטארט-אפ, בסיוע המדינה, יכולות לסייע בכך".

דורון סיון, מנכ"ל MadSec

דורון סיון, מנכ"ל MadSec

כיצד ההיי-טק יכול לסייע לשיפור המצב ומה המדינה צריכה לעשות?
"ענף ההיי-טק בכלל, ומגזר הסטארט-אפים בפרט, עובר בשנים האחרונות מהפכה. אם בעבר הגישה הייתה לפתח מוצר ברמה בסיסית מתוך מטרה למכור אותו ולעשות אקזיט, הרי שכיום היזמים מעוניינים להתקדם עם החברה וליצור לה בסיס לקוחות והכנסות שוטפות.

המעבר הזה, מחברת פיתוח לחברה שמוכרת ומייצאת לחו"ל, מצריך מהיזמים דרך לא פשוטה, שמחייבת עלויות רבות, שמקורן לא בפיתוח, אלא בשיווק ומכירות.

בכדי להתקדם שלב נוסף, טוב יהיה אם המדינה תשכיל ליצור תוכניות מימון לחברות מוכוונות ייצוא. כך יועסקו עובדים רבים יותר, גם כאלה שאינם עוסקים בפיתוח, ויתאפשר לסטארט-אפים להקדים ולייצא את המערכות שלהם".

אברהם אסף, יו"ר אמנת

האם אנחנו בדרך לעצמאות כלכלית?
"השאלה הזו מלווה אותי מאז ילדותי ותשובתי תמיד הייתה חיובית. הכלכלה הישראלית היא רכבת בתאוצה. השוואת פרמטרים כלכליים של ימים אלה מול, למשל, העשור הקודם מראה זאת. הרכב הדלק המניע את הרכבת הזו משתנה מפעם לפעם, ובשנים האחרונות ההיי-טק הוא מרכיב רב חשיבות, בתחומים כגון פיתוח תוכנה, ביו-טכנולוגיה, קלינטק ואבטחת מידע וסייבר".

אברהם אסף, יו"ר קבוצת אמנת

אברהם אסף, יו"ר קבוצת אמנת

כיצד ההיי-טק יכול לסייע לשיפור המצב ומה המדינה צריכה לעשות?
"יש לפעול ללא לאות וללא הפסקה לקידום הטכנולוגי בישראל: להקדיש משאבים לקידום החינוך בכלל והחינוך הטכנולוגי בפרט, למצוא וליישם דרכים להאצת הפיתוחים הטכנולוגיים ולייצר כדאיות להשארת חלקם הגדול בארץ. כמו כן, על המדינה לעודד את חזרתם של אנשי היי-טק ארצה ולצמצם את יציאתם לפעילות מתמשכת בחו"ל.

אנחנו רשאים ואף חייבים להמשיך להיות אופטימיים ולפעול להגשמת האופטימיות – יש לנו את המשאבים לכך ואת המוחות שיכולים לתרום לתכנון ויישום תוכנית רב ממדית שתביאע לכך. הבה נגייס ונפעיל אותם".

רון לינדר, מנכ"ל אלעד מערכות ופתרונות

האם אנחנו בדרך לעצמאות כלכלית?
"כלכלת ישראל בהחלט צועדת קדימה ומתעצמת בדרך לעצמאות כלכלית, אולם הדרך עדיין ארוכה. אנחנו זקוקים למנועי צמיחה נוספים פרט להיי-טק, שבדומה לו מייצרים ביעילות ערך אמיתי ומכוונים בעיקר לשוק הבינלאומי. במידה שהכלכלה הישראלית תצמח בעיקר במגזר השירותים לשוק המקומי, נתרחק מיעד העצמאות הכלכלית.

גורם נוסף שצפוי להשפיע על עצמאותנו הכלכלית הוא הפוטנציאל שגלום במשאבי הגז שהתגלו באחרונה. השאלה העיקרית היא האם המדינה תדע להפיק מהם את המיטב – הן בהיבט הישיר, של התייעלות תעשייתית תוך שימוש מוגבר במשאבי הגז, והן בהיבט העקיף, של שימוש נכון בהכנסות עתידיות מהגז להשקעות בחינוך וקידום ההון האנושי בישראל".

רון לינדר, מנכ"ל אלעד מערכות ופתרונות

רון לינדר, מנכ"ל אלעד מערכות ופתרונות

כיצד ההיי-טק יכול לסייע לשיפור המצב ומה המדינה צריכה לעשות?
"הענף בהחלט נדרש לסייע ולתרום לשאיפתנו לעצמאות כלכלית. השאיפה צריכה להיות להגדיל את הענף תוך מאמץ להרחיב את מספר חברות הטכנולוגיה הפועלות מישראל.

בכל הנוגע לחדשנות טכנולוגית ולסטארט-אפים אנחנו בהחלט במצב טוב, אולם אם אנחנו שואפים לעצמאות כלכלית ומעוניינים לראות את ההיי-טק כמוביל בתעשייה הישראלית, עלינו לטפח עוד חברות בסדרי גודל בינוני-גדול. אלה יעסיקו אלפי מהנדסים ביצירת חדשנות, הפיכתה למוצרים ושיווקם ברחבי העולם.

המדינה בהחלט יכולה לעשות יותר בכדי לתמוך ולקדם ענף זה: במתן דחיפה לחינוך טכנולוגי בכל רחבי המדינה; בהרחבת תוכניות התמיכה בחדשנות טכנולוגית; במתן תמריצים להרחבת מרכזי הפיתוח והייצור בישראל; ובמתן תמריצים להתרחבות חברות הטכנולוגיה בפריפריה".

רונן פישר, מנכ"ל משותף ב-CodeOasis

האם אנחנו בדרך לעצמאות כלכלית?
"נשאלות השאלות: מהי העצמאות הכלכלית של ישראל? האם זו היכולת לנהל מדיניות עצמאית מבלי לבקש רשות מגורמי חוץ? בעולם גלובלי, על פי ההגדרה הזאת, נדמה לי שאין אפילו מדינה אחת שיכולה להתהדר בעצמאות כלכלית, שכן המחיר שכל מדינה, ובפרט קטנה כמו שלנו, תשלם בגין מדיניות שאינה הולמת את הנורמות הגלובליות יהיה כבד.

אם בעבר, באמצעות נוכחותו של לובי ישראלי חזק בעולם, תוך הישענות על סיוע אמריקני ועל מנועים כלכליים פנים ישראליים, יכולים היינו לנהל מדיניות עצמאית יחסית, כיום זה כבר לא מספיק.

לכן, נדמה לי שהתשובה לשאלה האם ישראל בדרך לעצמאות כלכלית היא לא.

אני מקווה שישראל תמשיך להתפשר ולהסתנכרן עם הרגולציה והמדיניות הגלובלית, על מנת להוות חלק מהשוק המערבי – גם אם זה בא, במידה מסוימת, על חשבון עצמאותה הכלכלית".

רונן פישר, מנכ"ל משותף ב-CodeOasis

רונן פישר, מנכ"ל משותף ב-CodeOasis

כיצד ההיי-טק יכול לסייע לשיפור המצב ומה המדינה צריכה לעשות?
"חלק ארי מהענף נשען על חברות ישראליות גלובליות כאמדוקס וצ'ק פוינט (Check Point), כמו גם על אינטל (Intel), על מרכזי פיתוח של חברות ענק בינלאומיות נוספות ועל סטארט-אפים שצמחו בשנים האחרונות, למשל קונדואיט, Waze ו-Wix.

השאיפה של הענף היא להצליח להעמיד עוד שורה של חברות יציבות, שיהוו קרקע איתנה להמשך תעסוקה של רבבות ישראלים. ובישראל יש משאב שכמעט ואין כדוגמתו בעולם – כוח האדם הייחודי שלנו, עם היכולות הטכנולוגיות הגבוהות, הגישה החדשנית, היזמית והגמישה לצד אסרטיביות ו-'חוצפה טכנולוגית'.

המשאב הייחודי הזה מביא לארץ הרבה חברות ענק שמבקשות להקים כאן מרכזי פיתוח ו/או לרכוש סטארט-אפים מבטיחים. אולם לאורך זמן, היכולת של חברות ענק להמשיך ולהעסיק עובדים רבים בישראל תלויה במדיניות הפנים והחוץ של המדינה. מדיניות פנים המתבטאת ביוקר מחיה הוגן שיגרום לעובדים בתחום מתגמל כמו היי-טק להרגיש שהם נהנים מרמת חיים הולמת, ומדיניות מיסים אטרקטיבית שתייצר אינטרס להמשך פעילות בישראל. לצד זה, צריכה המדינה לשים דגש על מדיניות חוץ שתגרום לחברות גלובליות להתגאות בכך שיש להן מרכז פיתוח בישראל".

איך השיבו רפי שקולניק, מנכ"ל Nimble Storage ישראל, ויוסי בן, מנכ"ל ומייסד אמורפיקל?

וכיצד השיבו שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, ונתי אברהמי, מנכ"ל טלדור?

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים