תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » ה-IT הממשלתי בישראל: מסב נחת – אבל לא לכולם

ה-IT הממשלתי בישראל: מסב נחת – אבל לא לכולם

המשלחת הישראלית לכנס השנתי של ICA - הארגון הוותיק לטכנולוגיית המידע בשירות הציבורי - הנערך השבוע בבריסל הגישה דו"ח על פעילות ה-IT הממשלתית בישראל ● מהדו"ח עולה, כי מצד אחד - "בעשור שחלף מאז ממשלת ישראל נכנסה לעידן המידע, התחוללה מהפכה של ממש בשירותים המקוונים שהממשלה מפעילה לטובת האזרחים שלה" ● מצד שני, לא כולם נהנים משירותים אלה: הדו"ח קובע, כי עדיין קיים במדינה פער דיגיטלי, ושכבות אוכלוסיה שונות אינן מנצלות את השפע שמציעה חברת המידע

מאת 7 באוקטובר 2009, 11:05 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

תדמיתה של ישראל בזירה הבינלאומית אינה מהמשופרות. הכנס בבריסל מאפשר למדינה להציג פן אחר בפעילותה: בתחומי חברת המידע וממשל זמין. ובימים קשים אלו, גם זה משהו

בבריסל, בירת בלגיה, החל אתמול (ג') הכנס השנתי ה-43 של ICA, הארגון הוותיק לטכנולוגיית המידע בשירות הציבורי. הארגון הוקם בשנת 1968 במטרה לעקוב ולעודד את העשייה הממשלתית העולמית לקידום המיחשוב בשירות הציבורי, כמו גם להעלות על סדר היום שאלות עימם מתמודדים ארגונים ממשלתיים רבים בעולם. עוד מטפל ה-ICA בניסיונות למצוא ולהציע פתרונות לבעיות המאפיינות את ה-IT במגזרי הממשלה במדינות שונות בעולם.

בארגון ה-ICA חברות 25 מדינות מהעולם וישראל מיוצגת בו בכבוד זה שנים רבות. בגוף הבינלאומי חברים מנהלי מיחשוב מהמגזר הממשלתי וכן בעלי תפקידים בכירים בממשלות שונות בעולם. עד לפני שנה כיהן כנשיא הארגון, ד"ר נחמן אורון. בעבר היה ד"ר אורון מנמ"ר מינהל מקרקעי ישראל וכיום הוא יועץ מיחשוב בשירות הציבורי. בראש המשלחת לכנס ה-ICA השנה עומד שמעון ברונר, מנמ"ר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. ברונר הגיע לבריסל יחד עם אורון ועם עו"ד אודי ניסמיאן, מנמ"ר משרד המשפטים.

באופן טבעי, הדיונים השנה מתקיימים תחת ההשפעה של המשבר הכלכלי העולמי, והצורך בקביעת סדרי עדיפויות לנושאי המיחשוב השונים בשל כך. עוד ידונו, גם השנה, בגישות השונות של ממשלות בעולם לנושא ממשל זמין. כבכל שנה, גם השנה המשלחת הישראלית הגישה דו"ח נרחב, בן 45 עמודים, על פעילות ממשלת ישראל בתחומי ה-IT וממשל זמין. יצויין, ולחיוב, שהדו"ח לא מסתפק רק בסיפורי הצלחה בנוסח "עשינו, בנינו", אלא מתאר בצורה אובייקטיבית את המציאות בשטח. הדו"ח הוא בבחינת "עבודת הגמר השנתית" שמגישה מדינת ישראל ל-ICA.

בדיווח על העשייה בתחום המיחשוב הממשלתי בשנה שחלפה, דווחה המשלחת הישראלית על פרויקטים כגון מערכת נט-המשפט – לניהול ממוחשב של התיקים המתנהלים בבתי המשפט, מרכבה, עידוד הממשלה וקידומה בפרויקטי מיחשוב ירוקים, פרויקט הקמת תשתית GovX – תשתית מרכזית לאתרי אינטרנט ממשלתיים, ועוד.

הדו"ח מתמקד בכמה תחומי פעילות: ממשל IT וניהול IT במגזר הממשלתי, תעדוף פעולות ICT, מדיניות ואסטרטגיה כלל ממשלתית, ביצועים ומדדים. הדו"ח מציין כי "בעשור שחלף מאז ממשלת ישראל נכנסה לעידן המידע, התחוללה מהפכה של ממש בשירותים המקוונים שהממשלה מפעילה לטובת האזרחים שלה, עובדה שבאה לידי ביטוי במאות אלפי כניסות ליום". עוד מציין הדו"ח כי "הממשלה בישראל נחושה להגביר את קצב ההטמעה של ממשל זמין, להגביר את שיתוף הפעולה עם המשרדים ובין המשרדים ולהתכונן היטב כדי לעמוד באתגרים שהעתיד מעמיד בפני כולנו". לבסוף, נכתב כי "ישראל ייסדה את תשתיות ה-IT, עכשיו הגיעה העת למקסם את הפוטנציאל של השימוש בממשל זמין, ולהכניס קהילות ואוכלוסיות שונות לתוך התהליך".

הפער הדיגיטלי – החוליה החלשה בשרשרת

אבל לא הכל ורוד, כמובן. הדו"ח מאזכר כמה דילמות ואתגרים בפניהם ניצבת ממשלת ישראל. בין השאר, מציינים מחברי הדו"ח, כי למרות ההתקדמות של ה-IT ברמת המדינה, הרי שעדיין קיים פער דיגיטלי בה, ושכבות אוכלוסיה שונות אינן מנצלות את השפע שמציעה חברת המידע. בישראל, כמו בעולם, יודעים שגם השרשרת החזקה ביותר לא תוכל להחזיק מעמד לאורך זמן, אם יש בה יותר מדי חוליות חלשות. לכן הממשלה מבינה כי עליה להמשיך ולהשקיע בחברת המידע, כדי לצמצם את הפער הדיגיטלי. בדו"ח מפורטים יש גם רעיונות כיצד לעשות זאת.

נושא נוסף המועלה בדו"ח קשור להתמודדות עם המצב הכלכלי והמיתון שחוותה וחווה מדינת ישראל בשנה האחרונה. לבד מההשפעות הישירות של המיתון העולמי על כלל המשק ועל ענף ההיי-טק המקומי, בישראל חוששים מבריחת מוחות. זאת, בשל מצבה של מערכת החינוך המקומית, ובתוכה – החינוך הטכנולוגי.

בהמשך, מחברי הדו"ח משרטטים בפני משתתפי הכנס את מפת הדרכים לתוכניות המיחשוב הממשלתיות לשנה הבאה. פרק זה מתאר את התנהלות הפרויקטים של הפרויקטים השונים לתיעוד הדיגיטלי של אזרחי המדינה. אלה, מצויין, החלו כבר ב-2005 אבל עוכבו "מסיבות שונות", סיבות שכל מי שמצוי בתחום בוודאי יודע במה המדובר. עוד נכתב בדו"ח כי אחד מהיעדים שהממשלה הציבה לעצמה, הוא לעודד ולחזק תשתיות מיחשוב ממשלתיות, כדי לחזק ולשפר את יעילותם של משרדי הממשלה בעבודה מול האזרחים, ולצמצם את הוצאותיהם. בפרק על המרכבה, כותבים מחברי הדו"ח כי במסגרת המאמצים לעודד שיתופי פעולה בין משרדיים, יושקעו משאבים רבים לביצוע אינטגרציה טכנולוגית בין מערכי המיחשוב במשרדים השונים.

הדו"ח חותם בהצגה של חזון e-Gov 2011, תוך ירידה לפרטים טכנולוגיים, כיצד תמומש תפיסת "האזרח במוקד". בשורה התחתונה: תדמיתה של ישראל בזירה הבינלאומית אינה מהמשופרות. הכנס בבריסל מאפשר למדינה להציג פן אחר בפעילותה: בתחומי חברת המידע וממשל זמין. ובימים קשים אלו, גם זה משהו.

ה-IT הממשלתי בישראל: מסב נחת – אבל לא לכולם Reviewed by on . בבריסל, בירת בלגיה, החל אתמול (ג') הכנס השנתי ה-43 של ICA, הארגון הוותיק לטכנולוגיית המידע בשירות הציבורי. הארגון הוקם בשנת 1968 במטרה לעקוב ולעודד את העשייה המ בבריסל, בירת בלגיה, החל אתמול (ג') הכנס השנתי ה-43 של ICA, הארגון הוותיק לטכנולוגיית המידע בשירות הציבורי. הארגון הוקם בשנת 1968 במטרה לעקוב ולעודד את העשייה המ Rating:

הגיבו