תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » שתי מלחמות, תקשוב אחד
נערכים לתוכנית הגדולה. חיל הקשר והתקשוב של צה"ל

שתי מלחמות, תקשוב אחד

התקשוב בצוק איתן היה שונה מאוד מאשר במלחמת יום הכיפורים, אולם הרוח, הגבורה – והטכנולוגיות עצמן, הביאו אז וגם היום את הניצחון ● וגם: על תרומתו הבלתי נדלית להיי-טק של שלמה להט, ראש העירייה המיתולוגי של תל אביב שנפטר השבוע

מאת 2 באוקטובר 2014, 18:58 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

אחרי מלחמת יום הכיפורים נזרעו הזרעים הראשונים לבניית התקשוב הצבאי של היום, בהתאם לקצב התפתחות הטכנולוגיה והכלים החדשים שהועמדו לרשות החיל. אט אט הוא הפך מחיל טכני לחיל מתוחכם, שמיישם תוכניות ופרויקטים שלא היו מביישים את טובי הסטארט-אפים

יום הכיפורים הוא יום של חשבון נפש, סיכום של מה והיכן היינו ומה אנחנו רוצים שיהיה. מאז 1973 נקשר היום הזה גם באותה מלחמה ארורה, שקטעה בבת אחת את הצום, הוציאה אלפי חיילים מבתי הכנסת אל שדות הקרב ולמרבה הצער, חלק מהם לא שבו. מאז, שום דבר במדינה שלנו לא דומה למה שהיה ערב המלחמה.

המלחמה שחווינו בקיץ האחרון אינה דומה למלחמת יום הכיפורים מהרבה בחינות: אז הייתה זו מלחמה של צבא מול שני צבאות והאזרחים בעורף הישראלי לא סבלו, בניגוד גמור לצוק איתן ומטחי הטילים שהיו בו. אז הייתה סכנה קיומית לישראל והסורים אף הגיעו כמעט עד הכנרת, הפעם המלחמה הקרקעית לא חצתה את גבולות רצועת עזה.

גם בהיבט התקשובי יש כמובן שוני בין אז להיום – שוני עליו דיברו בראיון מרתק מאת יוסי הטוני שפרסמנו היום (ה') אלוף (מיל.) שלמה ענבר ותא"ל אייל זלינגר, הקשר"רים של אז והיום, בהתאמה. אלא שיש ביניהם גם דבר מרכזי משותף: התרומה של התקשוב לשדה הקרב, לכוחות הלוחמים, והגבורה שגילה.

ב-1973 עדיין קראו לכוחות התקשוב של צה"ל חיל הקשר והאלקטרוניקה, ועיקר הפעילות הייתה באמצעות קשר רדיו. העברת מסרים ומאמצים לייצר תיאומים בין הכוחות היו אז קשים, כמעט בלתי אפשריים, בעקבות התנאים הקשים שבהם התנהלה המלחמה, ההפתעה המוחלטת וחוסר אחידות בזיהוי היחידות. אבל, למרות התנאים הללו, חיל הקשר עמד אז בהצלחה במשימה – כך מספר ענבר בראיון. ההוכחה לכך, לדבריו, היא העובדה שהוא היה קצין היבשה היחיד שלא זומן להעיד בפני ועדת אגרנט.

אחרי מלחמת יום הכיפורים, המשימה שהוטלה על חיל הקשר הייתה לשקם את עצמו. ניתן לומר שאז נזרעו הזרעים הראשונים לבניית התקשוב הצבאי של היום, בהתאם לקצב התפתחות הטכנולוגיה והכלים החדשים שהועמדו לרשות החיל. אט אט הוא הפך מחיל טכני לחיל מתוחכם, שמיישם תוכניות ופרויקטים שלא היו מביישים את טובי הסטארט-אפים – בארץ ובעולם. לא במקרה, במשך שנים רבות השדרה הניהולית של תעשיית התקשורת והטלקום הגיעה, ועדיין מגיעה, מהחיל.

בצוק איתן, אגף הקשר והתקשוב מילא את המשימה הבסיסית שהוטלה על חיל הקשר ביום כיפור – שמירה על רציפות תקשורתית בין כל היחידות והזרועות, לצד יישום התפיסות החדשות, כמו צה"ל רשתי. המלחמה האחרונה הייתה שדה הניסוי האמיתי הראשון של התקשוב הצה"לי במובן הכי מתקדם שלו. התוצאה הבולטת הייתה תיאום מקסימלי בין הזרועות השונות באוויר, בים וביבשה. הכלים שהופקדו לרשות החיילים היו, באופן טבעי, שונים מאשר ביום כיפור, אולם הרוח הייתה אותה רוח. לראייה, התקשוב הצה"לי ומפקדו, תא"ל זלינגר, זכו לשבחים רבים ולא היו מטרות לחצי הביקורת.

לסיכום, ניתן לומר שבצוק איתן הפך התקשוב ממסייע לחימה למאפשר לחימה. אחד הגורמים לכך הוא ללא ספק ההון האנושי, שכמו בכל מלחמות ישראל, גם הפעם היה זה שיצר את ההכרעה והניצחון של צה"ל.

שתי מלחמות, בשתי תקופות שונות, אבל עם תקשוב אחד.

האיש שפיתח את עמק הסיליקון הישראלי

שלמה להט (צ'יץ'), שהלך לעולמו השבוע, היה ללא ספק אחד מראשי הערים המיתולוגיים שכיהנו עד כה בישראל. הוא יזם והקים שורה ארוכה של מיזמים, שהפכן את תל אביב לבירה העסקית והתרבותית של מדינת ישראל.

תל אביב מזוהה בעולם גם בזכות היותה אכסניה לחברות טכנולוגיות והיי-טק, למשל במתחם קריית עתידים בצפון-מזרחה. המתחם הוקם אמנם ב-1972, שנה לפני שצ'יץ' נבחר, אבל הוא קיבל את תנופת הפיתוח בתקופת כהונתו. באותה התקופה, המילה היי-טק לא הייתה עדיין שגורה בפי רבים ולכן האזור נקרא "מתחם לתעשיות עתירות מדע".

שלמה להט (צ'יץ). צילום: רונן אבי, ויקיפדיה

שלמה להט (צ'יץ). צילום: רונן אבי, ויקיפדיה

אולם, בסוף שנות ה-90, עם פריחת ההיי-טק, החלו לזרום לקריית עתידים חברות רבות מהענף, כאשר הגדולה והבולטת שבהן היא נס טכנולוגיות, שאכלסה את מגדל המשרדים הראשון שנבנה שם. אחריו נבנו עוד 11 מגדלים, כולל המתחם המפורסם של מגדלי אור, שהוקם על ידי האחים זיסאפל, ושם שוכנים בין היתר משרדי קבוצת רד בינת ובינת. שורה ארוכה של חברות ישראליות תקעו שם אף הן יתד.

כבר בשנות כהונתו של להט הבינה הנהלת העיר, בהובלתו של ראש העיר הדינמי, שחברות טכנולוגיה מביאות עמן רוח חדשה ומהוות מקור הכנסה בלתי נדלה ממיסים – כסף שבעזרתו אפשר להשקיע ולפתח עוד דברים רבים בתל אביב-יפו.

הרבה שנים אחרי שקריית עתידים פרחה והפכה לעמק הסיליקון הישראלי, ניסו ראשי ערים לא מעטות לחקות את תל אביב ולהקים באזורי התעשייה בעריהם מתחמי היי-טק. בין הסיבות לכך יש לציין את העובדה ששטחי המסחר בקריית עתידים הלכו והתמלאו, וגם מחירי הנדל"ן האמירו, כמו בכל העיר.

עמק הסיליקון התל אביבי הוא גם הבסיס ל-Start Up Nation, ספרו של שאול זינגר (שהשבוע בחר בו המגזין פורבס כאחד מאנשי ההיי-טק הישראליים שצריכים להכיר בחו"ל). הביטוי הזה הפך עם השנים לשם נרדף לקדמה ולחוכמה האנושית הישראלית. גם בחתיכת היסטוריה זו יש לשלמה להט חלק בלתי נפרד. יהי זכרו ברוך.

שתי מלחמות, תקשוב אחד Reviewed by on . יום הכיפורים הוא יום של חשבון נפש, סיכום של מה והיכן היינו ומה אנחנו רוצים שיהיה. מאז 1973 נקשר היום הזה גם באותה מלחמה ארורה, שקטעה בבת אחת את הצום, הוציאה אלפ יום הכיפורים הוא יום של חשבון נפש, סיכום של מה והיכן היינו ומה אנחנו רוצים שיהיה. מאז 1973 נקשר היום הזה גם באותה מלחמה ארורה, שקטעה בבת אחת את הצום, הוציאה אלפ Rating: 0

הגיבו