תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » שדולה חדשה, בעיות ישנות – ופתרונות אין
מצב ההשכלה הטכנולוגית - מעונן עד מעונן חלקית. צילום: אימג'בנק

שדולה חדשה, בעיות ישנות – ופתרונות אין

כבר שנים שבעיות היסוד של ענף ההיי-טק נשארות ללא פתרון ● מקבלי ההחלטות בישראל - שרי האוצר, הכלכלה וראש הממשלה - מעדיפים לסגוד לעגל הזהב ולהתבשם בסיפורי אקזיטים למיניהם ● אלא שלא מהסטארט-אפים תיוושע הכלכלה הישראלית ● דרוש בעל בית, לידיעת הקורא בנימין נתניהו

מאת 19 בפברואר 2014, 18:32 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

המרדף אחרי עגל הזהב ששמו אקזיטים הוריד לתחתית הטבלה תעשייה מפוארת שקיימת ברחבי הארץ, המפרנסת עשרות אלפי משפחות, תעשייה שמשוועת זה שנים למהנדסים, לטכנאים, לאנשי מקצוע בכל הרמות הטכנולוגיות. היא הסובלת הראשית מבריחת המוחות שעליה מרבים לדבר

המפגש החגיגי שנערך אתמול (ג') בכנסת, של השדולה למען תעשיית ההיי-טק, היה למעשה פגישת מחזור של בוגרי השדולה שפעלה בקדנציה הקודמת של הכנסת.

היזם הוא אותו יזם, ח"כ רוברט אילטוב (הליכוד-ביתנו), וגם מנכ"לית השדולה היא אסתי פשין. שניהם חתומים על פעילות די מוצלחת בקדנציה הקודמת של הכנסת, שהצליחה למרר את החיים לפקידי האוצר באותה עת, ולהעביר מספר לא מבוטל של חוקים ותקנות שמסייעים לענף ההיי-טק.

אבל כמו במפגש ההשקה הראשון, ב-2008, כך גם כיום, בעיות היסוד של הענף נשארו ללא פתרון. הדמויות שאיישו את חדר הישיבות בכנסת היו אותן דמויות שמייצגות זה שנים את הענף: יהודה זיסאפל, יו"ר בינת ולשעבר נשיא איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, אלישע ינאי, הנשיא הנוכחי של האיגוד (שהיה נשיאו גם לפני זיסאפל), ושלמה וקס, מנכ"ל האיגוד.

צריך לחזור שוב ושוב ולא להתבלבל: אין המדובר בגילדה מקצועית של ענף ההיי-טק, ולא מדובר פה בלוביסטים העושים לביתם. המצב הפוך, והם אומרים זאת מעל כל במה: "אנחנו לא דואגים לעצמנו, לחברינו התעשיינים, את שלנו כבר עשינו בחיים. אנחנו דואגים לדור ההמשך, לילדים ולנכדים שלנו. הבעיות שלנו הן הבעיות של כלל המשק והחברה הישראלית".

לא צריך להיות בוגר תואר שני בכלכלה כדי להבין שתעשייה שמהווה כ-40% מכלל הייצוא במדינה, ובהתאם גם מסייעת לכלכלתה, לא יכולה להמשיך ולדשדש במצבה כיום.

מקבלי ההחלטות בישראל, שרי האוצר, הכלכלה וראש הממשלה, מעדיפים להתבשם בסיפורי אקזיטים למיניהם, שצצים אחת לכמה חודשים. הם מנכסים לעצמם יכולות שלא קשורות כלל לפעילות שלהם. ראשי איגוד האלקטרוניקה וההיי-טק נאלצים להיות בעמדת התגוננות מוזרה ומסבירים שהם לא מתנגדים לאקזיטים: הם בעד כמה שיותר סטארט-אפים – אבל לא מהם תיוושע הכלכלה הישראלית.

היטיב להגדיר זאת וקס, שאמר: "כדאי שנפסיק לסגוד לעגל הזהב של האקזיטים, הוא מעשיר 100-200 ילדים ומעביר את דמי הניהול לקרנות הון-סיכון".

האקזיטים הורידו את התעשייה לתחתית הטבלה
המרדף אחרי עגל הזהב ששמו אקזיטים הוריד לתחתית הטבלה תעשייה מפוארת שקיימת ברחבי הארץ, המפרנסת עשרות אלפי משפחות, תעשייה שמשוועת זה שנים למהנדסים, לטכנאים, לאנשי מקצוע בכל הרמות הטכנולוגיות. היא הסובלת הראשית מבריחת המוחות שעליה מרבים לדבר. אם חשבתם שבריחת המוחות היא בעיה של צה"ל, כדאי שתתעוררו. צה"ל לא מוטרד רק מעזיבת אנשי הקבע לטובת התעשייה, אלא מאותם מאות ואלפי חיילים סדירים שלא מגיעים אליהם אחרי הלימודים. הסיבות ידועות ונכתבו עשרות פעמים.

מערכת החינוך בישראל לא מייצרת מספיק מוחות כדי לספק את הדרישות, וגם את המעטים שהיא מזרימה לצבא, צריך להעביר הכשרות והדרכות כדי ליישר קו. המחסור בחיילים טובים ליחידות העילית משפיע על המגמות הטכנולוגיות במוסדות האקדמיים, ומכאן מתחיל המחסור בכוח אדם לתעשייה.

בעיית כוח האדם אינה היחידה. מעבר לכך, הענף סובל מבעיות מימון. זאת למרות שבכנסת הקודמת הצליחה השדולה להשפיע על מספר חוקים שקשורים לתמריצים לעידוד השקעות הון, במיוחד לאנג'לים – שיוכלו לתרום לכך שאותן חברות שבהן הם מושקעים יהפכו לחברות גדולות ומבוססות. אבל כרגיל במקומותינו, החוק בצורתו הסופית לא מספק את הדרישות.

נושא חדש שהועלה אתמול על ידי המשתתפים הוא בעיית אי העסקת אנשי היי-טק מעל גיל 45. לו היה בעל בית אמיתי לתעשייה בישראל, לו הייתה יד מכוונת אחת, היא הייתה קוראת לכל אותם מעסיקים שזועקים על מחסור כוח אדם ואומרת להם: "רבותיי, תהליך ההכשרה של מוחות צעירים מבריקים לוקח שנים. בינתיים יש לנו פתרון בשבילכם: מהנדסים, טכנאים, מפתחים ואנשים מוכשרים שמוכנים לעבוד, יש להם ידע וניסיון, ולכן עליכם לקחת אותם לעבודה". אותו בעל בית, וירטואלי למרבה הצער, היה דואג גם לתמריצים מתאימים לאותם מעסיקים – כדי שיישמו את ההנחיות. גם התעשיינים עצמם, נציגי איגוד האלקטרוניקה, מוכנים לתת כתף לכך – אבל הם לא מסוגלים לשאת את הנטל לבדם. כאן בדיוק דרושה התערבות ממשלתית מוסמכת. הבעיה היא שאין בעל בית.

השורה התחתונה: יש לקוות שבקדנציה זו תצליח השדולה למען ההיי-טק להגיע להישגים משמעותיים יותר ולקדם את המשק הישראלי, רגע לפני שהתואר "אומת ההיי-טק" כבר לא יהיה רלבנטי.

שדולה חדשה, בעיות ישנות – ופתרונות אין Reviewed by on . המפגש החגיגי שנערך אתמול (ג') בכנסת, של השדולה למען תעשיית ההיי-טק, היה למעשה פגישת מחזור של בוגרי השדולה שפעלה בקדנציה הקודמת של הכנסת. היזם הוא אותו יזם, ח"כ המפגש החגיגי שנערך אתמול (ג') בכנסת, של השדולה למען תעשיית ההיי-טק, היה למעשה פגישת מחזור של בוגרי השדולה שפעלה בקדנציה הקודמת של הכנסת. היזם הוא אותו יזם, ח"כ Rating:

הגיבו