סקר: רק כ-38% ממשתמשי הבינה המלאכותית בודקים את תשובותיה

78% מהנשאלים פנו אליה בשאלות על בריאות, ורק 53% יודעים שהיא עלולה לטעות ● המחקר של שנקר, מוסד שמואל נאמן, ויקימדיה ואיגוד האינטרנט מוצג היום בכנס

פרופ' שיזף רפאלי, נשיא מכללת שנקר

שנקר, מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון, ויקימדיה ישראל ואיגוד האינטרנט הישראלי מציגים היום (ה') מחקר משותף על הרגלי צריכת המידע והאמון בישראל ב-2026. לפי הממצאים, הבינה המלאכותית כבר חלק משגרת החיפוש והלמידה של רוב הישראלים, אבל רק כ-38% מהמשתמשים בה מאמתים את תשובותיה מול מקורות נוספים. המחקר יוצג בכנס "מי צריך ויקיפדיה כשיש AI?", שנערך היום בשנקר.

על פי המחקר, 63% מהישראלים משתמשים במקורות מידע אלגוריתמיים, כמו רשתות חברתיות וצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית, ארבעה ימים בשבוע ומעלה. רק 29% צורכים בתדירות כזו את המקורות המסורתיים שנבחנו, ובהם טלוויזיה, רדיו, עיתונות מודפסת וויקיפדיה. הפער בולט במיוחד בקרב בני 25 עד 34, שבהם הוא מגיע ל-50 אחוז, והולך ומצטמצם עם העלייה בגיל.

סקרנות, בריאות ועצות

הסיבה הנפוצה ביותר לפנייה לבינה המלאכותית היא סקרנות: 85% מהנשאלים דיווחו שהשתמשו בה בחודש האחרון כדי לחפש מידע שמעניין אותם. 78% פנו אליה בשאלות על בריאות ורפואה, 71% כדי להבין מושגים ו-70% כדי לקבל טיפים ועצות. 55% השתמשו בה לצורכי חדשות ואקטואליה, ורק 25% השתמשו בה לכתיבת קוד.

גם הפער בין הדורות ניכר. 41% מבני 18 עד 34 משתמשים בצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית מדי יום, לעומת 32% מבני 35 עד 54 ו-16% בלבד מבני 55 ומעלה. עם זאת, גם בקבוצת הגיל המבוגרת כמעט שלושה מכל ארבעה משתמשים בבינה מלאכותית לפחות מדי פעם.

ויקיפדיה מול הצ'אט

אף שהישראלים פונים לצ'אטבוטים לעתים קרובות יותר מאשר לוויקיפדיה, הם אינם סומכים עליהם יותר. כשהנשאלים התבקשו להשוות בין מידע שמופיע בוויקיפדיה למידע שמספקת בינה מלאכותית, 28% העדיפו את ויקיפדיה ו-29% את הבינה המלאכותית. מול אתרי אינטרנט אחרים, לעומת זאת, ויקיפדיה נהנתה מיתרון ברור: 31% העדיפו אותה, לעומת 20% שהעדיפו את האתרים האחרים.

עוד נמצא שהאמון בבינה המלאכותית נבנה מתוך שימוש. ויקיפדיה נהנית מאמון גבוה יחסית גם בקרב מי שכמעט אינם משתמשים בה, ואילו האמון בבינה המלאכותית עולה ככל שתדירות השימוש בה גדלה. בקרב משתמשים יומיומיים, שיעור האמון הגבוה בשני המקורות כמעט זהה: 53% בוויקיפדיה ו-49% בבינה המלאכותית.

סומכים, אבל לא תמיד בודקים

50% מהישראלים סבורים שתשובות הבינה המלאכותית מבוססות על מידע עדכני, ו-41% מאמינים שהיא מספקת בדרך כלל מידע עובדתי מדויק. מנגד, רק 53% מודעים לכך שמודלים של בינה מלאכותית עלולים לייצר מידע שגוי. בקרב בני 18 עד 34 שיעור המודעים לכך עומד על 61%, לעומת 41% בלבד בקרב בני 55 ומעלה. גם בין יהודים לערבים נמצא פער בולט: 59% מהיהודים מודעים למגבלה, לעומת 29% מהערבים.

כ-38% מהמשתמשים מאמתים את תשובות הבינה המלאכותית מול מקורות נוספים, ושיעור דומה מבקשים מהכלים להציג את המקורות שעליהם התבססו. 55% מהישראלים קוראים את תקצירי הבינה המלאכותית שמופיעים במנועי החיפוש וממשיכים מהם למקורות נוספים, ואילו 28% מסתפקים בתקצירים עצמם. קוראי ויקיפדיה בודקים יותר: בקרב מי שקוראים בה מדי יום, 55% מאמתים את תשובות הבינה המלאכותית, לעומת 33% בלבד בקרב מי שאינם קוראים בה כלל.

החוקרים מציינים שהקבוצות שמשתמשות פחות בבינה המלאכותית הן גם אלה שמודעות פחות למגבלותיה. לדבריהם, האתגר אינו מסתכם בהנגשת הכלים, אלא מחייב גם לפתח אוריינות בינה מלאכותית ויכולת להעריך באופן ביקורתי את המידע שהם מפיקים. תמונה דומה עלתה בדוח האינטרנט השנתי של בזק שפורסם בדצמבר אשתקד, שלפיו הישראלים משתמשים הרבה בכלי בינה מלאכותית אבל לא סומכים על התוצרים שלהם.

73% מתארים שינוי לטובה

במסגרת המחקר נותחו גם 1,226 תשובות לשאלה פתוחה על האופן שבו הבינה המלאכותית שינתה את הרגלי החיפוש והלמידה. 73% מהמשיבים תיארו שינוי חיובי ו-2% בלבד שינוי שלילי. 28% ציינו את מהירות מציאת המידע, 26% את הקלות והנוחות ו-20% את האפשרויות החדשות ללמידה, ו-14% כתבו במפורש שהבינה המלאכותית החליפה עבורם את מנועי החיפוש.

מגמה עולמית

הממצאים הישראליים משתלבים במגמה עולמית. בקרן ויקימדיה, שמפעילה את ויקיפדיה, דיווחו באוקטובר 2025 על ירידה של כ-8% במספר הצפיות של בני אדם באנציקלופדיה בהשוואה לשנה הקודמת, ותלו אותה בין היתר בתקצירי הבינה המלאכותית במנועי החיפוש. דוח הבינה המלאכותית היוצרת והחדשות של מכון רויטרס לחקר העיתונות באוניברסיטת אוקספורד, שפורסם בסוף אוקטובר, מצא ששיעור המשתמשים השבועיים בכלים כאלה בשש המדינות שנבדקו לאורך זמן זינק מ-34% אשתקד ל-51% השנה.

בכנס בשנקר משתתפים פרופ' שיזף רפאלי, נשיא שנקר; מיכל ונדר שוורץ, מנכ"לית ויקימדיה ישראל; וד"ר ערן לק, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן. הסקר נערך באמצעות iPanel בפאנל אינטרנטי, בדגימת מכסות של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 18 ומעלה), בעברית ובערבית, ובחן את דפוסי השימוש בשמונה מקורות מידע.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים