פורום GenAI: הטמעת AI מחייבת שינוי ארגוני, לא רק טכנולוגי

חמש קבוצות דיון בחנו את האתגרים בהטמעת בינה מלאכותית בארגון ● המסקנה: ההצלחה תלויה בהובלת ההנהלה, בשיתוף העובדים ובהגדרת יעדים ומדדים ברורים

רותם דולב, שותפה ומובילת תחום שינוי מבוסס AI בדלויט ישראל.

המפגש המקצועי של פורום GenAI מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים אתמול (א') במשרדי דלויט, עסק בשאלה כיצד מעצבים ומנהלים את מערכת ההפעלה הארגונית החדשה בעידן הבינה המלאכותית. הדיון התמקד בנקודות המפגש המעשיות שבין תפעול, הון אנושי וטכנולוגיה, מתוך הנחת יסוד שהבינה המלאכותית הפכה לגורם קריטי בארגון, שחוצה את כל המחלקות ומשפיע על שורה ארוכה של תחומים.

את ההרצאה המרכזית נשאה רותם דולב, שותפה ומובילת תחום שינוי מבוסס AI בדלויט ישראל. דולב אמרה, בין היתר: "בשנה וחצי האחרונות יש יותר כניסה של AI לקידום מטרות עסקיות, עם חיבור לתהליכים ולעשייה הארגונית".

בחלקו השני של המפגש התפצלו המשתתפים לקבוצות דיון, שעסקו בהיבטים השונים של אימוץ ה-AI בארגון: אנשים, תהליכים, תשתיות, החזר השקעה ואבטחת מידע. בתום הדיונים הציג כל אחד מיושבי ראש השולחנות נייר עמדה, שסיכם את התובנות ואת עמדות המשתתפים.

ההון האנושי: אמון בטכנולוגיה והובלת שינוי

שי גוטמן, סמנכ"ל טכנולוגיות ב-AIG, הוביל דיון בנושא ההון האנושי בעידן ה-AI. המסקנה המרכזית הייתה שהכנת עובדים ומנהלים לעבודה עם AI צריכה להתבסס על בניית אמון בטכנולוגיה ועל הובלת תהליכי שינוי. אוריינות טכנולוגית אינה נחלתם של אנשי ה-IT בלבד: עובדים ומנהלים בכל הארגון צריכים לדעת להשתמש ב-AI באופן מושכל.

תובנה נוספת נגעה למתח שבין ההתלהבות מהטכנולוגיה לבין החששות שהיא מעוררת. יש להסביר לעובדים מהי מטרת השינוי, כיצד הוא ישפיע על תפקידם ובאילו דרכים הם יכולים להיות שותפים לו. יש לתת מקום גם לתחושת ה-FOMO, לחשש להישאר מאחור ולצורך לאפשר למידה בקצב המתאים לאנשים שונים.

לצד זאת, יש חשיבות רבה לאחריות ההנהלה ולהובלתה. ההנהלה צריכה להגדיר את הכיוונים, אך ההטמעה תצליח רק אם העובדים ירגישו שהם חלק ממנה, ותתקיים שותפות מלאה בין כלל מחלקות הארגון.

הארגון כמערכת הפעלה אחת

יזהר לאופר, מנהל יחידת החדשנות בלאומית שירותי בריאות.

יזהר לאופר, מנהל יחידת החדשנות בלאומית שירותי בריאות. צילום: ניב קנטור

יזהר לאופר, מנהל יחידת החדשנות בלאומית שירותי בריאות, הוביל דיון בנושא הארגון כמערכת הפעלה אחת, והחיבור בין מערכות, תהליכים ויחידות ארגוניות. אחת התובנות הייתה שהצורך בארגון מחדש של תהליכים לפני הטמעת AI תלוי בהיקף השינוי. כאשר מדובר בשינוי מהותי, נדרשת חשיבה מחדש על התהליך כולו, אחרת קיים סיכון להחמיץ את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה.

עוד הודגשה החשיבות של הגדרה ברורה של הגורם המוסמך לקבל החלטות, בהתאם למבנה הארגוני ולמאפייניו. באשר לשאלה מי צריך להוביל את השינוי, הסכימו המשתתפים כי לצד מינוי גורם מוביל, יש חשיבות רבה לאמירה ברורה של המנכ"ל ולמעורבותו האישית בתהליך.

התשתיות: להתחיל מהתהליך העסקי

צחי לוטטי, מנהל ענף CTO בבנק דיסקונט.

צחי לוטטי, מנהל ענף CTO בבנק דיסקונט. צילום: ניב קנטור

צחי לוטטי, ה-CTO של בנק דיסקונט, הוביל את הדיון בנושא מוכנות התשתיות הארגוניות ל-AI ולסוכנים אוטונומיים. משתתפי הדיון הסכימו כי השינוי שמחוללת הבינה המלאכותית כבר נמצא בעיצומו, וכי הארגונים חייבים להיערך אליו מבחינה אנושית, ארגונית וטכנולוגית, גם כשהעתיד עדיין אינו ברור במלואו.

לדעת המשתתפים, אפשר להפעיל AI כמעט על כל תחום בארגון, אך אין בכך בהכרח היגיון עסקי או תפעולי. יש להתמקד בתהליך העסקי, במידע שנאסף ומנותח ובשינוי שאותו רוצים להשיג, אחרת ההטמעה עלולה להיכשל ולהיות יקרה מאוד.

מדידה: להגדיר את ההחזר כבר בפיילוט

עידית חן, סמנכ"לית מערכות המידע בקבוצת לובינסקי.

עידית חן, סמנכ"לית מערכות המידע בקבוצת לובינסקי. צילום: ניב קנטור

עידית חן, סמנכ"לית מערכות מידע בבלובינסקי, הובילה קבוצת דיון שעסקה בהבחנה בין פתרונות טכנולוגיים לבין השימוש שעושים בהם עובדי הארגון, ובשאלה כיצד מודדים את התועלת העסקית. חברי הקבוצה הסכימו כי יש להגדיר את ההחזר על ההשקעה (ROI) כבר בשלב ה-POC, וכן למנות גוף ארגוני שיהיה מוסמך לעקוב אחר ביצועי ההשקעה ולמדוד אותם.

בנוסף, הומלץ ליצור מערך מדידה רציף, שיאפשר בחינה ושיפור דינמיים של התוצאות. יש לבחור כלי מדידה מתאימים ולקשור באופן ברור בין ההוצאה הכספית לבין התועלת שהושגה בפועל, כלומר בין התקציב לביצוע.

אבטחה: האחריות מתפזרת בין כמה גורמים

 

מיכאל שטרית, מוביל תחום אבטחה התקפית ואבטחת AI בדלויט, הוביל קבוצת דיון שעסקה באתגרי הסייבר בעידן הבינה המלאכותית. המסקנה המרכזית הייתה שאין כיום גורם אחד שנושא באחריות הבלעדית לאבטחת מערכות ה-AI, והאחריות מתפזרת בין בעלי המוצר, ה-CIO, אנשי התקשוב ומנהלי אבטחת המידע.

בחלק מהארגונים כבר קיימים תפקידים ייעודיים כמו CAIO ו-CISO. הדעות חלוקות בשאלה אם נדרשת הפרדה בין תפקיד ה-CISO המסורתי לבין אחריות ייעודית לאבטחת AI, אך קיימת הסכמה שיש להגדיר את תחומי האחריות ולמנות צוות מוביל.

הקבוצה דנה גם במשטחי התקיפה החדשים. התברר כי בדיקות וסימולציות אבטחה מתקיימות רק בחלק מהארגונים, ובדרך כלל הן מתמקדות באיומים שכבר מוכרים. ההפרדה המסורתית בין שכבות האבטחה אינה בהכרח מתאימה לעולם ה-AI, וגם בו נדרשת הקפדה על עקרונות Zero Trust, כלומר אפס אמון.

תובנה נוספת עסקה בתופעת ה-Shadow AI, כלומר שימוש בכלי בינה מלאכותית ללא אישור או פיקוח ארגוני. הגישות בארגונים נעות בין איסור וחסימה לבין ניטור והעלאת מודעות, אך הניסיון מלמד שאיסור גורף אינו מונע בהכרח את התופעה. בחלק מהארגונים עדיין אין כלי ניטור מתאימים, ומדיניות BYOD (שימוש במכשירים אישיים לצורכי עבודה) מקשה על חסימת השימוש. לכן, הדגש צריך להיות על העלאת המודעות.

השורה התחתונה: הטמעת AI אינה רק עניין של בחירת הטכנולוגיה הנכונה. היא מחייבת הגדרת כיוונים עסקיים, חלוקת אחריות, מעורבות הנהלה, הכשרת עובדים וקביעת יעדים ומדדים ברורים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים