איום היתוש: הרחפנים מתכווצים וחשבון ההגנה ממשיך להתנפח

המהפכה הבאה בביטחון עלולה להגיע כמעט בלי רעש. ככל שרחפנים נעשים קטנים, זולים ועצמאיים יותר, מתפתחת בעיה שחורגת משדה הקרב: כיצד מגינים על כלכלה מודרנית מפני איום זול, שהנזק שהוא עלול לגרום, או אפילו החשש ממנו, יקר מאוד? התשובה צפויה לשנות את תקציבי הביטחון, את אבטחת התשתיות ואת ההזדמנויות למשקיעים.

יותר יכולת בפחות משקל

הרחפנים שוחקים את חסמי הכניסה לעולם הצבאי. רכיבים אזרחיים, מצלמות זעירות ובינה מלאכותית מאפשרים להפיץ יכולות שבעבר היו נחלתן של מדינות. ה"יתוש" מסמל את כיוון ההתפתחות: אמצעים קטנים, קשים לזיהוי ותלויים פחות במפעיל ובתקשורת רציפה.

רחפנים הנשלטים בסיב אופטי, שנכנסו לשימוש במלחמה באוקראינה, ממחישים את השינוי, משום ששיבוש תקשורת רדיו אינו מנתק אותם. במקביל, התקדמות בעיבוד תמונה ובחישוב על גבי הכלי עשויה לצמצם את התלות בתקשורת ובניווט לווייני. בפברואר 2026 פורסם מחקר על רובוט מעופף במשקל 1.29 גרם, שביצע טיסה באמצעות חישה וחישוב על גופו. עצמאות אנרגטית מלאה עדיין מהווה אתגר, והמרחק ממעבדה למערכת מבצעית משמעותי, אך הכיוון ברור: יותר יכולת בפחות משקל.

האיום זול, ההגנה יקרה

המשמעות הכלכלית עמוקה: התוקף בוחר היכן ומתי לפעול, ואילו המגן נדרש למוכנות מתמשכת באתרים רבים. ריבוי כלים עלול להעמיס על מערכות הגילוי והתגובה, גם ללא נחיל מתוחכם, ולא תמיד נדרשת פגיעה ישירה. חשש לרחפן מעל שדה תעופה עשוי להשבית פעילות, ואירוע ליד מפעל רגיש עלול לחייב פינוי ובדיקות. הנזק כולל השבתות, עיכובי אספקה ואובדן הכנסות, כפי שממחישים הליקויים המתמשכים בהיערכות הלאומית לאיום הרחפנים.

השוואה בין מחיר הרחפן למחיר המיירט לבדה מטעה. יירוט יקר מוצדק כאשר הוא מציל חיים או מונע נזק עצום, אך הבעיה היא הסתמכות קבועה על אמצעים יקרים ומוגבלים מול איום זול והמוני. לכן נדרשת הגנה רב-שכבתית, הכוללת שיבוש אלקטרוני, חיישנים, תוכנה המשלבת מידע, אמצעי יירוט ומיגון פיזי. גם לייזר אינו פתרון יחיד, וביצועיו מושפעים ממזג האוויר, מקו הראייה ומקצב הטיפול במטרות.

עם זאת, הלייזר עשוי לשנות את כלכלת ההגנה. משרד ההגנה הבריטי הציג עלות של כעשר ליש"ט לירי במערכת DragonFire, ובנובמבר 2025 הודיע על חוזה בסך 316 מיליון ליש"ט לאספקתה לצי המלכותי. עלות הירי נמוכה, אך הקמת היכולת יקרה, ולכן המשקיע צריך לבחון את העלות לאורך חיי המערכת ולא רק את מחיר היירוט.

ארבע הזדמנויות עסקיות

מבחינה עסקית נפתחות ארבע הזדמנויות מרכזיות. הראשונה היא מערכות הגנה ויירוט בעלות תפעול נמוכה. AeroVironment האמריקנית, שרכשה את BlueHalo, דיווחה כי נבחרה לחוזה מסגרת של צבא ארצות הברית בהיקף 464.8 מיליון דולר עבור מערכות הלייזר LOCUST. גם אלביט מערכות, האחראית למקור הלייזר במערכת "אור איתן", המוכרת גם בשם Iron Beam, הודיעה ב-2024 על חוזה של כ-200 מיליון דולר למערכות לייזר בהספק גבוה. בשתי החברות הלייזר הוא חלק מפעילות רחבה יותר.

ההזדמנות השנייה היא גילוי וניהול ההגנה. לפני יירוט צריך להבחין בין איום לבין ציפור, רחפן מורשה או התרעת שווא. להערכתי, יתרון מסחרי עשוי להיווצר אצל ספק המשלב מכ"ם, מצלמות וחיישנים של יצרנים שונים באמצעות תוכנה ונתונים. DroneShield האוסטרלית מדגימה את הביקוש: הכנסותיה ב-2025 הגיעו ל-216.5 מיליון דולר אוסטרלי, לעומת 57.5 מיליון ב-2024. אולם גילוי ושיבוש רדיו אינם מספיקים מול רחפנים שאינם תלויים בתקשורת כזו, ולכן יכולת השילוב וההרחבה תהיה מבחן מרכזי.

ההזדמנות השלישית היא הגנה משולבת וניידת. Rheinmetall הגרמנית פועלת בתחום באמצעות מערכות Skyranger, והזמנות מאירופה ממחישות את הביקוש להגנה לטווח קצר. עם זאת, יכולת להתמודד עם רחפנים מסוימים אינה מבטיחה מענה לכלים בגודל חרק, והניסיון בעולם כבר מראה כי מערכת נגד רחפנים צריכה לשלב גילוי, שיבוש ויירוט.

ההזדמנות הרביעית היא הגנה על רציפות עסקית כשירות. שדות תעופה, נמלים ומתקני אנרגיה עשויים להעדיף שירות הכולל ניטור, תחזוקה, עדכונים ותגובה מוסדרת, בכפוף להיתרים הנדרשים. מודל כזה עשוי לייצר הכנסות חוזרות. לצדו יתפתחו שירותי הערכת סיכונים ומיגון, ובהמשך ייתכן שגם חברות ביטוח יתמחרו את איכות ההגנה.

צורך ביטחוני אינו מבטיח השקעה טובה

עבור משקיעים, צורך ביטחוני אמיתי אינו מבטיח שמניה מתומחרת נכון. יש לבחון הזמנות מחייבות, אספקה, רווחיות, תזרים ויכולת התאמה לאיום המשתנה. החברות שהוזכרו הן מועמדות לבחינה, לא המלצות קנייה.

לישראל הזדמנות לפתח תעשייה רחבה של חיישנים, תוכנה, יירוט והגנת תשתיות. הצלחת הפתרונות צריכה להימדד גם בצמצום השבתות, התרעות שווא ועלויות לאורך זמן. ה"יתוש" מסמל עולם שבו היכולת להפריע נעשית זולה יותר, והיכולת להמשיך לתפקד יקרה יותר.

אמיר גל אור הוא יו"ר קרנות אינפיניטי AI, מחבר הספר "לעבוד עם הסינים", מפעיל ומטיס רחפנים. אין לראות באמור המלצה להשקעה.