המשטרה: נערכים לשיבוש הבחירות – "צפויים אתגרים בעולם הסייבר"

המשטרה נערכת לשיבושים וזיופים הקשורים לבחירות – גם בעולם הסייבר. על פי המשטרה, יש חשש לפעולות, כולל קיברנטיות, שיפגעו בבחירות – לפניהן ובמהלך יום הבוחר.

אמש (ש') פורסם בחדשות 12 כי ניצב בועז בלט, ראש אח"ם (ר"ת אגף החקירות והמודיעין) במשטרת ישראל, פנה באחרונה לכ-20 חברות סייבר, והתריע בפניהן על החשש הגובר מזיופים ושיבושים בסייבר, לרבות בפלטפורמות שלהן, מתוך כוונה להשפיע על התוצאות. לפי ניצב בלט, "צפויים אתגרים משמעותיים בעולם הסייבר בהיערכות לבחירות ובמהלכן". אנשי האגף העבירו לחברות הסייבר שורת סימנים חשודים מעידים, שעלולים לחשוף שאכן מתבצעת פעילות שכזו, ביניהם הפעלה מתואמת של מספר רב של חשבונות, זהויות או מספרי טלפון, והפצת מסרים פוליטיים הנחזים להיות פעילות אנושית, בעוד שזה לא כך.

"המרחב המקוון הוא בעל תפקיד משמעותי בבחירות"

איגוד האינטרנט הישראלי ערך באחרונה סקר, לקראת הבחירות לכנסת, שממנו עולה שציבור הבוחרים חושש מפני התחזות ושימוש פוגעני ב-AI ברשת במהלך מערכת הבחירות. כמו כן, הציבור דיווח על חשיפה גבוהה לדיסאינפורמציה ברשת, לצד החרפת האלימות במסגרת השיח הפוליטי: 71% מהמשיבים דיווחו כי נתקלו בפייק ניוז סביב מערכת הבחירות לעתים קרובות או מדי פעם, ורק כ-15% ציינו שלא נתקלו בכך כלל.

בכיר בעולם הסייבר אמר לאנשים ומחשבים שיש ביסוס לחשש הציבורי. "התחזות, חדשות כזב, שקרים ושימוש פוגעני במערכות מבוססות בינה מלאכותית אינם עוד איום ערטילאי. זו המציאות בשטח, לא מציאות דמיונית עתידית", ציין. לדבריו, "לא מדובר בתופעה שולית. החשש של הציבור, וגם זה שמעלה המשטרה – מוצדקים: המרחב המקוון הוא בעל תפקיד משמעותי בבחירות. אין ספק כי ההסתה והדיסאינפורמציה יגדלו בהיקפם בימים הקרובים, ובהחלט יש חשש מפגיעה במהלך התקין של הבחירות לכנסת".

מנהל סניף ישראלי של ענקית אבטחת מידע אמר לאנשים ומחשבים כי "השנים האחרונות מתאפיינות בכך שבחירות דמוקרטיות היו ליעד לגיטימי להשפעה והתערבות זרה. בחירות היא תקופה 'טובה' ואטרקטיבית לערוך מבצעי השפעה בסייבר, על מנת להטות את תוצאות הבחירות, להעמיק את הקיטוב בחברה וגם להביא לפגיעה נוספת באמון הציבור בתהליך הדמוקרטי".

לא תופעה ישראלית בלבד

התערבות בסייבר, הן מצד גורמים פנימיים והן חיצוניים, הפכה בשני העשורים האחרונים לאחד האיומים המרכזיים של ההליך הדמוקרטי. מקרים כאלה כבר קרו בבחירות לנשיאות בארצות הברית, באוקראינה, בצרפת ובמדינות נוספות. אחד האירועים המוכרים בהקשר זה הוא הפריצה של האקרים רוסיים לשרתים של הוועידה הלאומית הדמוקרטית (DNC) בבחירות 2016 – פריצה שהביאה להדלפת מיילים פנימיים של מטה הבחירות של הילרי קלינטון לאתר וויקיליקס.

עוד באותה מערכת בחירות, חברת הייעוץ הבריטית קיימברידג' אנליטיקה הואשמה כי אספה באופן לא חוקי נתונים מעשרות מיליוני פרופילים בפייסבוק, על מנת להפיץ פייק ניוז, דיסאינפורמציה ופרסומות מניפולטיביות – לטובת קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ. היא הואשמה כי ביצעה פעולות דומות סביב משאל העם על הברקזיט בבריטניה ב-2016.

כמו כן, פוליטיקאים ומטות של מועמדות הואשמו בהפצת פייק ניוז, כולל באמצעות יצירת אווטארים, סביב מערכות בחירות בארצות הברית (למשל תנועת QAnon הימנית קיצונית וקמפיין טראמפ, לאחר הפסדו בבחירות 2020), ברזיל ועוד.

דו"ח מבקר המדינה והיערכות ועדת הבחירות המרכזית

בישראל, דו"ח שפרסם מבקר המדינה ב-2022 בנושא הפיקוח על טוהר הבחירות לכנסת ה-24 מצא ליקויים בהפעלת מערך הפיקוח על טוהר הבחירות על ידי ועדת הבחירות המרכזית. על פי הממצאים, 18% מכלל ועדות הקלפי שהוגדרו "קלפיות רגישות" פעלו ללא מפקח ביום הבחירות; 34% מהמפקחים לא הצליחו להשתמש באפליקציה הייעודית לדיווח על חשדות לפגיעה בטוהר הבחירות; ובשל המידע החסר במערכות הממוחשבות של ועדת הבחירות המרכזית (בכ-40% מהדיווחים), לא היה ניתן לדעת באיזו מידה הטיפול של הוועדה בחשדות לפגיעה בטוהר הבחירות היה ממצה, ואם המקרים שדרשו בדיקות עומק אכן נבדקו כנדרש.

שי נחמני, מנמ"ר ועדת הבחירות המרכזית, הבטיח בראיון לאנשים ומחשבים באוגוסט האחרון כי "מערכת הבחירות הקרובה תהיה ההטכנולוגית והשקופה בתולדות במדינה".

בראיון הוא סיפר על שורה של חידושים שוועדת הבחירות המרכזית הטמיעה במערכת הבחירות הנוכחית, ובהם שידור חי של ספירת המעטפות הכפולות בכנסת, מצלמות גוף שיוצמדו למפקחים ואתר מפות (GIS) חדש, שיציג את תוצאות האמת באופן ויזואלי, ופותח בשיתוף המרכז למיפוי ישראל. יש לציין שמערכות המחשוב של הוועדה מתוחזקות באמצעות כמה ספקים חיצוניים, בניהול ובשליטה של עובדי אגף הטכנולוגיות, בראשות נחמני.