"יש צורך בגוף ממשלתי שיעסוק בעולם ההיי-טק"

"יש צורך בגוף ממשלתי שיעסוק באופן שלם בעולם ההיי-טק. הצורך קיים וכולם מבינים את זה. יש את המטה הלאומי לבינה מלאכותית, שעושה עבודה נהדרת בהיבט של ה-AI, ואנחנו תומכים בו, אבל צריך להסיר את המחסומים של הביורוקרטיה והמחסור בתקציבים. אלה לא צריכים להפריע לתעשייה להתפתח ב-2026. נסו לדמיין איפה תהיה המדינה בעוד כמה שנים בלי ה-Physical AI. זה נוראי, כי בלעדיה לא תהיה תעשייה בעוד עשור", כך אמר אבי טראוב, מנכ"ל איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים.

טראוב דיבר בכנס ה-Physical AI הענק והראשון בישראל של אנשים ומחשבים, שנערך לפני החג במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בשיתוף המטה הלאומי לבינה מלאכותית. הוא דיבר בפאנל בהנחיית אדר חי, מנכ"ל ומייסד ג'יגה.

בדבריו התייחס טראוב לטענה שממשלות רבות בעולם דוחפות תקציבים עצומים לתעשיית הבינה המלאכותית הפיזית, בעוד שבישראל, תמונת המצב לא לגמרי ברורה. לדבריו, "חסרות 16 אלף ידיים עובדות בתעשייה הישראלית, כך שה-Physical AI יכולה לתת דחיפה לתעשייה. מי שלא מבין את זה בתעשייה – לא נמצא במקום הנכון. צריך לזכור שבסוף, בקצה, יש בתעשייה אנשים, והם לא היי-טקיסטים במובן הטוב של המילה".

הוא סיים באומרו כי "ארגון ומפעל שלא יכינו אסטרטגיה ל-Physical AI בתעשייה – לא יהיו קיימים בעוד כמה שנים".

עומר כילף, מנכ"ל אינוביז. צילום: ניב קנטור

עומר כילף, מנכ"ל אינוביז, אמר בפאנל כי "האפליקציה הראשונה שמיישמת Physical AI היא רכב אוטונומי שצריך לקבל החלטות בזמן אמת, באופן מיידי. יש אלגוריתמים ומערכות חישה, וישראל חייבת להוביל בתחום הזה. אני מצטער שאין בישראל מספיק רובוטיקה, בהיבט של LIDAR, שלגמרי חיוני לבינה מלאכותית פיזית, וחבל שהמדינה לא מגדירה את הטכנולוגיה הזאת כקריטית ואסטרטגית. בסין היא כבר נחשבת כזו, ואסור לנו לאחר ולהישאר מאחור".

הוא הוסיף כי "ישראל לא לבד, ואנחנו צריכים להבין מי בעלות הברית שלנו ולהביא ערך משם. כשאני רואה את האולימפיאדה של הרובוטים בסין אני מקנא, אני רוצה שזה יקרה כאן. אני רוצה שידחפו לתחרות על כישרונות טכנולוגיים".

פרופ' ליאוניד יביץ מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן. צילום: ניב קנטור

לפי פרופ' ליאוניד יביץ מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן, חיזוק המעמד של ישראל בעולמות ה-Physical AI והרובוטיקה מתחיל ביצירת סביבה תומכת. "קודם כל צריך להביא לכאן יותר יכולות של ייצור שבבים, ולפחות במקרה הזה אני חושב שהאסימון כנראה נפל ואנחנו בכיוון. דבר שני, צריך לדעת שזה לא יקרה בפני עצמו, אלא צריך להשקיע עוד ועוד", אמר. פרופ' יביץ הוסיף כי "אנחנו לא חייבים להיות בקצה המדמם של הטכנולוגיה – אפשר להסתדר גם עם שבבים מאיצים פשוטים יותר, אבל חשוב לשלב אותם עם מערכת שלמה, זיכרונות שמספיקים למודלים מתאימים, ולשלב את כל זה באריזה מתקדמת חכמה. אפשר לשלוט בזה: אנחנו לומדים המון על אריזה אחת חכמה, וזה הסטאק (מכלול הטכנולוגיות שמרכיבות את המוצר – צ"ק) שלנו, בישראל".

טל כהן, שותף מנהל בנקסט גיר ונצ'רס ומייסד בדרייב TLV. צילום: ניב קנטור

דובר נוסף בפאנל היה טל כהן, שותף מנהל בנקסט גיר ונצ'רס ומייסד בדרייב TLV. הוא נשאל מה הדבר שכל הסטאק תלוי בו ואנחנו לא מדברים עליו מספיק, וענה: "המטרה שלנו היא לאפשר שיתופי פעולה בין סטארט-אפים ישראליים לתאגידים גדולים. ברגע שנכנסנו לשוק ה-Physical AI, שאלנו את עצמנו מה גורם לכך שיש שם אחוזי כשל גדולים יותר מהממוצע בפעילות שלנו. חלק מהעניין קשור לארגונים שלא בדיוק הבינו איפה ולמה הם מכניסים פתרונות בינה מלאכותית פיזית. הם צריכים להבין את זה ולתת יותר אוטונומיה למערכות. לא כל החברות בדיוק מודעות לכך. הדבר שהכי פחות מדברים עליו הוא החלק שצריך לקבל את הטכנולוגיה ולוודא שרצפת הייצור מוכנה לכך".