סיכום סייבר תשפ"ו: איראן "נתנה בראש" – ישראל החזירה

כבכל שנה, גם בתשפ"ו חלק לא קטן ממאות הידיעות שפרסמנו על אירועי סייבר הוקדש לישראל ולאיראן, שגם השנה המשיכו להחליף ביניהן מהלומות, גם בסייבר. בהתבוננות רטרוספקטיבית, הצלחות איראן במתקפות לטובת פריצה היו מעטות, לעומת ריבוי מבצעי השפעה, תודעה וריגול.

סקירת אירועי הסייבר בשנה החולפת מציגה פעילות ערה באינספור חזיתות, אבל נתחיל דווקא באירוע חדש יחסית: ב-י"ג באלול פרסמנו בלעדית: תושב אשקלון בשנות ה-40 לחייו, שנעצר בחשד שפרץ למאות חברות ישראליות והחדיר להן נוזקה לאיסוף מידע רגיש, הוא מומחה מחשבים שעבד כמומחה אבטחת מידע בחברת אינטגרציה ישראלית גדולה. המשטרה הסתייעה בממצאי פרופרו (Profero) הישראלית. הם גילו נוזקה לא מוכרת ומתקדמת שנכתבה ב-AI. לאחר חקירה מאומצת, חוקרי פרופרו זיהו חלקית את ההאקר, מפתח הנוזקה וחלק מהקורבנות. המשך יבוא?

נפגעה בסייבר. קבוצת חנדלה האיראנית. צילום: אילוסטרציה. מקור: Shutterstock

פעילות הסייבר לפי חודשי שנת תשפ"ו

תשרי: ביום הכיפורים זוהה ונבלם ניסיון חמור למתקפת סייבר על בית החולים שמיר (אסף הרופא). Qilin – קבוצת כופרה ממזרח אירופה – תקפה את המרכז הרפואי. ב-2022 כתב מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן: "משרד הבריאות לא ערוך להגנה על בתי החולים ממתקפות סייבר". המתקפה על אסף הרופא הצטרפה לאלו שעל הלל יפה, זיו, כפר שאול איתנים ומעייני הישועה. 

עוד בתשרי – מחקר של מיקרוסופט (Microsoft) קבע ש-64% מפעילות הסייבר האיראנית כוונו נגד ישראל, שהייתה בין שלוש המדינות המותקפות ביותר בסייבר.

חשון: "ה-AI לא רק מגדילה את היקף המתקפות, אלא גם את התחכום שלהן", אמר נדב צפריר, מנכ"ל צ'ק פוינט (Check Point), בוועידת Top Summit של אנשים ומחשבים. "כמות המתקפות על גופים בישראל גדלה בעשרות אחוזים – ממיליארד ל-1.5 מיליארד מתקפות מדי חודש".

כסלו: נחשפו עדויות חדשות לקשר בין המודיעין היווני לרוגלה הישראלית. החשד: בשערוריית המעקבים – ה"ווטרגייט" היוונית – היה תיאום מלא בין שירות המודיעין הלאומי לרוגלת "פרדטור" המושמצת, שפיתחה אינטלקסה (Intellexa) – חברת הסייבר ההתקפי הישראלית – בראשות טל דיליאן – בכיר לשעבר באמ"ן. ב-2023 הטילה ארה"ב סנקציות כבדות על אינטלקסה ובכיריה.

טבת: למרות אי-הוודאות העסקית והמתיחות הגיאו-פוליטית – המיזוגים והרכישות בהגנת הסייבר חוו עלייה והגיעו לשיא של כל הזמנים. ב-2025 הם עלו על 84 מיליארד דולר. חברות ישראליות היוו חלק עיקרי – בזכות וויז (Wiz), סייברארק (CyberArk) וארמיס (Armis) – שהיוו 53% מהרכישות.

שבט: חוקרי צ'ק פוינט חשפו את VoidLink – אחת הדוגמאות הראשונות המוכרות לנוזקה מתקדמת שנוצרה בעיקרה באמצעות בינה מלאכותית. VoidLink הייתה מאוד מתוחכמת, עם קצב התפתחות מהיר במיוחד. החוקרים ציינו: "החלה התקופה המיוחלת של נוזקות מתוחכמות שנכתבו על ידי [AI]". עוד בשבט –  חוקרים ישראלים מסייאטה (Cyota) חשפו פרצת אבטחה בשרת ייחוס רשמי של אנת'רופיק (Anthropic), המחבר מערכות AI למאגרי קוד. הליקויים מאפשרים הרצת קוד מרחוק (RCE) באמצעות הזרקת פרומפטים (Prompt injection), ועלולים להוביל להשתלטות על מחשבים.

התרעות מזויפות התפרסמו בשילוט בתחנותיה. רכבת ישראל. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT

אדר: ישראל הייתה המדינה המותקפת ביותר בעולם במתקפות סייבר גיאו-פוליטיות: כ-12.2% מהן, כך לפי רדוור (Radware) הישראלית. ב-2025 חל זינוק של 168% במתקפות DDoS (מניעת שירות מבוזרת).

עוד באדר – האם הדרור הטורף פעלה שוב? חשבון ה-X של קבוצת הפריצה האיראנית חנדלה "הושמד", ולא ניתן להוריד יותר מסמכים מאתר ההדלפה שלהם.

עוד באדר – גורמי המודיעין הישראליים, 8200 והמוסד, פרצו למצלמות אבטחה ולטלפונים כדי לעקוב אחר חמינאי. הם עשו זאת משך שנים כדי לבנות תמונת מצב מדויקת עליו ועל מאבטחיו.

עוד באדר – מתקפת תודעה איראנית על רכבת ישראל: "עליכם לעזוב את המטרו מיד". ההודעות הופיעו על שלטים ברכבת ישראל, שהבהירה מצידה כי מדובר ברשת חיצונית ואין פגיעה בתשתיות חיוניות. האירוע הדהד מתקפה שפגעה בתחנות רכבת באיראן ב-2021.

עוד באדר – רשות שדות התעופה חוותה יותר משבעה מיליארד מתקפות.

עוד באדר – חנדלה הודיעה שפרצה לד"ר רז צימט, חוקר איראן במכון INSS. חוקרי קלירסקיי (ClearSky) ציינו: "זו אינה עוד מתקפת עבר שעברה מיחזור… ההאקרים קיבלו מוטיבציה מאז מינוי בנו של חמינאי". כעבור כמה ימים ה-FBI הפיל אתרים של חנדלה.

ניסן: צ'ק פוינט פרסמה שאיראן תקפה בסייבר מאות ארגונים בישראל ובאמירויות. הקמפיין התאפיין בריסוס סיסמאות (Password Spraying) בסביבות ענן, בדגש על רשויות מקומיות.

לא הלך לאיראנים. צילום: ג'מיני

אייר: מחקר של קלירסקיי שפרסמנו בלעדית העלה שאיראן לא גרמה במלחמה נזק רב בסייבר, וכשלה במטרתה לפגוע במרקם החיים בישראל ולהשפיע על התודעה של האזרחים. רבות מהמתקפות ש-חנדלה התפארה בהן לא היו ולא נבראו.

סיון: איראן חוותה מכה דיגיטלית, כשארה"ב החרימה קריפטו שלה במיליארד דולר, כחלק ממבצע "זעם כלכלי". האמריקנים שיתקו רשתות כרייה דיגיטליות וסיכלו הונאות סייבר להשגת טכנולוגיות הצפנה ואבטחה. 

עוד בסיון – מבקר המדינה אנגלמן חשף תמונה עגומה של מוכנות הסייבר בישראל ב"חרבות ברזל". המבקר קבע שליקויים מהותיים בממשל, אי-הסדרה חוקית וחולשה תפקודית מאיימים על החוסן הלאומי.

תמוז: בכירים בארה"ב אמרו כי למרות ההסכם, איום הסייבר מצד איראן נמשך ומבצעי הסייבר מטהרן לא ייפסקו. מומחים הזהירו שמתקפות הסייבר יתגברו, בלא קשר לדיפלומטיה שמאחורי הקלעים.

אב: 11 סטארט-אפי סייבר ישראליים נבחרו לתוכנית היוקרה של גוגל מ-33 חברות מהעולם. 

עוד באב – חוקרי קאטו (Cato Networks) הישראלית חשפו האקר שמינף מודלי קלוד (Claude) פרוצים להקמת פלטפורמה לתועלת הרעים – העורכת בדיקות חדירה מבוססת AI עם מודלים פרוצים.

אלול: חוקרי קספרסקי (Kaspersky) הזהירו שפרויקט ריגול איראני נגד ארגונים בישראל שודרג. לקמפיין CAV3RN, שמתמקד בארגוני SMB ישראליים, יש יכולות התחמקות מתקדמות המנצלות לרעה את ענן גוגל. "הממצאים מדאיגים, הפרויקט יתרחב", ציינו.