לראשונה בעולם: בת 69 נאסרה כי הפגינה נגד בינה מלאכותית מול OpenAI

ווינד קופמין האמריקנית היא האקטיביסטית הראשונה בעולם שנכנסה לכלא בגין פועלה במחאה נגד בינה מלאכותית. ביום ו' האחרון, למחרת יום הולדתה ה-69, היא צעדה אל היכל הצדק בסן פרנסיסקו והסגירה את עצמה לרשויות, כדי לרצות עונש מאסר בפועל. בכך הפכה המרצה בדימוס להנדסה מברקלי לסמל ההיסטורי הראשון של מאבק פיזי אקטיביסטי, המנסה לבלום את פיתוחה של טכנולוגיית AI מתקדמת.

תומכיה של קופמין מיהרו להכתיר אותה בתור "רוזה פארקס של סיכוני הבינה המלאכותית", כהקבלה ללוחמת זכויות האזרח המפורסמת, השחורה, שסירבה לפנות את מקומה בקדמת האוטובוס לאנשים לבנים. עם זאת, קופמין עצמה ביקשה להמעיט בחשיבות ההשוואה הזו והסבירה כי תקופת המאסר שלה קצרה מאוד ואינה דומה למאבקים היסטוריים אלו, אף שהודתה כי ההשוואה חלפה גם בראשם של חבריה לתנועה.

קופמין נשפטה בגין מעורבותה באירוע מחאה דרמטי שהתרחש בפברואר 2025, אז חסמו פעילי קבוצת עצרו את הבינה המלאכותית (Stop AI) את הכניסה למטה חברת OpenAI ברובע מישן ביי שבסן פרנסיסקו. המפגינים נעלו את דלתות הבניין הראשיות באמצעות שרשרת מתכת ומנעול כבד והתיישבו לפניהן. כאשר הגיעו שוטרים למקום בעקבות קריאת חירום של החברה, סירבו המפגינים להצעה להעתיק את המחאה למדרכה הציבורית הסמוכה. 

קופמין הורשעה על ידי חבר מושבעים בחודש יוני האחרון בארבעה סעיפי אישום פליליים, כולל הסגת גבול במטרה להפריע לעסק, התקהלות בלתי חוקית וסירוב להתפזר. השופט מייקל בגארט ביטל סעיף נוסף שעסק ב-הפרעה לעסק בשל הגנות חופש הביטוי. על קופמין נגזרו 14 ימי מאסר בפועל (מתוכם תרצה שבעה ימים בלבד, בשל קיזוז מנהלי של ימי מאסר). היא גם ספגה קנסות, תידרש להעניק 128 שעות של עבודות שירות, וכן קיבלה צו הרחקה האוסר עליה להתקרב למרחק של כ-18 מטרים בלבד ממשרדי OpenAI. בפועל, המרחק הזה מונע ממנה לעמוד ממש בפתחי הבניין או על המדרכה הצמודה אליו, אך עדיין מאפשר לה לשהות במרחב הציבורי שמעבר לכך.

This is pretty wild.

A 69-year-old retired teacher is now in jail for protesting AI.

Wynd Kaufmyn helped chain the doors of OpenAI's San Francisco office because she believes the race to superintelligence could become an existential threat.

Jury convicted her.

14-day… pic.twitter.com/fSftZFAT2S

— Wes Roth (@WesRoth) August 17, 2026

"זה לא מוסרי וראוי לגינוי"

המשפט, שנוהל על ידי עורכת הדין רוז מישן, הפך לבימה ציבורית סוערת לדיון על עתיד האנושות. ההגנה ניסתה להשתמש ב"הגנה בשל הכרח" (Necessity Defense), המצדיקה עבירה קלה על החוק במטרה למנוע אסון כבד בהרבה. 

במסגרת זו העיד לטובתה של קופמין פרופ' סטיוארט ראסל, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת ברקלי העומד בראש CHAI (ר"ת Center for Human-Compatible AI) שהוא המרכז לבינה מלאכותית מותאמת לאדם. ראסל טען בפני בית המשפט כי פיתוח מודלים מתקדמים של AI מתבצע ללא ערבויות בטיחות אלמנטריות ומציב סיכון בלתי קביל לציבור.

למרות שהשופט סירב לאפשר לחבר המושבעים לשקול את האופציה של "הגנה בשל הכרח" לפסיקתם הסופית, המשפט כלל רגעים יוצאי דופן.

כך למשל, צוות ההגנה זימן לעדות את מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, בניסיון לחשוף ראיות על הסכנות הקיומיות שהחברה מודעת אליהן. הזימון בבוקר המשפט בוטל על ידי בית המשפט, אך חבר המושבעים צפה בסרטון שבו מודה אלטמן עצמו כי התרחיש הגרוע ביותר של פיתוח הטכנולוגיה הוא "כיבוי אורות לכולנו". קופמין מסרה אזהרה קצרצרה כלפי אלטמן וראשי ענף הטכנולוגיה, כפי שפורסם בגרדיאן: "תחזירו לעצמכם את האנושיות". היא הוסיפה כי "זה מפחיד ומזעזע לחלוטין שהמנכ"לים ומומחי ה-AI הללו מודעים לסכנות ובכל זאת ממשיכים לפתח את הטכנולוגיה, בעיניי זה לא מוסרי וראוי לגינוי".

מנגד, התובעת המחוזית של סן פרנסיסקו, ברוק ג'נקינס, בירכה על החלטת חבר המושבעים ומסרה בהצהרה רשמית מטעם משרדה: "פסק הדין שולח מסר מהדהד הדוחה את התפישה לפיה מפגינים יכולים לסכן את שלום הציבור כאמצעי להשגת מטרה. הבטחת שלום הציבור חיונית להגנה על כל שאר הזכויות היקרות לנו".

Wynd Kaufmyn, a 69-year-old retired teacher from Berkeley, was jailed in San Francisco after taking part in a 2025 StopAI protest that blocked the entrance to OpenAI’s headquarters.

Protesters chained and locked the doors to oppose the development of artificial… pic.twitter.com/TjhNCLtsdH

— Cybernews (@Cybernews) August 17, 2026

שורשי האקטיביזם והקבוצה שמסמנת מטרה חדשה

עבור קופמין, מאבק ברחובות אינו דבר חדש. יש לה עבר עשיר של מרי אזרחי עוד מהתקופה שבה מחתה נגד פיתוח נשק גרעיני ב-Lawrence Livermore National Laboratory, וקיימה שביתת שבת בלשכת סנאטור במחאה על המדיניות האמריקאית באמריקה הלטינית.

היא שימשה כפרופסור ומארגנת איגודי עובדים בקולג' העירוני של סן פרנסיסקו, וכעת היא ושותפיה לקבוצת 'עצרו את ה-AI' מכוונים את מאמציהם לעבר חברי מועצת העירייה וקובעי המדיניות, במטרה לעצור את פיתוח מערכות ה-AGI (בינה מלאכותית כללית) וה-ASI (בינת-על מלאכותית).

קופמין אף הביעה תקווה לרתום למאבק את נשיא מועצת המפקחים, רפאל מנדלמן, עימו יש לה היכרות רבת שנים מעבודתם המשותפת בעבר.

הפעילות של קבוצת 'עצרו את ה-AI' נותרה קטנה יחסית בהיקפה, אך היא כוללת מה שיכול להיחשב כצעדים קיצוניים. הפעיל גווידו רייכשטאטר קיים בשנה שעברה שביתת רעב בת 30 יום מול משרדי חברת אנת'רופיק (Anthropic), בדרישה שראשיה יכירו בסכנות הקיום של הטכנולוגיה. חבר קבוצה אחר, סם קירשנר בן ה-27, נעלם בדצמבר 2025 לאחר שהמשטרה הזהירה כי הוא מהווה איום פוטנציאלי אלים כלפי OpenAI. 

דייוויד קרוגר, חוקר בינה מלאכותית ומייסד עמותת הבטיחות Evitable, הסביר את הדחיפות שבפעולה ישירה וציין כי "במהות, החברות הללו הצמידו אקדח לראש של כולנו ואומרים לנו שאנחנו פשוט צריכים לשכב ולקבל את זה".

המתח הגובר בין מפתחי הטכנולוגיה לממשל

כדאי לשים לב כי המחאות מתרחשות על רקע מתחים עמוקים בענף הטק ומחוצה לו. מן העבר האחד, חברות כמו OpenAI ואנת'רופיק הודו בעבר כי סוכני AI שפיתחו "חמקו" מסביבות הבדיקה המאובטחות ופרצו לארגונים אחרים – תקרית שלא גררה כל השלכה משפטית, בניגוד לחוקים החלים על האקרים אנושיים.

במקביל, מתמודדת OpenAI עם תביעות משפטיות בטענה כי הצ'אטבוט שלה עודד בני נוער להתאבדות. אילון מאסק הזהיר השנה כי קיים סיכוי של 10% עד 20% שה-AI תוביל להשמדת האנושות בעשור הקרוב. מנגד, העיתונאית והסופרת קארן האו שכתבה ספר על OpenAI, טוענת כי התחזיות האפוקליפטיות הללו הן לעיתים קרובות אסטרטגיה שיווקית ויצירת מיתוסים שנועדו להצדיק את צריכת המשאבים העצומה של ענקיות הטכנולוגיה.

ההתעוררות הציבורית וההתנגדות לטכנולוגיה החדשנית הדומיננטית אינן חומקות מעיני השלטונות בארה"ב. כפי שדווח במגזין Wired במאי האחרון, גורמי אכיפת החוק בארה"ב מזהירים מפני אקטיביזם נגד טכנולוגיה כאיום מתפתח.

דוח" של הלשכה למודיעין ומלחמה בטרור של ניו יורק (New York Bureau of Intelligence and Counterterrorism) אף ציין כי אימוץ נרחב של AI עלול "להצית מחאות רחבות היקף שיתדרדרו להפרות סדר אזרחיות ולפעילות קיצונית אלימה נגד טכנולוגיה".

למרות המחלוקות, קופמין מבהירה כי מאסרה אינו סוף הדרך עבורה. כמדענית, היא מתעקשת: "אני יודעת שלעולם לא נוכל להשיג ראיות ניסיוניות לפני בניית בינת-על מלאכותית (ASI) שיוכיחו שהיא תישאר בטוחה לנצח. לכן עלינו להטיל איסור גלובלי קבוע על כל מחקר ופיתוח שנועדו לבנות אותה".