אחת מכל ארבע פריצות סייבר מבוססת AI, ועולה כ-6 מיליון ד'

אחת מכל ארבע פריצות סייבר זדוניות בוצעה בסיוע כלי בינה מלאכותית. הנתון מגלם עלייה של 56% לעומת שיעור הפריצות בשנה שעברה. העלות הממוצעת של פריצות אלה נאמדת בכ-6 מיליון דולר והיא יקרה בכמיליון דולר מהעלות הממוצעת של פריצות סייבר ברחבי העולם בלא סיוע AI – שנאמדת בכ-4.99 מיליון דולר; כך עולה מדו"ח עלות פריצת המידע של יבמ (IBM) ל-2026.

שיעור הפריצות בלא AI מהווה נתון שיא, לפי החוקרים, ומייצג גידול של 12% מהשנה שעברה. הגידול, לפי המחקר, נובע מגילוי גבוה יותר של המתקפות, הסלמה שלהן ואובדן של עלויות עסקיות.

מתקפות סייבר בסיוע AI, שרובן מבוססות על התחזות באמצעות דיפ-פייק ועל נוזקות שמונעות ב-AI, משנות את "כלכלת תקיפות הסייבר": שיגור מתקפה הפך מהיר וזול יותר – עלות של אלפי דולרים בודדים – בעוד שאיתור הפריצה ותיקונה ממשיכים להתייקר, עם נזק הנאמד במיליונים.  

לפי הדו"ח, ארגונים שמשתמשים ב-AI ובאוטומציה במערך הגנת הסייבר שלהם חסכו בממוצע 1.93 מיליון דולר בעלויות פריצה. עם זאת, כרבע מהארגונים טרם שילבו כלים כאלה בפעילות האבטחה שלהם. 

עוד עולה מהדו"ח שארגונים מתחילים לפעול מבעוד מועד כנגד סיכון עתידי, ולא רק מגיבים לאירועים: 64% מהארגונים ציינו כי בכוונתם להגדיל את ההשקעה באבטחת סייבר לאחר שחוו פריצה או תקיפה. אך במחקר עוקב, שיעור הארגונים שציינו כי בכוונתם להגדיל את ההשקעה בהגנת סייבר עלה ל-85%, לאחר שנחשפו ליכולות הסייבר של מודלי AI מתקדמים (frontier AI). 

הפער נותר דווקא במקום שבו התוקפים מהירים ביותר. יותר ממחצית מהארגונים דיווחו כי הם מפעילים סוכני AI לזיהוי איומים ולבלימתם, אך רק 18% מהם מפעילים סוכנים לניהול חולשות אבטחה – כך שחולשות ידועות במערך ההגנה נותרות בלא מענה, דווקא כשכלי ה-AI מאפשרים לתוקפים לנצלן במהירות. כמעט 75% מהארגונים ציינו כי האיומים הנשקפים ממודלי AI מתקדמים מובילים אותם לבחון מחדש את אופן הפריסה של סוכנים במערך האבטחה. 

מגזרי תשתיות קריטיות – במוקד 

מרבית המתקפות מונעות ה-AI כוונו למגזרי תשתיות קריטיות (62%), כאשר הריכוז הגבוה ביותר נרשם בארגונים בתחומי השירותים הפיננסיים והאנרגיה. עלות הפריצה הממוצעת בארגוני שירותים פיננסיים עומדת כיום על 6.3 מיליון דולר, ובמגזר האנרגיה – 5.2 מיליון דולר. ריכוז התקיפות במגזרים אלה מגביר את הפוטנציאל להשלכות מתגלגלות על כלכלות, על שרשראות אספקה ועל שירותים חיוניים. 

מגמה נוספת נוגעת למתקפות כופרה, שמזהות את המוניטין הארגוני כנכס פגיע. שיעור מתקפות הכופרה עלה ל-39% לעומת 34% בשנה הקודמת, כשהתוקפים עושים שימוש מוגבר ב-AI כדי להפוך את פעילותם לאוטומטית ולהרחיב את היקפה. התקפות שממוקדמות בשיבוש תפעולי הן עדיין אפיק משמעותי, אך התוקפים עוברים למנופי לחץ בעלי השפעה גבוהה יותר, ובראשם: איום על המוניטין של המותג (41% מהמקרים), ואחריו חשיפת מידע על עובדים (35%) וגניבת קניין רוחני (31%). 

"הכלכלה של מתקפות הסייבר משתנה. ה-AI הופך את המתקפות למהירות וזולות יותר, בעוד הפריצות ממשיכות להתייקר. כשנוצר בארגון פער זמן ממושך בין הגילוי לתיקון, חוסר האיזון הזה מתבטא ישירות בעלות הפריצה", אמרה סוג'ה ויסוסן , סגנית נשיא לתוכנות אבטחה בענק הכחול, "המשימה כעת היא לבטל את הפער הזה – להטמיע את התיקון בתוך תהליכי הפיתוח, לאבטח את הזהויות תוך כדי פעולה ולטפל בסיכונים במהירות שבה התוקפים פועלים".