למה צריך בכלל לדבר על נשים ו-AI?
טכנולוגיה היא טכנולוגיה, קוד הוא קוד ובני אדם הם בני אדם, לא? זה נכון, אבל לא מדויק ● נעמה דרוקמן, שותפה וראשת קבוצת הייעוץ הטכנולוגי ב-PwC ישראל, מסבירה
אחת הסוגיות שעולות כשמדברים – ומדברות – על בינה מלאכותית היא "נשים ו-AI". לכאורה, למה צריך להעלות בכלל את הסוגייה הזאת? מדוע צריך לדבר על זה? הרי טכנולוגיה היא טכנולוגיה, קוד הוא קוד – דבר אוניברסלי – ובני אדם הם בני אדם, מכל גזע, מין, דת, מגדר ונטייה מינית. אלא שלא ממש כך: יש בשימוש, ובעיקר בתכנות, של ה-AI הטיות מובנות, וכשמגיעים לשוק העבודה, ההשפעה של הבינה המלאכותית על גברים ונשים דומה בהרבה מובנים, אך גם שונה.
נעמה דרוקמן, שותפה וראשת קבוצת הייעוץ הטכנולוגי ב-PwC ישראל, עסקה בשאלות המעניינות הללו, וכיצד הן באות לידי ביטוי בחברת הייעוץ והמחקר, במפגש של פורום הנשים בטכנולוגיה WIT מבית אנשים ומחשבים. המפגש נערך לפני ימים אחדים במשרדי PwC ישראל בתל אביב.
לדברי דרוקמן, "יש מעגל קסמים בעייתי בכל הנוגע לנשים ובינה מלאכותית: לאורך השנים, הטכנולוגיה נבנתה על ידי גברים עבור גברים, והבינה המלאכותית לא יוצאת מן הכלל הזה. 76% מהתכנים באינטרנט נכתבו על ידי גברים, וגם האלגוריתמים נוצרו בעיקר על ידם. כלומר, המידע מוטה, והמנהלות צריכות לקבל החלטות על בסיס זה".
"נקודה נוספת היא שנשים מפחדות לטעות, הן רוצות שהדברים שלהן ייעשו והתשובות שלהן יינתנו בצורה מושלמת. אלא שנשים צריכות להיות אמיצות ולא מושלמות", הוסיפה.
אולם, לדבריה, יש בבינה המלאכותית גם הזדמנות עבור נשים: "עבודה עם AI מאפשרת אוטומציה, עבודה מהבית לפי תפוקות, שיפור פרודוקטיביות, חדשנות ושיקול דעת, שחשוב שיישאר בתהליך. כל אלה הם דברים שנשים מצטיינות בהן". אלא שכדי שזה יקרה, לדברי דרוקמן, "חשוב לוודא שאת היא זו שבונה את התהליך וגם מקבלת את ההחלטות סביב השולחן".
מגמות מרכזיות ביישום AI בשוק העבודה
מכאן עברה דרוקמן לדבר על אימוץ ה-AI בשוק העבודה באופן כללי יותר. היא ציטטה סקר ש-PwC ערכה בנוגע למגמות מרכזיות ביישום AI בארגונים וההשפעות שלה על שיפור מיומנויות של עובדים, ועובדות. על פי הנתונים, 43% מהעובדים מעוניינים שמקום העבודה שלהם ייתן להם הזדמנויות ללמידת ה-AI וההתפתחויות שלה, 23% מהמנכ"לים חוששים ממחסור בעובדים מיומנים ו-56% מהם מציינים שה-GenAI מביאה ליעילות מוגברת של הארגון.
היא מנתה כמה אתגרים שהחברה האנושית עומדת בפניהם – בעידן הבינה המלאכותית ובכלל: שינויי אקלים (כמו שאנחנו רואים בשבוע האחרון בגל החום הקיצוני שפוקד את אירופה), חוסר יציבות חברתית, הזדקנות האוכלוסייה וההתפתחויות הטכנולוגיות עצמן.
ארגונים, ציינה דרוקמן, חווים דרישה הולכת וגוברת לטרנספורמציה דיגיטלית ול-GenAI. "ההצלחה של הארגונים תלויה במנהלים שלהם, בקיומם של מנהיגים טכנולוגיים וסוכני שינוי בארגון, ובעובדים מיומנים וגמישים", אמרה.
הפתרונות שהיא הציגה לכך הם: הכרה באחריות ארגונית; השקעה בשיפור מיומנויות ובהסבת עובדים; הטמעת טכנולוגיות לתחום משאבי האנוש, לטובת חיזוי פערים אצל העובדים בכל הנוגע לבינה מלאכותית; הערכת מצב ארגונית, כדי לבדוק את הפער בין הרצוי (השאיפות שלהם) מה-AI למצוי; בניית מפת דרכים ליישום ה-AI בארגון; ושותפויות עם חברות טכנולוגיות מתקדמות.
"הנקודה החשובה היא שבינה מלאכותית מצריכה עבודה איטרטיבית. יש תהליך למידה – הארגון לומד מה עובד לו יותר ומה פחות, ופועל על פי זה", אמרה דרוקמן.
מה קורה ב-PwC – ומה היא מציעה?
PwC היא חברה שיש לה כ-365 אלף עובדים ונוכחות ב-136 מדינות. ההיקפים הגדולים הללו, והעובדה שהעובדים והעובדות מגיעים.ות מגיאוגרפיות, תרבויות, גילאים ומגדרים שונים, מרמזים שמטבע הדברים, אימוץ של טכנולוגיה חדשה בה, כגון בינה מלאכותית, הוא תהליך לא פשוט.
"חטיבת הייעוץ הטכנולוגי של PwC עובדת עם סאפ, אורקל, מקסוויט, סיילספורס ופריוריטי. אנחנו פועלים על מנת לשפר תהליכים עסקיים בעולמות הפיננסים ושרשראות האספקה באמצעות ה-IT", ציינה דרוקמן.
"PwC מתמקדת בבינה מלאכותית אחריותית – כזו שנותנת ערך", הוסיפה. "היא מאפשרת הטמעה רוחבית בתוך הארגון. ב-2023 השקענו מיליארד דולר בפתרונות AI ובהעברה של הביזנס שלנו לבינה מלאכותית".
"אנחנו מטמיעים את כלל הפתרונות שאנחנו מציעים ללקוחות בארגון פנימה. בנינו ועדות של אנשי דאטה, טכנולוגיה וביזנס, כדי להבין איך אנחנו עושים את זה הכי טוב. את כל זה אנחנו עושים ועושות בצורה שוויונית, שמאפשרת לנשים מקום שווה סביב השולחן", אמרה דרוקמן.










תגובות
(0)