הסנאטור סנדרס מציע מהפכה שתעביר נתח מהון ה-AI לאזרחים

ברני סנדרס – הסנאטור הפרוגרסיבי, לשעבר דמוקרטי וכיום עצמאי, ממדינת ורמונט, ארה"ב – בנה את הקריירה הפוליטית שלו במשך עשרות שנים על בסיס תפישת עולם סוציאליסטית ותוך ניהול מאבק חסר פשרות למען הציבור העובד. לאורך שנותיו בפוליטיקה, הוא דגל בפעילות שטח, חרף הישענות על תורמים עשירים, ויצא בעקביות נגד הממסד ונגד בעלי ההון המשפיעים ביותר בארצות הברית.

בראיון בלעדי שהעניק סנדרס בן ה-84 לסוכנות הידיעות AP, הציג המחוקק הוותיק נדבך עדכני במלחמתו למען השכבות החלשות: תוכנית יוצאת דופן להפקעת הכוח והעושר של תעשיית הבינה המלאכותית. על פי הדיווח של AP, המהלך שמתואר בתוכנית אינו מסתפק במיסוי רווחים שגרתי, אלא מתבסס על דרישה לגבות 50 אחוזים ממניותיהן של חברות טכנולוגיה גדולות, שהכנסותיהן מתחום זה חצו את רף ה-200 מיליון דולר.

Like Big Tobacco, Big Tech oligarchs have spent billions to addict our children to screens.

This is rewiring the brains of kids and causing severe damage to their mental and cognitive health.

Hear what a psychiatrist has to say about this crisis. pic.twitter.com/PFKtDc4j75

— Sen. Bernie Sanders (@SenSanders) June 17, 2026

"נלחמים באוליגרכיה" – קרן עושר למען הציבור המוחלש

צעד זה משתלב באופן טבעי בקו העשייה הקבוע של סנדרס, שרק לאחרונה פרסם דו"ח חריף על מלחמתם של "אוליגרכי ההיי-טק" בעובדים; קידם הצעות ל"מס רובוטים"; ודרש את קיצורו של שבוע העבודה, כדי להגן על האזרחים. יתרה מזאת, סנדרס אף קיים מסע ארצי של עצרות, שזכה לשם "נלחמים באוליגרכיה".

בשיחתו עם AP, הסביר הסנאטור כי המניות שיוחרמו מחברות ה-AI נועדו לשמש כבסיס להקמתה של קרן עושר ריבונית, ששוויה עשוי היה להגיע לשבעה טריליון דולר. הקרן הלאומית הזו תוכננה לממן שירותים חיוניים כמו חינוך, בריאות ודיור, ולחלק דיבידנד ישיר של למעלה מ-1,000 דולר בשנה לכל אזרח אמריקני, מתוך תפישה שהטכנולוגיה נשענת על הידע של האנושות כולה – ולכן פירותיה שייכים לציבור.

מעבר להיבט הכלכלי ולחלוקת ההון, המטרה המרכזית בחזונו של הסנאטור, כפי שהדגישה סוכנות AP, היא שבירת המונופול על קבלת ההחלטות בעמק הסיליקון. התוכנית כוללת הקמת ועדה בלתי תלויה, שתמונה על ידי נשיא ארצות הברית, ושנדרשת לקבל את אישור הסנאט. גוף מפקח זה נועד לקבל לידיו את כוח ההצבעה העצום הנגזר מאחזקת המניות, ולהשתמש בו כדי לעצור החלטות עסקיות שעלולות היו לסכן את הציבור הרחב או לנשל המוני עובדים ממקור פרנסתם. כך למעשה, מבקש סנדרס להבטיח שאלגוריתמים ומערכות מתקדמות ישרתו את האזרח הפשוט ולא רק את שורת הרווח של מנהלי החברות.

תמיכה מפתיעה מצד יריבים ובכירים

באופן מפתיע, הפעם תפישתו החברתית של סנדרס מהדהדת מגמות שכבר מתחילות לצוץ גם בקרב בכירים בפוליטיקה ובתעשייה, שאף התבטאו או פעלו ברוח דומה בתקופה האחרונה. התומך הכי מסקרן שסיפק תגובה לשיח שעורר סנדרס הוא נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שטען כי "יש כל כך הרבה כסף וזה כל כך גדול, שיש מושגים לפיהם חלקים יוכלו להינתן לציבור האמריקני, כך שהציבור האמריקני למעשה הופך לשותף של… החברות".

גם ראשי ענף הטק מכירים יותר ויותר בצורך למצוא פתרונות לסוגיה המסוימת. כך למשל, דריו אמודיי, מנכ"ל אנת'רופיק, כתב באחרונה כי "הכנסה בסיסית אוניברסלית יכולה להיות ממומנת באמצעות מסים על חברות רלוונטיות". 

הרעיון של סנדרס אף פוגש יוזמות מקבילות בשטח: סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, הציע כבר באפריל האחרון לכונן "קרן עושר ציבורית שתספק לכל אזרח… חלק בצמיחה הכלכלית המונעת מ-AI". 

את ההכרה הרחבה הזו סיכם היטב מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה. בראיון שהעניק לפודקאסט של ה'ניו יורק טיימס', התייחס נאדלה ספציפית אל הצעתו של סנדרס ואמר שבתחום הבינה המלאכותית "כולם הם בעלי עניין".