"הלקח מה-7 באוקטובר: אם יש איום מתפתח – ניתן מענה כשהוא קטן"

"האוגדה אחראית על הגבול המזרחי במדינה והוקמה כחלק מלקחי ה-7 באוקטובר. למדנו שאם יש איום מתפתח, הבה ניתן לו מענה כבר כשהוא קטן. אמנם אנו פועלים בגזרה בה הגבול הוא מול מדינה שנמצאת עימנו ביחסי שלום, אבל בסביבתה יש איומים מתפתחים, באיראן ובעיראק. בין השאר – האיום הבליסטי – גם אם לא תמיד הוא מצליח, החשש לפגיעה באזרחים והאיום הגדל מפשיטה. סיפקנו לאוגדה החדשה את כל הנדרש בהיבטי התקשוב השונים – מתשתיות ועד יישומים", כך אמר בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים סגן אלוף ב', המנמ"ר החדש של אוגדה 96 בצה"ל.

אוגדת דוד (או עוצבת גלעד), הוקמה כדי לספק מענה הגנתי מהיר במרחבי התפר, יישובי העורף וגבולות המדינה. המאפיין העיקרי שלה הוא שהיא תמיד בכוננות גבוהה: היא מתבססת על כוח מילואים, כאשר החיילים מחזיקים את הנשק והציוד האישי בביתם. הם ערוכים להקפצה והתייצבות מיידית – בתוך שעות ספורות, וכך היא מספקת מענה מבצעי והגנתי מהיר כנגד איומים מתפרצים במיידי. "תפקיד ה-ICT הוא לתמוך במשימה הייחודית שלה", אמר ב'.

כחלק מלקחי ה-7 באוקטובר, הסביר סא"ל ב', "הוקמו חמש חטיבות מילואים, מבוססות על בני המקום, שעברו הכשרה ולהם כלי נשק בבית".

"בהיבט התקשוב", אמר, "התחלנו לאפיין את צרכי ודרישות האוגדה: מהתשתיות, מערכות הליבה, מתקני תקשורת, אתרים, שרתי אחסון, שרתים ייעודיים למערכת צי"ד (ר"ת צבא יבשה דיגיטלי) מערכות ושרתי רדיו. התחלנו לפעול במעלה אפרים. השמשנו משרדים, אתרים כדי לבנות את התשתיות עבור האוגדה".

"לאחר השמשת המתקנים", הוסיף וסיפר ב', "הקמנו חמ"לי שליטה למרכזים השונים – מודיעין, עורף, אש, ואג"ם – כך שכלל הכוחות ישלטו בגזרה באופן מסונכרן. הקמנו חפ"קים למפקדים באוגדה. לאחר הקמת התשתית הבסיסית התחלנו במתן מענה למרחב הגבול המזרחי: מה נדרש לכל האתרים בהיבט תקשובי – מערכות קשר רדיו וצי"ד. הכוחות פועלים עם 'משואה' בגרסת 750. הקמנו מערכות רדיו וסלולר, ובשל השטח הנרחב של גזרת האחריות שלנו, התחלנו להיערך גם לתקשורת לווינית".

כדי שלא לחזור לאותם כשלים שגרו לו. טבח ה-7 באוקטובר. צילום: ShutterStock

איסוף מידע חזותי משלל מקורות וניתוח חלק מהדאטה בעזרת AI

לדבריו, "אנו פועלים באזור המתאפיין בפעילות פלילית, ויש בו מסתננים. אנו עוסקים באיסוף מידע חזותי משלל מקורות: ניטור המצלמות הרבות, מערכות לזיהוי פנים, חיישנים ועוד. את כלל הדאטה הזה אנו אוספים ועושים לו היתוך והפקת והנגשת פרטי מידע חכמים, בתהליך מהיר, חלקו בזמן אמת או קרוב לזמן אמת. ניתוח חלק מהדאטה נעשה עם AI".

עוד עושים חיילי ומפקדי האוגדה שימוש ביישום 'נץ': מערכת שליטה ובקרה, המאפשרת קשר בין הגורמים הרלוונטיים בצבא, ובכוחות הביטחון בכלל, לכיתות הכוננות וצוותי החירום ביישובים.

באותה שבת שחורה, משך שעות ארוכות לא ידעו בפיקוד הדרום עד הסוף על היקף הטבח המתחולל ביישובי העוטף, והתקשו בקבלת המידע מצוותי החירום וכיתות הכוננות, בתיאום איתם ובהחלטה מה לעשות.

כמענה לכך, פותחה מערכת שיודעת איפה כל אחד מאנשי הביטחון והחיילים ביישובים נמצא, וכן שמספקת להם יכולות להעביר את המידע בווטסאפ, בטקסט ובקול, ומעבדת עבורם ועבור המפקדים והחיילים "מאחור" את המידע, כדי שיוכלו לקבל החלטות ולבצע אותן.

"המשתמשים יכולים לשלוח תמונה, או הודעה, למשל על מיקום מחבלים, או חדירה ליישוב, לטובת בנייה והעשרה במידע של תמונת המצב", הסביר סא"ל ב', "וכך ניתן לסנכרן את הכוחות ולהקפיץ את מי שנדרש. זה עונה למניעת מצב כמו שהיה במחדל ניר עוז: המחבל האחרון יצא מהיישוב, עוד לפני שהיה במקום לוחם אחד. כיום יש לנו מערכת שו"ב חכמה, המייצרת תמונת מצב כוללת. כך, לוחמים יש כלי נשק בבית, עם אפליקציה בטלפון – ואינם צריכים להגיע לקבל ציוד בימ"ח". 

הוא הוסיף כי "עוד אנו עושים שימוש גם ברחפנים לסוגיהם. זאת, לצד שימוש ב-זי-טיוב (Z-Tube) – תוכנה מבצעית לאיסוף, עיבוד והפצה של תוכן וידיאו בזמן אמת. המערכת מתפקדת כפלטפורמת סטרימינג פנימית המאגדת את כלל מקורות המידע. חיילי האוגדה פועלים גם עם פלטפורמת MapIt, שמנגישה תוכן מבצעי מכל הגופים בצה"ל, ומציגה אותו על גבי מפה". לדבריו, "יש לנו יכולת להפעלת תשתיות ה'מדברת' עם המערכות המסווגות – כדי לגשר על פערי כיסוי בשטח הגדול".

לפני תפקידו הנוכחי, סא"ל ב', בן 33 – היה קצין אג"ם תקשוב בפיקוד הצפון, וקשר"ח (ר"ת קצין קשר חטיבתי) בחטיבה 6 בצנחנים.

"הצלחת האוגדה בהיבט שלנו", סיים, "היא מתן מענה תקשובי זמין לכל תרחיש התקפי בהפתעה: לא משנה מתי והיכן – ברגע שילחצו על הכפתור, שכל הכוחות יוכלו לדבר בשטח, ולפעול באופן מתואם, מסונכרן לטובת כל תרחיש איום".