כמחצית מבני הנוער מעדיפים טיפול רגשי עם הצ'אט במקום עם בני אדם

ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות ח״כ יאסר חוג׳יראת דנה אתמול בנושא "שימוש רגשי ואישי של בני נוער בצ'אטים של בינה מלאכותית". המסקנה העגומה מדיון זה הייתה, שיותר ממחצית בני הנוער מעדיפים להתייעץ עם בינה מלאכותית במקום עם אנשי מקצוע אנושיים.

על פי מחקר של איגוד האינטרנט שהוצג בוועדה, 52% מבני הנוער מעדיפים לשוחח עם צ'אטבוטים על נושאים רגשיים במקום עם בני אדם. 55% מבני הנוער משתמשים בבינה מלאכותית כחבר, 49% כייעוץ טיפולי רגשי, ו-20% כבן או בת זוג רומנטיים. כמחצית מהמשתתפים במחקר דיווחו על תסכול לאחר השיחה עם הצ'אט, ושליש חוו בדידות ועצב.

עוד עלה מהמחקר, כי הסיבות המרכזיות לפנייה לבינה מלאכותית הן תחושת בדידות, קלות השימוש והיעדר שיפוטיות: בני הנוער מרגישים שקל יותר לדבר עם הצ׳אט מאשר עם אנשים. הם מרגישים שהוא זמין, לא שופט אותם ותמיד נמצא שם בשבילם. כמחצית מבני הנוער דיווחו שלאחר השיחה עם הצ׳אט הם חוו תסכול, וכשליש דיווחו על תחושות בדידות ועצב.

נציג עמותת עלם סיפר, כי אחד הנערים סיפר כי הוא מדבר על הפגיעה העצמית והבדידות שלו רק עם GPT – לא עם ההורים, לא עם חברים ולא עם גורמי טיפול.

בנוסף, בני נוער משתפים את הכלים האלה במידע האישי והרגיש ביותר שלהם בלי להבין מה נעשה במידע הזה".

מיה מגנט, מנהלת מרחבים דיגיטליים בעמותת עלם: "ממצאי הסקר מצביעים על שינוי עמוק באופן שבו בני ובנות נוער מחפשים תמיכה רגשית וחברתית. כאשר יותר ממחצית מהנוער מעדיפים לעיתים לפנות לצ’אט מבוסס בינה מלאכותית במקום לאדם אמיתי, מדובר באיתות חברתי משמעותי שמחייב אותנו לפעול".

רועי בני ממועצת התלמידים והנוער הארצית אמר: "עבור בני הנוער שימוש בכלי בינה מלאכותית הפך לחלק בלתי נפרד משגרת היום. אנחנו נעזרים בו כמעט לכל צורך מהכנת שיעורי בית ועד לקבלת תמיכה רגשי. אבל לצד הנוחות הזו עולה שאלה מהותית: האם אפשר באמת לסמוך עליו ברגעי משבר, כשההחלטות הרגישות ביותר על השולחן? התשובה היא שלא".

נציגי משרד החינוך הציגו מדיניות חדשה שהמשרד עומד ליישם, שלפיה יחול איסור על שימוש בבינה מלאכותית לתלמידים בכיתות א'-ג', יותר שימוש מבוקר בכיתות ד' רק בכלים שפותחו על ידי המשרד, ושימוש מורשה מכיתות ז' ומעלה רק בכלים מאושרים

בתום הדיון אמר יו"ר הועדה: “הקדמה הטכנולוגית היא כמובן מבורכת, אך כמו כל כלי משמעותי יש לה שני צדדים. לצד התרומה הגדולה לחברה, לאזרחים ולקדמה, קיימים גם שימושים שליליים, ובהם הונאות וניצול לרעה של טכנולוגיות מתקדמות. מעבר לחובה של המדינה לפתור את המחסור בפסיכולוגים, מטפלים ויועצים – החברות שמייצרות כלים לבינה מלאכותית חייבות לבנות מנגנוני הגנה ולקבוע, שבפניות רגשיות הכלים יפנו קודם כול לסיוע מקצועי ולא יהפכו לתחליף לקשר אנושי