פרס טיורינג יוענק לחלוץ המדע הקוונטי צ'ארלס בנט מ-יבמ

החוקר הבכיר של הענק הכחול, צ'ארלס בנט, זכה ב"פרס הנובל של עולם המחשוב" על הנחת היסודות למדעי המידע הקוונטי וקידום המהפכה הקוונטית יחד עם שותפו ג'יל בראסאר

זכה בפרס טיורינג לשנת 2026. צ'ארלס בנט, חוקר בכיר ביבמ (IBM Fellow) וחלוץ בתחום המדע הקוונטי.

ענקית המחשוב יבמ (IBM) הודיעה אתמול (ד') כי צ'ארלס ה. בנט, חוקר בכיר בחברה (IBM Fellow) וחלוץ בתחום המדע הקוונטי, זכה בפרס טיורינג לשנת 2026. הפרס – הקרוי על שמו של המתמטיקאי הבריטי אלן טיורינג שנחשב לאבי מדעי המחשב – מכונה "פרס הנובל של עולם המחשוב".

הפרס מוענק לבנט על תרומות מחקריות שסייעו להצית "מהפכה קוונטית", להמיר השערות על הנייר לניסויים בעולם האמיתי, לבסס את תחום מדעי המידע הקוונטי ולעצב מחדש את האופן שבו חוקרים חושבים על חישוב, תקשורת ומהות המידע עצמו.

בנט חולק את הפרס עם שותפו הוותיק ג'יל בראסאר מאוניברסיטת מונטריאול, שעימו חיבר בין הפיזיקה למדעי המחשב, לכדי תחום מדעי חדש לחלוטין. 

בנט הוא החוקר השביעי מ-יבמ שזוכה בפרס היוקרתי.

תרומת בנט למדע הקוונטי ויוזמות יבמ בתחום

בנט נולד בשנת 1943 בניו יורק, להורים שהיו מורים למוזיקה. הוא למד לתואר ראשון בביוכימיה באוניברסיטת ברנדייס. במהלך לימודיו לתארים מתקדמים באוניברסיטת הרווארד הוא פיתח עניין רב בקשר בין חישוב לפיזיקה.

בנט הושפע מרעיונות חדשניים בתחום המידע והפיזיקה, למשל מעבודותיהם של סטיבן ויזנר, שפיתח את רעיון "הכסף הקוונטי", ושל רולף לנדאואר, שהדגיש כי מידע הוא ישות פיזיקלית. השילוב בין השפעות אלו הוביל את בנט להנחת היסודות של תחום מדעי המידע הקוונטי כבר בראשית דרכו האקדמית.

במהלך קריירה שנמשכה יותר מחמישה עשורים במעבדת המחקר של יבמ, הוביל בנט מחקרים פורצי דרך שבחנו כיצד ניתן לרתום את ההתנהגות הייחודית של חומרים בקני המידה הקטנים ביותר לצורך עיבוד והעברת מידע בדרכים שאינן אפשריות במחשבים קלאסיים. עבודתו סייעה להפוך את התיאוריה הקוונטית לפיתוחים מעשיים כגון הצפנה קוונטית וטלפורטציה קוונטית – מושגים העומדים בבסיס מדעי המידע הקוונטי המודרניים וההתקדמות המתמשכת בתחום המחשוב הקוונטי.

יבמ נחשבת כיום כמובילה ופורצת דרך בפיתוח מחשבים קוונטיים פעילים. לאחרונה חשפה יבמ ארכיטקטורת Supercomputing פתוחה וקלה לשילוב, ממוקדת-קוונטים, שנועדה לאפשר הרחבה של מערכות קוונטיות לצד מחשבי-על קלאסיים, כדי לסייע בפתרון בעיות ששיטות קלאסיות לבדן מתקשות להתמודד איתן. החברה גם הציגה מפת דרכים לבניית IBM Quantum Starling, שלדבריה צפוי להיות המחשב הקוונטי הגדול הראשון בעולם העמיד בפני תקלות, וצפוי להימסר ללקוחות בשנת 2029.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים