תשתיות המו"פ של ישראל נשחקות, ההשקעות יורדות ופעילות מועתקת לחו"ל

ההיי-טק הוא עדיין המנוע הכלכלי הלאומי של ישראל, אבל תשתיות המו"פ שלה נשחקות – כך עולה מדו"ח שמפרסמת היום (ב') המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (המולמו"פ). מסקנות הדו"ח המרכזיות הן שחלקה של הממשלה בהשקעות מו"פ לא עולה על 10% מכלל ההשקעות, אולם בשל התגברות תופעת האנטישמיות והחרם, על ישראל להיערך להמשך צמצום ההשקעות החיצוניות, ושכדי לפצות על כך, עליה להימנע מקיצוץ בתקציבי המו"פ ולהקצות סך של 1.5 מיליארד שקלים.

הדו"ח השנתי של המועצה ל-2024 הוגש היום אחר הצהרים לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, בטקס בהשתתפות שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, ויו"רית המולמו"פ, פרופ' נגה קרונפלד-שור.

על פי הדו"ח, ענף ההיי-טק תורם כחמישית מהתוצר הלאומי (19.7%, סכום של 338.8 מיליארד שקלים) ומהווה 53% מסך הייצוא. הצמיחה העיקרית בייצוא ההיי-טק נובעת משירותי תוכנה. עוד עולה מהנתונים כי ישראל ממשיכה להיות מעצמת חדשנות, עם הובלה עולמית בהשקעות הון-סיכון ובייצוא שירותי תוכנה, אך במקביל נרשמות שחיקה בהון האנושי, ירידה בהשקעה הממשלתית במו"פ והיחלשות הקשר בין האקדמיה לתעשייה.

כמו כן, בשנה שעברה נרשמה ירידה במספר המועסקים בהיי-טק, וכן מגמה של העתקת פעילות מו"פ לחו"ל – מאז פרוץ המלחמה, חברות היי-טק ישראליות פרטיות מעסיקות כמחצית מאנשי המו"פ שלהן מחוץ לישראל.

שנה מוצלחת יותר בגיוסים – ופחות בפתיחת סטארט-אפים

הדו"ח מראה ש-2024 הייתה מוצלחת יותר מ-2023 בגיוסי הון-סיכון להיי-טק הישראלי, עם 12.53 מיליארד דולר שגויסו בה, ב-453 עסקאות. אולם, נרשמה בשנה זו ירידה בפתיחת סטארט-אפים חדשים. כמו כן, יש מגמה של נטישת עובדים בחברות היי-טק ישראליות, או שפועלות בישראל, לחו"ל, לתקופות של מעל שנה.

גם נתוני מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה מצביעים על מגמות נסיגה: בעשור האחרון חלה ירידה בהוצאות המו"פ במגזר ההשכלה הגבוהה, ואלה היוו אשתקד 0.4% מהתמ"ג (1.49 מיליארד דולר). במקביל, חלה ירידה מדאיגה בהישגי תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים במבחן TIMSS 2023, כאשר ישראל דורגה ברבע התחתון של הדירוג הבינלאומי.

"נתוני הדו"ח מחייבים מהלך לאומי מתואם"

השרה גמליאל אמרה כי "נתוני הדו"ח מציבים מראה מדויקת, ומחייבים התייחסות דחופה ומיידית, כדי להבטיח את עתיד ההיי-טק. זה הזמן למהלך לאומי מתואם, שיחזק את היתרון התחרותי של ישראל בעולם משתנה. עלינו להשקיע מחדש בתשתיות העומק – חינוך מדעי, מחקר אקדמי וקידום שיתופי פעולה עם התעשייה, כדי להבטיח עתידנו כמעצמת חדשנות".

פרופ' קרונפלד-שור ציינה כי "הקיצוצים בהשכלה הגבוהה, ובמיוחד במציאות הנוכחית, עלולים להשפיע על תעשיית ההיי-טק בטווחים הבינוני והארוך. בנוסף, יש לחזק את הקשר בין האקדמיה לתעשייה ולמשק, ולהקצות יותר תקציבים לתשתיות אקדמיות וחינוכיות, הכוללות חיזוק לימודי המדעים בבתי הספר היסודי והתיכון".