"יצרנו כבר לא מעט מוצרי חירום ושיתוף ידע"

"כבר יותר משנה וחצי כולנו בממשלה ובשלטון המקומי, כמו גם בסקטור הפרטי, עוסקים למעשה בהרבה בשאלה ובמציאת פתרונות כיצד עובדים ומתפקדים בשעת חירום. יצרנו כבר לא מעט מוצרי חירום ושיתוף ידע, ואנחנו מספקים כיום לשלטון המקומי מעטפת שמורכבת משלושה מענים מרכזיים, והיא באה לידי ביטוי גם כשפרצה מלחמת 12 הימים, וסייעה רבות לצוותים העירוניים ולשאר הגופים המקומיים שהצטרכו לתת תשובות מהירות בשטח", כך סיפרה רותם ארנרייך חיימי, מנהלת אגף מדיניות אסטרטגיה ודאטה, במערך הדיגיטל הלאומי, כשדיברה על ההיווצרות של מעני חירום דיגיטליים בשלטון המקומי. מדובר בפתרון שנולד תוך כדי תנועה – שרק התחזק במלחמת 12 הימים עם איראן – כדי לספק בצורה קלה וישירה מענים שלא ניתן היה קודם לכן לספק.

ארנרייך חיימי אמרה את הדברים בוובינר ההישרדות העסקית של אנשים ומחשבים שנערך באחרונה. הוובינר התרכז הפעם בעיקר בשירותים לאזרח, בשורה התחתונה, עם התמקדות בהמשכיות התפקודית והשרידות במגזר הממשלתי והציבורי.

שלושת המענים הדיגיטליים לעיתות החירום

שלושת המענים שהציגה ארנרייך חיימי היו: יישום שיבולת, עבור איגום נתוני תושבים של הרשות; שיבולת GOVMAP, שמציגה את נתוני התושבים בתצורת GIS; וכן אמו"ן מוניציפלי, שהיא למעשה מערכת של לוחות מחוונים שמציגה נתונים אשר מגיעים מהממשלה.

"אחד הדברים הראשונים שעשינו הוא להעביר במהירות, דרך הרשתות של משרד הרווחה, את כל נתוני התושבים הכי המדויקים שיש, באמצעות קובץ פרטי התקשרות, שאפשר יהיה להתחבר במדויק ברשתות המקומיות לכל מי שגר ברשות, בהתאם לנתונים שבידי רשות האוכלוסין", סיפרה ארנרייך חיימי. "זה לקח שלמדנו עם פרוץ מלחמת ה-7 באוקטובר, שהרשויות לא מכירות לגמרי את כל התושבים שגרים בשטחן, וכן שהמידע מבוזר מדי, וגם אז זה תלוי באלו שמעדכנים".

היא סיפרה שכיום עדיין יש יותר מדי נתונים שמפוזרים במערכות שונות, שאין אינטגרציה ביניהן, ובלי המערכת הממשלתית קשה היה לדעת בדיוק מי נמצא איפה, במיוחד בעת החיפוש אחר נעדרים בפגיעות הקטלניות השונות של הטק"קים שהגיעו מאירן.

"הבנו שחייבים להיות פרואקטיביים – שאין לנו זמן למערכת מפוארת"

לדבריה, "הבנו שחייבים להיות פרואקטיביים, שאין לנו זמן למערכת מפוארת, והיה חשוב מאוד שזה יהיה מענה מיידי. הבנו שזה גם צריך להיות מענה אחיד, כי יש כמעט 300 רשויות מקומיות, שיספק את התשובות שצריך. אז פיתחנו יישום לוקאלי המבוסס על קוד פייטון שרץ ברשת, שאפשר לרשויות לבצע ניהול וניתוח מידע באופן עצמאי על התושבים שנמצאים בבפועל בתחומה", היא הוסיפה וסיפרה.

המערכת הזו שאבה מידע ממערכת הגבייה, ממרשם האוכלוסין, נתונים ממערכת יחד, קובצי פרטי התקשורות וכן מקובץ שיבולת נצורה. ההנחיות היו מפורשות: הרצה בממחשבי הרשות בלבד, סיסמה שנקבעת באופן מקומי על ידי משתמש, ואי מתן אפשרות לעריכה של קובץ המקור.

"מדובר למעשה במערכת שזכתה לשם שיבולת והיא מבוססת על כך שיש קובץ לשעת חירום, וכזכור יש לא מעט רשויות שאין להן יכולות מחשוב מתקדמות. המערכת מציעה יכולות כמו אפשרות יצירת קשר באמצעות מספר טלפון מעודכן, זיהו תושבים במוקדי סיכון לפי כתובות, אפשרות להקצות את המשאבים, כולל האנושיים, לפי הצורך, וכמובן קבלת החלטות כמו לאן לפנות", היא ציינה והוסיפה שלכן גם נוסף מידע על אוכלוסייה מוגבלת, כדי שניתן יהיה לתעדף אותה, לדוגמה, עבור אזרחים ותיקים שלא מלווים אותם עובדים זרים.

"למעלה מ-100 רשויות כבר הטמיעו את המערכת"

"למעלה מ-100 רשויות כבר הטמיעו את המערכת ועוד יותר מ-25 נמצאות בתהליכי הטעמה. והמערכת כבר הוכרה כמערכת כקריטית לשעת חירום", היא ציינה.

"מכיוון שכך הוספנו במהירות, בשת"פ עם מפ"י, אפשרות לשרטט פוליגון פגיעה, וכך לאתר את התושבים שצריכים ליצור עימם קשר כדי לבדוק מצב".

עוד דבר ששולב בלוחות המחוונים של הרשויות המקומיות הוא לוח ייעודי למבצע "עם כלביא", עם מבט מלמעלה לגבי כל תושב ברשות.

"מדובר בחלק מהתהליך של ההטעמה של מה שאנחנו קוראים לו מערכת אמו"ן מוניציפלי, שהוא תולדה של המערכת המוכרת כבר, מערכת אמו"ן הממשלתית. המטרה היא להציג מידע המבוסס על נתוני הממשלה ומאפשר חיזוק יכולות במגע שבין הרשויות ובין הממשלה, וכן עוזר לחזק יכולות תכנון, מעקב וביצוע. זה כלל, כאמור, פיתוח מסכים ייעודיים לרשויות, כדי לזהות מגמות בזמן אמת, וכדי לשפר את היכולות של הרשויות לבצע ניתוח נתונים, ואלו נתונים שמגיעים ממגוון מקורות גדול".

היא סיכמה באומרה, "אני מזמינה את כל הרשויות המקומיות לפנות אלינו. כי זה מסייע, ביומיום, לשפר את השירות לתושב ולתת מענה על שאלות עסקיות מורכבות".