תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » אחד על אחד - ראיון השבוע » "אין בנקאות דיגיטלית אמיתית בישראל"
מיכאל טייר, לשעבר משנה למנכ"ל בנק ירושלים. צילום: פלי הנמר

ראיון השבוע

"אין בנקאות דיגיטלית אמיתית בישראל"

מיכאל טייר, לשעבר משנה למנכ"ל בנק ירושלים, לא מתרגש מהרעש שעושים הבנקים סביב נושא הדיגיטל ● על Pepper הוא אמר: "לא מצאתי הבדל משמעותי שמייחד את הפעילות הדיגיטלית שלו מול הערוצים הדיגיטליים הקונבנציונאליים"

מאת 19 ביולי 2018, 16:04 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר גוגל+ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

לפני שלושה חודשים פרש מיכאל טייר מתפקידו כמשנה למנכ"ל בנק ירושלים ומנהל חטיבת המשאבים בו. בין היתר, הוא היה אחראי על נושא הטכנולוגיה ומערכות המידע. טייר, 65, הוא מוותיקי מנהלי ה-IT בישראל, וסוגר ארבעה עשורים של פעילות רצופה בתחומי הניהול והטכנולוגיה. חלק גדול מהקריירה שלו הוא עסק במחשוב עולם הבנקאות – מראשיתו בשנות ה-70 במאה הקודמת ועד למהפכת הדיגיטל של ימינו. מניסיונו הרב, ובעיקר מתפקידו הבכיר האחרון, מביא עמו טייר תובנות מעניינות על תחום הבנקאות בישראל, טכנולוגיה ופינטק.

האם באמת יש בישראל בנקאות דיגיטלית?
"כל בנק מנסה לנכס לעצמו ולמצב את עצמו כ-'דיגיטלי', וכל בנק מפרש את הדיגיטל בדרך משלו. במיוחד אמור הדבר לגבי בנק הפועלים, באמצעות סניפים דיגיטליים, ובנק לאומי, עם Pepper. ביליתי שעות רבות כדי להבין מה מייחד את Pepper למול האתרים והאפליקציות הבנקאיות שקיימות כבר שנים רבות, ואכן מצאתי עיצוב חדשני ומושך עין. אלא שבמהות, לא מצאתי הבדל משמעותי שמייחד את הפעילות הדיגיטלית שלו מול הערוצים הדיגיטליים הקונבנציונאליים".

מה לגבי מערכות הליבה?
"מערכות הליבה הן האתגר המרכזי של כל הבנקים במעבר לדיגיטל וכיום יש פתרונות שמפרידים את הטיפול ביניהן לבין השירותים שחברות פיננסיות נותנות. יש מודלים של לשכת שירות, שגם בישראל כבר מדברים עליהם".

התחזיות אומרות שבעתיד הבנקים במודל של היום ייעלמו. מה דעתך?
"בניגוד לכל חוזי העתידות והשחורות, זה לא יקרה. אבל הענף עומד בפני שינוי דרמטי. יהיה 'אפקט משבש', שיגרום לכך שנראה חלק מהבנקים נעלמים, בעיקר בשל קונסולידציה – מיזוגים ורכישות. הבנקים שישכילו להשתנות ולהתייעל ירכשו את האחרים. אני לא מדבר דווקא על ישראל, אלא באופן כללי, בעולם הבנקאות העולמי".

איך אפשר לבצע התייעלות גם בעולם הטכנולוגיה?
"כיום, בישראל פועלים חמישה בנקים גדולים ולכל אחד מהם יש ארגון מחשוב עצמאי שפיתח את כל המערכות שלו. העלות הכוללת נאמדת במיליארדי שקלים בשנה. יתרה מכך, הייתה אווירה ששלטה בגופי הטכנולוגיה של הבנקים של NIH (ר"ת Not Invented Here), קרי: שלילה של מה שלא התבצע בחצר הארגון, ובפרט במה שקשור למערכות הליבה הבנקאיות.

האם ישראל מובילה בפינטק?
"תעשיית הפינטק משגשגת וצומחת לצדם של הבנקים והיא מוכרת מוצרים שבעבר נמכרו רק על ידי הבנקים, דוגמת אשראי צרכני והתארגנויות למימון פרויקטי בניה ופרויקטי תמ"א. בהקשר זה, פינטק, בראייה שלי, זה לא רק סטארט-אפים, אלא תעשיית הפיננסים האלטרנטיבית, דוגמת מימון ישיר, שמספקת אשראי בצורה פשוטה ויעילה. בנקים שיצרו קשרים עסקיים עם תעשיית הפינטק יפיקו מכך תועלת".

מה היו אבני הדרך העיקריות בקריירה שלך?
"כבר מגיל צעיר כיוונתי את עצמי לעסוק בעולמות הטכנולוגיה, כאשר התחום היה עוד בחיתוליו. אבל לעולם הטכנולוגי נכנסתי רק אחרי הצבא, כי עשיתי שירות צבאי מלא ולא ביחידות טכנולוגיות. ב-1975 ראיתי שמחפשים מתכנת במשרד הביטחון, ואחרי קורס של חצי שנה עבדתי שם שלוש שנים. אז נקרתה בפניי הזדמנות ועברתי לעבוד במחיש, זרוע המחשוב של בנק המזרחי. עשיתי שם כמה תפקידים ובין היתר מוניתי למנהל חטיבה, שהייתה אחראית על נתח נכבד במערכות הליבה של הבנק. ב-1985 זיהיתי הזדמנות עסקית והקמתי את A Soft, שעסקה בפיתוח מערכת ליבה לבנקים ומוסדות פיננסיים אחרים. ב-1999 היא נמכרה לפורמולה שירותי תוכנה, שכעבור שנתיים הפכה להיות מטריקס. מוניתי על ידי מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, למנהל החטיבה הבנקאית – תפקיד בו שימשתי עד 2005. אז אותרתי על ידי אמדוקס בתפקיד סגן נשיא לנושא הפיננסים, כי אמדוקס מאוד רצתה אז לחדור לתחום הזה, ברמה הבינלאומית".

אחרי אמדוקס חזרת ל-IT.
"נכון, ב-2008 מוניתי למנכ"ל אלעד מערכות וכיהנתי בתפקיד במשך 3.5 שנים. הצלחתי לבצע שם מהפך ניהולי ושיניתי את מיצוב החברה, שממשיכה להצליח עד היום. אחרי זה נעניתי לפנייתו של אורי פז, אז מנכ"ל בנק ירושלים, לשמש משנה למנכ"ל עם אחריות בין השאר על אגף המחשוב. זו הייתה תקופה מרתקת. בנק ירושלים הוא בנק קטן, אבל משקיע הרבה מאוד בחדשנות ובדיגיטל, ויש לו חוזקות שוק בתחומי המשכנתאות וליווי פרויקטים בנקאיים. הוא גם בנק שתמיד היו לו משאבי מחשוב עצמאיים, בניגוד לבנקים קטנים אחרים".

מהי הקריירה הבאה שלך?
"יצאתי מתעשיית הבנקאות לתעשיית הפינטק. אני פעיל בגופים שונים בתעשייה, בתשלומים והעברות, כרטיסי אשראי וחיוב, מטבעות קריפטוגרפיים ותחומים משיקים. אני שותף ודירקטור ב-CMT – חברה שעוסקת בהעברות כספים".

"אין בנקאות דיגיטלית אמיתית בישראל" Reviewed by on . לפני שלושה חודשים פרש מיכאל טייר מתפקידו כמשנה למנכ"ל בנק ירושלים ומנהל חטיבת המשאבים בו. בין היתר, הוא היה אחראי על נושא הטכנולוגיה ומערכות המידע. טייר, 65, הו לפני שלושה חודשים פרש מיכאל טייר מתפקידו כמשנה למנכ"ל בנק ירושלים ומנהל חטיבת המשאבים בו. בין היתר, הוא היה אחראי על נושא הטכנולוגיה ומערכות המידע. טייר, 65, הו Rating: 0

תגובות (1)

  • מגי

    דובר בנק ירושלים הדיגיתלי?
    שירות גרוע ביותר.
    מרוב דיגיתליות, אי אפשר להשיג איש כשצריך.
    פרשנו מהבנק.

הגיבו