ראשי » חדשות » Daily Startup » ככה לא מקימים סטארט-אפ!

ככה לא מקימים סטארט-אפ!

הישראלים הם אנשי סטארט-אפ בנשמתם ● הכישרונות והיכולות הנדרשים כדי להפוך מיזם להצלחה, לא נמצאים בדרך כלל אצל אדם אחד בלבד ● לכן, מאחורי הצלחות רבות עומדים מספר מייסדים וישנו צורך להסדיר את מערכת היחסים בינם מראש, כדי להימנע מסיבוכים

מאת 1 באוקטובר 2017, 12:09 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר גוגל+ פינטרסט לינקדאין דוא"ל

חשיבות ההחלטות המתקבלות על ידי מייסדים בתחילת דרכו של מיזם משותף, עלתה למודעות דרך סיפוריהם של רשת מקדונלד'ס ושל פייסבוק. הנושא אינו נוגע רק לחברות אשר שוויין מיליארדי דולרים ואשר סיפורן הפך לסרט קולנוע, אלא יש לו נגיעה לכל מיזם בתחילת דרכו, יהא שוויו אשר יהא

ישראל ידועה כ-"אומת הסטארט-אפ" והישראלים הם אנשי הסטארט-אפ; יזמים בנשמתם, הוגי רעיונות, חוקרים ומפתחים, מגייסי כספים, אנשי פרסום, משווקים ואנשי המכירות.

כישרונות ויכולות אלה, הנדרשים כדי להפוך מיזם להצלחה, לא נמצאים בדרך כלל אצל אדם אחד בלבד. לכן, מאחורי הצלחות רבות עומדים מספר מייסדים. תהא חלוקת התפקידים בין המייסדים אשר תהא, פסיקתם של בתי המשפט בישראל מדגישה את הצורך להסדיר את מערכת היחסים בין המייסדים מראש, כדי להימנע מסיבוכים אשר יחרצו את גורל המיזם לשבט.

חשיבות ההחלטות המתקבלות על ידי מייסדים בתחילת דרכו של מיזם משותף, עלתה למודעות דרך סיפוריהם של רשת מקדונלד'ס (McDonald's ) ושל פייסבוק (Facebook). הנושא אינו נוגע רק לחברות אשר שוויין מיליארדי דולרים ואשר סיפורן הפך לסרט קולנוע, אלא יש לו נגיעה לכל מיזם בתחילת דרכו, יהא שוויו אשר יהא.

לאחרונה ניתנו שני פסק דין ביחס למיזמים בישראל המדגישים את החשיבות של הסדרת היחסים בין המייסדים בתחילת הדרך, ובאופן מקצועי במטרה למנוע מחלוקות מיותרות בשלבים מתקדמים של המיזם.

עו"ד אורית גונן, שותפה במשרד גילת ברקת ושות', מקבוצת ריינהולד כהן. צילום: שגב צילום

עו"ד אורית גונן, שותפה במשרד גילת ברקת ושות', מקבוצת ריינהולד כהן. צילום: שגב צילום

בפסק דין אחד, בית המשפט דחה ניסיון של שניים מתוך שלושה שותפים למנוע מהשותף השלישי להשתמש בתוצרי שיתוף הפעולה הקצר ביניהם. בית המשפט קבע כי מערכת היחסים בין השלושה, שנמשכה כשנה, נועדה לבחון יישומו של מיזם שבסופו של יום לא קרם עור וגידים. לכן, בהיעדר הסכם ביניהם המורה אחרת, נקבע כי כל אחד מהשותפים רשאי לעשות שימוש בתוצרי שיתוף הפעולה.

נקבע כי עצם הרעיון להקים רשת ברים, אינו ראוי להגנה בהתאם לדין וכל אחד מהשלושה רשאי להקים רשת ברים. עוד נקבע כי דווקא הנתבע הוא שהגה את השם Drink Point  ואף רכש את שם המתחם drinkpoint.co.il ועוד.

החלטה זו מלמדת על חשיבות ההסדרה של זכויות וחובות המייסדים של מיזמים בהסכם כבר בשלב הראשוני של שיתוף הפעולה ביניהם, ובכלל זה הסדרת מערכת היחסים ביניהם וזכויותיהם במקרה של כישלון המיזם בו הם עוסקים במשותף.

עו"ד ליאור גלסמן ממשרד גילת ברקת ושות', מקבוצת ריינהולד כהן. צילום: דיויד גארב

עו"ד ליאור גלסמן ממשרד גילת ברקת ושות', מקבוצת ריינהולד כהן. צילום: דיויד גארב

בפסק דין אחר, נדונו זכויותיה של מייסדת אשר פרשה ממיזם משולש שהתקיים במסגרת תכנית יזמות. בין השותפים נחתם הסכם מייסדים לפיו מייסד שישלים את שנת תכנית היזמות, יקבל זכות לחלק במניות החברה אשר תוקם לשם הוצאתו לפועל של המיזם, אך הסכם זה לא התייחס לזכויות בקניין הרוחני שנוצר בפרויקט. בית המשפט אכף את הוראות ההסכם וקבע כי על פי תנאיו, זכאית הפורשת לחלק במניות בחברה.

באשר לתביעה בדבר חלק בקניין הרוחני של החברה, בהיעדר התייחסות בהסכם לזכויות הקניין הרוחני של הצדדים לאחר הקמת החברה, בית המשפט נדרש להשלים את החסר. לפיכך המשיך בית המשפט וקבע כי, על בסיס ההנחה שהקניין הרוחני הוא הנכס העיקרי של חברת סטארט-אפ ממנו נובע שוויה, סביר לקבוע שאם היו הצדדים מתייחסים בהסכם לקניין הרוחני בשלב שלאחר הקמת החברה, היו קובעים כי החברה תהיה הבעלים של כולו. התוצאה היא כי למייסדת הפורשת אין זכויות בקניין הרוחני של החברה.

החלטה זו מלמדת כי הסכם המייסדים הראשוני נדרש להתייחס לאספקטים נוכחיים ועתידיים של מערכת היחסים בין המייסדים לבין עצמם ובינם לבין החברה, ולהסדיר מראש את זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים הן במקרה של הקמת חברה ויציאה לדרך עסקית והן במקרה של פיצול ביניהם.

ישנה לפיכך חשיבות מכרעת להסדרה מראש של הזכויות של היזמים בקניין הרוחני של המיזם או החברה אשר תוציא אותו לפועל (פטנטים, סימני מסחר, מדגמים, סודות מסחריים ועוד).

מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי בעל ניסיון ומומחיות בתחום המיזמים והקניין הרוחני (במיוחד במיזמים עתירי ידע וטכנולוגיים) החל מהשלב הראשוני ביותר של המיזם.

הכותבים הינם עורכי דין במשרד גילת ברקת ושות', מקבוצת ריינהולד כהן.

ככה לא מקימים סטארט-אפ! Reviewed by on . ישראל ידועה כ-"אומת הסטארט-אפ" והישראלים הם אנשי הסטארט-אפ; יזמים בנשמתם, הוגי רעיונות, חוקרים ומפתחים, מגייסי כספים, אנשי פרסום, משווקים ואנשי המכירות. כישרונו ישראל ידועה כ-"אומת הסטארט-אפ" והישראלים הם אנשי הסטארט-אפ; יזמים בנשמתם, הוגי רעיונות, חוקרים ומפתחים, מגייסי כספים, אנשי פרסום, משווקים ואנשי המכירות. כישרונו Rating: 0

הגיבו