טכנולוגיה ב-HD, או: איך עוברים מסך?

הופעה בטלוויזיה היא הזדמנות מצוינת לשווק את החברה שלכם, לספר על הפיתוחים פורצי הדרך שפיתחתם ולהרשים משקיעים פוטנציאליים, אבל אם לא תעשו זאת נכון - אתם עלולים להזיק לעצמכם ● לפניכם כמה כללי אצבע שכדאי לאמץ לפני שמצטלמים למסך הקטן

18/04/2017 16:26
קרן גביש, מנהלת מרקום בקבוצת אנשים ומחשבים

המצאה של טכנולוגיה חדישה, חדשנית ופורצת דרך היא דבר מצוין. הקוראים הקבועים של הטור הזה כבר יודעים שההמצאות הנפלאות האלה לא שוות הרבה אם הן לא מפורסמות, כי במקרים שכאלה – מי ידע עליהן? ואין כמו הטלוויזיה כדי לקבל תהודה רבה על הסטארט-אפ או המוצר החדש שלכם, בפרט כשמדובר בערוצים מרכזיים, במהדורות חדשות ובתוכניות כלכליות.

אלא שכדי שהחשיפה הזאת תהיה טובה ומזמינה, חשוב להכיר כמה כללי אצבע שיסייעו לכם לצלוח את האתגר:

בחרו את המרואיין המתאים מבין אנשי הצוות שלכם – באופן טבעי נהוג לחשוב שמנכ"ל החברה הוא הדמות המתאימה לייצג אותה בתקשורת. אלא שזיווג מוצלח בין נושא האייטם למרואיין שבקי בנושא, שיודע לדבר ושעובר מסך עשוי לייצר עבורכם תועלות משמעותיות יותר. מעבר לכך, לא כולם ניחנים במידה שווה של כריזמה מתפרצת או נטייה טבעית לניהול "רומן" עם המצלמות, כך שאם יש לכם נכס כזה בחברה – ראוי לנצל אותו.

הופיעו בבגדים ייצוגיים – בהפקות טלוויזיה ובתוכניות מסוימות ימתינו לכם מאפרת ומלבישה, ובמקרים הללו עליכם פשוט להתמסר. ואולם, במקרים רבים אחרים אתם נדרשים להתייצב באולפן רעננים ומוכנים, ואם תגיעו בטי שירט ובקבקבים – כך זה גם ייראה על המסך: לא טוב. על כן, חשוב להכין מבעוד מועד בגד ייצוגי, סולידי ומחמיא, שמשדר אמינות ומכובדות.

התנסחו במשפטים קצרים – הצופה הממוצע הוא חסר סבלנות, תזזיתי ואוהב לקבל אינפורמציה מהודקת ומוגשת מהר, חד וחלק. מה גם שאם תעבירו ים של מסרים – ייתכן שהמסר המרכזי והרעיונות הטובים והחשובים שלכם יאבדו.

בנו תיבת מסרים – בהמשך לסעיף הקודם, עשו שיעורי בית והגיעו מוכנים. זכרו שאין זמן לדבר על הכול ולרדת לרזולוציות מפורטות. לכן, עליכם לזקק את העיקר. הכינו רשימה של שניים-שלושה נושאים שחשוב לכם להדגיש, הבינו היטב לשם מה הוזמנתם לראיון ודאגו שהמסרים שלכם ישולבו באופן אלגנטי בנושא הליבה לשמו התכנסתם באולפן, כך שלא ייתפסו כ-"תלושים" או שיווקיים ונטולי קונטקסט.

אמרו את הדברים החשובים בהתחלה – אייטם טלוויזיוני הוא זירה אכזרית, עם כללי משחק אמורפיים, שמותאמים תמיד לשיקוליו הזרים (לכם) של עורך התוכנית. אם הקטע מוקלט, זכרו שהשימוש בו ייעשה רק לאחר עריכה. מה גם שהזמן הטלוויזיוני הוא קצר: ייתכן שתפנטזו על שמונה דקות, אבל תקוששו בקושי דקותיים. ייתכן שצוות הצילום יצלם אתכם במשך כשעתיים ובסוף ייכנסו רק שני משפטים. על כן, חשוב מאוד לומר את הדברים החשובים לכם תחילה, בצורה ממוקדת, בהירה ומובנת, ואף לחזור עליהם פעם נוספת בוורסיה שונה. לא בכל יום נפתחת הדלת להופעה טלוויזיונית וכשזו נפתחת, אתם לא יכולים להרשות לעצמכם לוותר על ההזדמנות לספר למשקיעים פוטנציאליים על העניין שגילתה בכם ענקית תוכנה או על הפרס שגרפתם בתערוכה בינלאומית.

התאימו את גובה הקול, טון וקצב הדיבור לאלה של המראיין – זכרו שלא באתם לשאת דרשת בר מצווה או לנאום, אלא לנהל דיאלוג עם המראיין. עליכם להשיב לשאלותיו ולנסות לשמר על זרימה וכימיה, הן ביניכם והן בדרך שבה הצופים תופסים את הראיון. הימנעו מקול מונוטוני ומרדים, אך הקפידו שקצב הדיבור לא יהיה מהיר מדי. גוונו את קולכם בהתאם לתכנים. שמרו על שפה יומיומית, אך נקייה מביטויים גסים. דברו בשפה תקנית וללא שימוש מוגזם במונחים מקצועיים. זכרו שלא כל מי שצופה בכם בקי בז'רגון המקצועי שעבורכם הוא מובן מאליו.

חייכו – במידה שהנושא מאפשר זאת ובמידה שזה הולם את הסיטואציה. בדיחות, לעומת זאת, פחות מומלצות. הומור חשוב, אבל לא בתקשורת. זכרו שאפשר להוציא בדיחה תמימה מהקשרה, לדרוך על מוקש בתחום הפוליטקלי קורקט ולהפוך לכותרת בעייתית, שמכתימה את המוניטין שלכם ושל החברה.

אל תערבבו ביזנס ופלז'ר – זכרו שלא משנה כלל עד כמה המראיינת מרבה בחיוכים או מה עוצמת הטפיחה על השכם שקיבלתם מהתחקירן רגע לפני העלייה לשידור. איש תקשורת מיומן וטוב תר ללא הרף אחר סנסציות וסקופים, ולא יהסס לטפל במידע רגיש עבורכם, מטעמים תקשורתיים שעלולים להסב לכם נזק. עיתונאי שישמע מכם אינפורמציה פיקנטית וינצור את לשונו יחטא לתפקידו. לכן, כלל הברזל הוא שעיתונאי אינו חבר, אין דבר כזה אוף דה רקורד ואין שאלה תמימה – כל תשובה היא לציטוט ועלולה להופיע בכתבה.

תנו יחס מכובד – עשו זאת לכל עיתונאי, ללא קשר למעמדו, לכלי התקשורת שאותו הוא מייצג או לכל דבר אחר. בדיאלוג מולו, גם אם מדובר במישהו שמעורר אנטגוניזם ושואל שאלות פוגעניות, מתריסות ומזיקות – אין להגיב מהבטן, כי הכול נכתב, נרשם, מוקלט או מצולם, ועלול להתפרסם. זכרו ששום דבר לא אישי – לא תוקפים ברמה האישית ולא נפגעים ברמה האישית.

קצת עניינים פרוצדורליים – אל תתראיינו ללא אישור. אל תתפתו להגיב לשיחת טלפון של תחקירן, מבלי הכנה מוקדמת ובשלוף. אל תשתפו פעולה עם צלמים מבלי שנעשה תיאום מראש. בדקו והתייעצו עם גורמים בחברה, ואם יש – עם יועץ התקשורת שלכם. בחנו האם הנושא לשמו הוזמנתם משרת את האינטרסים שלכם, והאם הטיימינג של הצילומים הולם את צרכי החברה לחשיפה תקשורתית. אסור לצלם, להשתמש או להעביר לתקשורת צילומי ילדים. אסור לצלם פגועי נפש או בעלי צרכים מיוחדים ללא הסכמה ואישור אפוטרופוס. אסור להשתמש בתמונות וסרטים שאין לכם זכויות עליהן, ובמידה שנעשה שימוש בחומרים כאלה – יש לתת קרדיט מלא ליוצר.

השתמשו באייטם לתועלת החברה – לסיום, אם צלחתם את ההופעה הטלוויזיונית, זה הזמן לעשות בה שימוש ולהפיק ממנה את המירב. צפו באייטם כצוות, דונו בו והפיקו לקחים להופעות הבאות על המסך. במידת האפשר, העלו את הקטע לאתר האינטרנט ולערוץ היוטיוב (YouTube) של החברה, והפיצו אותו ברשתות החברתיות.

הכותבת היא יועצת תקשורת במשרד אופיר שפיגל תקשורת וקשרי ממשל.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. דורון

    קרן כתבה מענינית אשמח לשוחח איתך או אם אפשר לקבל את המייל שלך אשמח לעזרתך

אירועים קרובים