"הטכנולוגיה מחוללת פלאים בפיתוח תוכניות הלימוד"

"ניהול הידע ופיתוח תוכניות הלימוד מבוצעים בצורה טובה יותר באמצעות הטכנולוגיה", אמר דרור הראל, מנהל ידע ופרויקטים במנהלת מדידה והערכה במט"ח ● לדבריו, "היא משפיעה לטובה הן על התלמידים והן על המורים"

דרור הראל, מנהל ידע ופרויקטים במנהלת מדידה והערכה במט"ח

"הטכנולוגיה מחוללת פלאים בתהליכי הלמידה, בניהול הידע ובפיתוח תוכניות הלימוד, ומשפיעה לטובה הן על התלמידים והן על המורים", כך אמר דרור הראל, מנהל ידע ופרויקטים במנהלת מדידה והערכה במט"ח.

הראל דיבר במפגש של פורום ניהול הידע KMI מבית אנשים ומחשבים, שביקר באחרונה במטה של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) ברמת אביב.

בדבריו עמד הראל על אבני הדרך העיקריות בפיתוח המבחנים, על הפורטל הארגוני של מט"ח ועל התמיכה של ניהול הידע בכך.

הוא פירט את הקווים המנחים של המנהלת בהקשר זה: "זיהוי צרכים וכפועל יוצא מזה ייזום, פיתוח והטמעת תהליכי ניהול ידע וטכנולוגיה. הדבר כולל ניהול ובקרה של תהליכי העבודה, תמיכה בצרכי אבטחת המידע, בתהליכי הניהול והפיתוח ובקשרי ספק-לקוח, קידום הפיתוח המקצועי של העובדים והפקת לקחים".

"צרכי ניהול הידע הם שיתוף, נגישות מידע, אחידות ועדכניות, שקיפות, אוטומציה בתהליכי עבודה, שליטה ובקרה ושיתוף מידע עם לקוחות", ציין הראל.

בהמשך הוא מנה אבני דרך מרכזיות בפיתוח מבחן: "פיתוח פריטי מבחן, הפקה ועריכת לשון, מחשוב במקרה של מבחנים ממוחשבים, בקרת איכות, פיילוט, ניתוח הנתונים מתוך הפיילוט ותיקונים".

הראל הציג את המערכת של המרכז ואמר כי לצד פיתוח המבחנים, היא מאפשרת להזמין סקרים עליהם, כדי שבמט"ח יוכלו לדעת האם הם בנויים בצורה נכונה, האם הם עונים לפרמטרים של המרכז ומהי מידת שביעות הרצון של הלקוחות.

הוא ציין כי המערכת עובדת לפי תקן ISO 9001/2008, ששיפרה עד מאוד את הנגישות לעובדים לנהלים המעודכנים ביותר, לפי נושאים.

בין הסוגיות הנוספות אליהן התייחס הראל בדבריו היו היבטים תפעוליים בתהליך פיתוח המבחנים. "הכוונה היא לניהול ובקרה של משאבי רוחב לוגיסטיים בחדרי ישיבות, שם מתנהל התהליך", אמר. "עובדים במנהלת יכולים להזמין דרך המערכת חדר ישיבות, באמצעות מילוי טופס מובנה. כמו כן, המערכת כוללת אפשרות לצפות בלוח אירועים, לקבל מידע אילו גורמים בכירים יגיעו לישיבה ולראות כמה משאבים הוצאו על כל פרויקט".

"פיתחנו פתרון שמאפשר לנהל את התשלומים לעובדים חיצוניים", ציין. "המערכת מאפשרת להבין את המשמעות התקציבית של התשלומים ולנהל את הביצוע שלהם. היא גם עוזרת למנוע עיכובים בתשלומים".

"עוד היא מאפשרת לראות את מצבת כוח האדם העדכנית ביותר", אמר הראל. "במנהלת עובדים 100 איש ואין זה ברור מאליו שהנתונים יהיו עדכניים כל הזמן. ניתן לאתר דרכה עובד, לראות באיזה פרויקט הוא נמצא ולהשתמש בזה כדי לפנות אליו ולהיעזר בו".

כמו כן, ציין, "המערכת מכילה מידע נגיש שמסייע לנהל מכרזים, ניהול ובקרה של ממשק ספק-לקוח ומעקב אחרי פיתוח מבחן".

אתגר נוסף שעומד בפני אנשי המנהלת הוא הרשתות החברתיות, ולאפשר לעובדים לשתף יותר ידע מקצועי באמצעותן. הוא ציין כי הדבר נמצא עדיין בשלבי בדיקה: "אנחנו חושבים שמדיה חברתית יכולה לתת את המענה אבל עדיין בודקים את ההיתכנות של זה מול העובדים".

לסיכום אמר הראל כי "הפורטל הארגוני יוצר דרך עבודה מסודרת יותר ויוצר שקיפות. הוא ללא ספק עונה לצרכי ניהול הידע של המנהלת והארגון".

iTest והילקוט הדיגיטלי

בהמשך הוצגו כמה מהמוצרים שפותחו במט"ח. אחד מהם הוא פלטפורמת iTest לבחינות מתוקשבות.

חוה ניומן, מנהלת פרויקט פיתוח מבחני בגרות וגמר, ציינה כי המערכת מאפשרת הערכת הישגים והצגה של עזרים להצגת השאלות בבחינה, בהם סרטונים וסימולציות. כמו כן, היא מאפשרת שימוש בתוכנות חיצוניות, למשל תוכנות שרטוט ועיצוב תמונה, או Excel.

עוד אלמנטים בתוכנה עליהם עמדה ניומן: יציאה מאובטחת לאתרי אינטרנט ייעודיים, שימוש במגוון גדול של דרכי מענה – הקלדה, סימון תשובה אחת מכמה אפשריות, גלילה של מילה או איור, השלמת משפט… – ושימוש בכלים שנותנים מענה למגוון גדול של התאמות היבחנות.

"ל-iTest יש גם סביבת ניהול ובקרה לרכזי המחשוב", ציינה. "היא כוללת לוח בקרה עם תיקייה שמתעדכנת בכל שתי דקות ומאפשרת לראות באיזה מצב נמצא כל תלמיד, וכן קישורים שימושיים וכלי עזר למדריכי הפעלה".

תכונות שעתידות להתווסף למערכת הן שרטוט, כתיבה נוחה יותר של נוסחאות מתמטיות, טכנולוגיות מתקדמות כמו זיהוי קול או הקראה על ידי רובוט ולא על ידי קריין, והתקדמות לקראת אפשרות להיבחן בצורה מקוונת לחלוטין.

מוצר נוסף שהוצג הוא הילקוט הדיגיטלי. אורית שפריר, מנהלת המוצר, ציינה כי הוא כולל את מאגר ספרי הלימוד הדיגיטליים אופק, הכלי ליצירת התכנים והקורסים סטודיו, וכן תוכנה שמאפשרת למורה לעקוב אחרי מה שהתלמידים עושים בילקוט הדיגיטלי.

שפריר אמרה כי "המערכת קיימת תשע שנים. היא נמצאת ב-300 בתי ספר ויש אליה 4.5 מיליון כניסות בחודש – גידול של כמעט פי שניים מהשנה שעברה. הדבר מעיד על כך שהתרבות הדיגיטלית מהווה חלק מהתרבות של בתי הספר".

המערכת כוללת מקצועות לימוד, ומחולקת לפי שכבות – בתי ספר יסודיים והחטיבות העליונות, ולפי מגזרים – העברי והערבי.

לדברי שפריר, "המורה יכול לראות באמצעות המערכת כמה משימות פעילות, כלומר – התלמידים עדיין לא סיימו לבצע אותן, כמה מהן ממתינות לבדיקה וכמה כבר נבדקו. היא גם יכולה לדעת איזה תלמיד מתקשה ולראות את הציון הממוצע של כל תלמיד".

"מדובר בכלי שימושי, שאנחנו עושים רבות כדי להפוך אותו לידידותי ופשוט יותר. הוא משמש למורים לעזר ומביא אל החוויה הלימודית את הערכים המוספים של הטכנולוגיה", אמרה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים