תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » החינוך הטכנולוגי: הכול דיבורים – וגם מעשים
השאלה היא עד כמה הכנסים האלה יקדמו את החינוך הטכנולוגי. צילום אילוסטרציה: BigStock

החינוך הטכנולוגי: הכול דיבורים – וגם מעשים

בשבוע האחרון התקיימו לא פחות מארבעה כנסים שעסקו בנושא - חלקם מתוקשרים ואחרים סמויים יותר מן העין ● על מה דיברו שם? מה עשו? ואילו תוכנות חדשות עשויות לעזור לצמצום החוסר בכוח אדם בתעשייה?

מאת 23 במרץ 2017, 16:32 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר גוגל+ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

משרד החינוך הבין שההחלטה של תלמיד חטיבת ביניים לאיזו מגמה ללכת בתיכון היא די אמוציונלית, תלויה בגורמים שמשפיעים על הילד והחיסרון הגדול שלה הוא שהיא מבוססת על מידע חסר ולעתים שגוי. זה בדיוק מה שהיריד ניסה לעשות: להפגיש את התלמידים עם נציגי המגמות הטכנולוגיות

השבוע נערכו ברחבי הארץ ארבעה אירועים שעסקו בחינוך הטכנולוגי, במעמד המורה, בצמצום פערים ועוד. שני כנסים נערכו בירושלים: האחד אירוע של פורום הפיס לחינוך, שזכה ליחסי ציבור לא מעטים ואירח בעיקר בעלי תפקידים ופוליטיקאים. זוהי במה שאהובה על כל מי שאחריותו היא לשפר ולשנות את מערכת החינוך, זה מצטלם טוב ואפילו תוכנית הראיונות של לוסי אהריש בערוץ 2 הוקדשה אמש (ד') לנושאי טכנולוגיה וחינוך.

כנס נוסף היה של החינוך הממלכתי דתי, בארגון ערוץ 7. דיברו שם על חשיבות הטכנולוגיה במערכת החינוך בכלל ולשיפור חייהם של ילדים בעלי מוגבלויות בפרט.

שני הכנסים האלה, כמו כנסים אחרים, מעלים לסדר היום נושאים חשובים. סביר להניח שבשנה הבאה ידברו בהם על אותם בעיות.

אבל היו גם שני אירועים אחרים, די רחוקים מזרקורי התקשורת הארצית, שבהם פחות דיברו ויותר עשו: האירוע הראשון נערך בהיכל הספורט בחולון, שם התקיים גמר אליפות הסייבר לבתי הספר. היה זה הפנינג מרהיב עין לפרויקט ששילב לימודי טכנולוגיה ובעיקר חוויית למידה מהנה. לקחו בו חלק יותר מ-400 אלף תלמידים. המטרה הייתה לאתגר אותם בתסריט של איום סייבר וללמד אותם איך לכתוב שפת קוד כדי לפתור את הבעיה. הכול נעשה באמצעות משחוק, שהותאם ברמתו לכל אחד מהגילאים, כאשר גולת הכותרת היא תלמידי התיכון, שבעוד מספר שנים יוכלו להצטרף ללוחמי הסייבר האמיתיים ברחבי ישראל, בצבא ובתעשייה.

באירוע הגמר נתבקשו התיכוניסטים למצוא פתרון יצירתי באמצעות שפת קוד לאתגר של התקפת סייבר שהונחת עליהם בזמן אמת, במשך כמה פעמים במהלך התחרות, מבלי שהם התכוננו לכך. את הפתרון הם היו צריכים למצוא בתוך שעה.

הפרויקט הוגדר על ידי שר החינוך, נפתלי בנט, כיחיד בעולם המערבי. הוא נמשך שלושה חודשים והתלמידים למדו במסגרתו טכניקות שונות של התמודדות עם סייבר. הם נהנו מליווי צמוד של מנטורים, מטובי המקצוענים בתעשייה. ההצלחות היו מעל ומעבר למשוער.

בואו אלינו, למגמה הטכנולוגית

אירוע אחר נערך בגני התערוכה בתל אביב. אלפי תלמידי כיתות ט' מכל הארץ הגיעו אליו כדי להשתתף ביריד מגמות טכנולוגי. שם הם השתתפו במסיבת אוזניות שנתנה להם חוויה אינטראקטיבית ומושג על החינוך הטכנולוגי, שמציע עשרות מגמות שכולן מבוססות על חדשנות – החל ממחשבים ועד למדיה ופרסום.

משרד החינוך הבין שההחלטה של תלמיד חטיבת ביניים לאיזו מגמה ללכת בתיכון היא די אמוציונלית, תלויה בגורמים שמשפיעים על הילד – הורים, מורים ושאר הסביבה – והחיסרון הגדול שלה הוא שהיא מבוססת על מידע חסר ולעתים שגוי. זה בדיוק מה שהיריד ניסה לעשות: להפגיש את התלמידים עם נציגי המגמות הטכנולוגיות שקיימות במערכת החינוך, כדי שילמדו עליהן טוב יותר.

המגמות האלה נוגעות בכל תחומי החיים, לא רק היי-טק ומדעים. המסר ביריד היה שלא כולם חייבים להיות מהנדסי פיתוח, אבל הם יכולים להיות אנשי טכנולוגיה בכל נושא בחיים שהם אוהבים. כאן באה לידי ביטוי מגמה חיובית אחרת: שיתוף הפעולה של התעשייה. לא פחות מ-35 חברות גדולות במשק הביאו ליריד מנהלים בכירים, שבמשך שלושה ימים אירחו בסבלנות את בני הנוער והסבירו להם מה מצפה להם אם יבחרו ללמוד במגמה טכנולוגית.

כמובן שאף אחד לא יכול לדעת כיום האם הפרויקט הזה יניב עוד מהנדסים, אבל התהליך לכשעצמו מעניין וחשוב.

שלום כיתה א', היום מבחן בשפת פייתון

במסגרת המאמצים של הממשלה לתת מענה למחסור החמור בכוח אדם בענפי הטכנולוגיה, הגיעו שם כבר מזמן לתובנה שצריך להתחיל ללמד שפות תכנות כבר מבית הספר היסודי, בדיוק כמו שמלמדים עברית, אנגלית או ערבית, למשל. בימים אלה הסתיים פיילוט שערך מינהל הטכנולוגיה של משרד החינוך בקרב תלמידי כיתות ד'-ה' מ-40 בתי ספר בארץ. במסגרת הניסוי, כל כיתה למדה את שפת התכנות פייתון (Python) ולימודי רובוטיקה. הכיתות נחלקו לשניים ובסיום התחלפו הקבוצות.

הניסוי לווה בעבודת מחקר שנעשתה על ידי טלדור, שמבצעת פרויקטים שונים במערכת החינוך. דו"ח המחקר, שכתב ד"ר שוקי הנדלס עבור טלדור, הוגש לפני ימים אחדים לד"ר עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. הוא עקב אחר תהליכי הלמידה וערך סקרי שביעות רצון בקרב התלמידים, ההורים והמורים.

התוצאות היו די צפויות. "רוב התלמידים גילו עניין והיו שבעי רצון הן מלימודי הרובוטיקה והן מלימודי שפת התכנות", כתב ד"ר הנדלס בהקדמה לדו"ח. "התלמידים אפילו ביקשו להגדיל את מספר שעות הלימוד בנושאים אלה ואמרו כי הם רוצים להמשיך גם בשנים הבאות".

על סמך מסקנות אלה, הוחלט במשרד החינוך להרחיב את הפרויקט החל מהשנה הבאה לעוד 400 בתי ספר, ובהמשך לכל מערכת החינוך, כבר מכיתה א'.

שוב הוכח שעל ידי ויזואליזציה, משחוק וחיבור נכון לעולמם של הילדים אפשר לקחת אותם למחוזות רחוקים ולהתקרב בצעדי ענק לצמצום המחסור בכוח אדם בתעשייה. לכן, אם תיקלעו בקרוב לכיתה א ותשמעו את המורה אומר "שלום כיתה א', היום יש לנו מבחן בשפת פייתון", אל תתפלאו. כך ייראה בית הספר העתידי, שסוף סוף יתחבר לילדים שמגיעים אליו.

 

החינוך הטכנולוגי: הכול דיבורים – וגם מעשים Reviewed by on . השבוע נערכו ברחבי הארץ ארבעה אירועים שעסקו בחינוך הטכנולוגי, במעמד המורה, בצמצום פערים ועוד. שני כנסים נערכו בירושלים: האחד אירוע של פורום הפיס לחינוך, שזכה ליח השבוע נערכו ברחבי הארץ ארבעה אירועים שעסקו בחינוך הטכנולוגי, במעמד המורה, בצמצום פערים ועוד. שני כנסים נערכו בירושלים: האחד אירוע של פורום הפיס לחינוך, שזכה ליח Rating: 0

הגיבו


!!!!