אגמי מידע בעידן תעשייה 4.0

הדיגיטציה המתגברת של תהליכי היצור כבר מתרחשת בפועל, באמצעות שילוב של טכנולוגיות הכוללות את האינטרנט של הדברים, Big Data, אנליטיקה והדור הבא של היישומים.

מפעלים חכמים הכוללים תהליכי יצור מאובטחים, גמישים וניתנים לשדרוג, יביאו עימם יתרונות רבים, שיאפשרו לחברות להגיע לשלב הבא ביכולות התפעול שלהן. חברת הייעוץ מקינזי (McKinsey) חוזה כי ההשפעה הכלכלית השנתית של מיטוב (אופטימיזציה) של תהליכים וציוד, באמצעות שילוב אינטרנט של הדברים, תנוע בין 1.2 ל-3.7 מיליארד דולר בשנת 2025.

בין היכולות החדשות ובעלות העוצמה שמבטיח עידן "תעשייה 4.0" ניתן למצוא את היכולת לחזות כשלים בטרם יתפתחו; יעילות ויצרנות מוגברות; פיתוח מוצר ושרשראות אספקה הפועלות באופן מיטבי; וכן שיפור בבטיחות העובדים ובבריאותם. עם זאת, על-מנת ליהנות מיתרונות אלו, יש צורך בשינוי משמעותי, לא רק בדרך שבה ארגונים עושים שימוש במידע שהם יוצרים, אלא גם בדרך שבה הם חולקים במידע זה לאורך מחלקות עסקיות, שבאופן מסורתי מתנהלות כאלמנטים מבוזרים.

מדובר בדרך חדשה ולא ידועה בעולם הייצור, ולמרות שהתגמול לאלו שינקטו בדרך זו עצום, האתגרים אינם פשוטים.

תיאום ושיתוף פעולה

אחד המחסומים המשמעותיים המונעים מארגונים לעוט על מודל ה-"תעשייה 4.0" מצוי בדרך שבה ארגונים אלו בנויים. על-מנת ליצור מוצרים ולשנע אותם ללקוחות, היצרנים נוקטים בשורה נרחבת של פעילויות, המתבצעות בדרך כלל באמצעות סדרה של יחידות פונקציונליות: מחקר ופיתוח, IT, יצור, לוגיסטיקה, שיווק, מכירות, שירות לאחר מכירה, משאבי אנוש, רכש והמחלקה הפיננסית.

בעידן שבו המוצרים לא היו חכמים ומקושרים, המידע היה נאסף בעיקר באמצעות מערכת התפעול הפנימית, ובעסקאות לאורך שרשרת הערך הארגונית – ניהול הזמנה, תקשורת עם ספקים, מכירות, שירות לקוחות וכדומה. האחריות להגדרת מהות המידע וניתוחו הייתה מבוזרת בין היחידות ומבודדת באמצעותן. למרות שחלק מהיחידות שיתפו במידע, הן עשו זאת באופן מוגבל ולפי צורך. כאשר שילבו מידע ממקורות אלו, ידעו החברות מספר דברים אודות לקוחותיהן, הדרישה בשוק והעלויות, אולם ידעו הרבה פחות על פעילות המוצרים עצמם.

כעת, לראשונה, מקורות המידע המסורתיים הללו מועשרים באמצעות מקור נוסף – המוצר עצמו. מוצרים חכמים ומחוברים יכולים לייצר מידע בזמן אמת המספק ערך חסר תקדים בהיקפו. למידע זה ערך רלוונטי ביותר לתהליך היצור, אולם הערך שלו גדל באופן אקספוננציאלי כאשר הוא משולב עם מקורות מידע אחרים, כדוגמת מידע היסטורי אודות השירות, מיקום המלאי, מחירי הסחורות וחומרי הגלם, ותצורות תנועת המוצרים בשטח.

כאשר היכולת למצות את הערך המלא של המידע הופכת לאחד מהבסיסים המשמעותיים ליצירת יתרון תחרותי, הארגונים מחפשים אחר דרכים לשבור את החומות המפרידות בין היחידות העסקיות המבודדות, ולהפוך כמות ענקית של מידע לא מאורגן לתובנות עוצמתיות. שיתופי פעולה מקריים בין מחלקות ושיתוף במידע אינם מספיקים עוד. תיאום מתמשך ואינטנסיבי הופך להכרחי לאורך מגוון תפקידים, בהם עיצוב, תפעול, מכירות, שירות ו-IT.

אגם מידע מאוחד

מנקודת הראיה התפעולית, מהפיכה בסדר גודל שכזה אינה ענין של מה בכך. גבולות יטושטשו, ופונקציות חדשות יצוצו במטרה להבין כיצד מנצלים את המידע המאוחד ממקורות רבים לכדי תוצר שיקדם את העסק כולו.

בזמן שתהליך זה מתרחש, הטכנולוגיה נדרשת לאפשר למשאבי המידע "להישפך" אל מאגר מרכזי, על-מנת לנתח אותם ולייצר תובנות בעלות ערך. האתגר הוא בכך שמידע ממוצרים חכמים ומחוברים, כמו גם מידע רלוונטי ממקורות פנימיים וחיצוניים לארגון, מגיע בצורה לא מובנית. הוא עשוי להגיע במגוון פורמטים, כדוגמת רישומי קריאת חיישנים, נקודות ציון, טמפרטורות, היסטוריה של מכירות ותקופת אחריות.

הגישה המסורתית לאיסוף וניתוח מידע, כדוגמת גיליונות אלקטרוניים וטבלאות מסדי נתונים, אינה מתאימה לניהול מידע בהיקף ובמגוון גדול כל כך. בקרוב יהיה סוג חדש של מידע פנימי וחיצוני שהיצרנים ידרשו להתמודד עמו – תחושה (sentiment) של הצרכנים לגבי המוצרים והחברה ברשתות החברתיות.

בהקשר זה, קל לראות מדוע מספר רב של ארגונים רואים ב"אגמי מידע" (Data Lakes) אחד המפתחות העיקריים לפיצוח והגעה ליתרונות האמתיים שמציע עידן התעשייה 4.0.

ריכוז מידעים לכדי אגם מידע יחיד

אגמי מידע מאפשרים לארגונים לאחסן כמויות אדירות של מידע לא מובנה, על-מנת שניתן יהיה לנתח ולפלח אותו. כדי להבין מה "אומר" לנו המידע תוך זמן קצר, הוא חייב להיות מרוכז לכדי אגם מידע יחיד, בכדי שכלי הביג דאטה ואנליטיקה המשולבים בו יוכלו לקבל גישה לכל קצוות המידע ולהפיק תובנות. אגם מידע יחיד יכול, לפיכך, לספק נראות לגבי מעקב אחר משאבים, תהליכי תפעול ביצור, מוצרים וטרנדים עיקריים של הלקוחות. הכרחי גם לספק תיאורים מפורטים ומדויקים למידע זה, על-מנת שיהיה הקשר להבנתו.

היבט משמעותי נוסף הוא הצורך להבטיח כי התשתית הטכנולוגית היא גמישה מספיק בכדי להתמודד עם הדרישות המשתנות שמציב עידן התעשייה 4.0. כאשר בונים תשתית IT סביב אגם מידע, הארגונים נדרשים להכיר בכך שקשה לחזות את קצב הגדילה של המידע. על כן, ארכיטקטורה אלסטית, הניתנת לשדרוג אופקי, היא הנתיב הנדרש לארגונים לטיפול בעומס ההולך וגובר.

אחסון בבלוקים הינו הפתרון הטוב ביותר לביצוע תהליכים של קבלת מידע בזמן אמת, המתקבלים מחיישנים תעשייתיים, מכיוון שאחסון זה בנוי על טיפול בדרישות הקלט והפלט התפעוליות הנגזרות מתהליכים אלו.

התשתית הטכנולוגית הנדרשת לארגונים אינה זהה בין ארגון לארגון, בהתאם לתוצרים אותם מבקש הארגון להפיק בתהליכים השונים. מודל "גודל אחד לכולם" פשוט לא יעבוד כשמדובר בעידן התעשייה 4.0. כתוצאה מכך, חברות היצור חייבות להקדיש זמן לפיתוח אסטרטגיה שתפעל כבסיס פעילות, שעל גביו יבנו את יכולותיהן. לאחר שבסיס זה ניצב איתן, יתבהרו הדרישות הטכנולוגיות האמורות להביא את כל יתרונות התעשייה 4.0 לארגון.

הכותב הוא מנהל מכירות אזורי בחטיבת Isilon של Dell-EMC.