ערים חכמות כראי ליחסי הממשל המרכזי והשלטון המקומי

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דנה אתמול (ב') בנושא החם של הערים החכמות. בתום הישיבה ציין היו"ר, ח"כ אורי מקלב, כי היה זה דיון ראשון בסדרת דיונים שיתקיימו בעתיד.

העיר החכמה הפכה להיות מסגרת על לשורה של נושאים ותחומים שבהם מטפלת הרשות המקומית לטובת תושביה. כבר לא מדובר רק על אתר האינטרנט של העירייה או על השימוש במובייל כדי להודיע לרשות על מפגע. העיר החכמה היא פלטפורמה שיכולה לשנות מהקצה אל הקצה את אורח החיים וטיב השירותים שהרשות המקומית והמדינה מעניקות לאזרחים.

כמו במקרים אחרים, הממשל המרכזי, שאחראי ישירות על תחומים כמו אנרגיה, תחבורה ובריאות, לא מסתכל על הרשויות המקומיות כעל גורמים שווה ערך, שמוציאים לפועל את מדיניות הממשלה. גם פה, כמו בנושא ממשל זמין, הממשלה פועלת במקביל לרשויות המקומיות, ללא שקיפות וללא תיאום, תוך בזבוז משאבים אדיר שהתוצאה שלו היא פספוס אדיר של המטרה העיקרית של העיר החכמה: התייעלות ושיפור השירות.

בדיון השתתף רועי גולדשמידט ממרכז המחקר של הכנסת, שערך לקראת הדיון מחקר על ערים חכמות. הוא ציין שאחת המסקנות של הדו"ח שהגיש היא שלממשלה אין גישה כוללת לנושא העיר החכמה, והיא מבצעת בעצמה פעילויות שונות ללא תיאום עם השלטון המקומי.

משתתפי הדיון קיבלו אישור בשידור חי למסקנה זו. בדיון השתתף נציג של משרד התשתיות, שסיפר שבמשרד פעלה במשך שנתיים מינהלת לערים חכמות, שעשתה עבודות הכנה והייתה אמורה לטפל במכלול ההיבטים של הנושא. אולם, ביום בהיר אחד החליט מי שהחליט שהנושא חורג מתחומי העיסוק של המשרד והורה לסגור את המינהלת. עד כה לא נמצא אף משרד שייקח על עצמו את פעילות המינהלת, המתבקשת כל כך.

כסף יש, אבל אף אחד לא יודע

וזה עוד לא הכול: בהמשך דבריו אמר נציג המשרד שבעת פעילותה, הקצתה המינהלת תקציב של כמה מאות מיליוני שקלים לטובת הרשויות שיבצעו פעילות של התייעלות בתחומי האנרגיה והתשתיות. חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, הביע פליאה ואמר שמעולם לא שמע על כך. תשובתו של הנציג, שלפיה האנשים הרלוונטיים ברשויות יודעים על כך, העלתה חיוך מר. הדבר האחרון שאפשר להגיד  על ביבס הוא שהוא לא מעורה במה שקורה ברשויות, ובוודאי שלא ברשות שהוא מנהל אותה בהצלחה רבה.

זו רק דוגמה אחת, עוד מקרה שבו הממשלה רוצה לשפר את השירות לאזרח, משקיעה מיליוני שקלים בטכנולוגיה ובמהלכים אסטרטגיים, אבל "שוכחת" בדרך את השלטון המקומי. גם כאן התברר שיש פעילויות מבורכות בתחום הערים החכמות במשרדים שונים, רק שאף אחד לא טורח לספר עליהן לרשויות המקומיות, ובוודאי שלא חשב על שיתופן.

בינתיים, המבוססות שבין הרשויות המקומיות לא יושבות בחיבוק ידיים. החושים הפוליטיים של ראשי הערים לימדו אותם שבעוד כשנתיים, כשייערכו הבחירות לרשויות המקומיות, מי שלא יביא קבלות בתחום העיר החכמה – מצבו יהיה לא טוב. לכן הם מיישמים פרויקטים שונים בתחום, שמשלבים בין תשתיות, טכנולוגיה וייעול תהליכים. ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו, הדגימה למשתתפים בדיון בכנסת מה רשות מקומית יכולה לעשות ואף זכתה לשבחים מצד היו"ר.

הממשלה צריכה להתגייס למען הרשויות החלשות

אלא שפעילות של עיר חכמה כמו שמבצעת עיריית תל אביב-יפו יכולה להתבצע על ידי 10-12 רשויות מקומיות בישראל בלבד. כל השאר, גם אם הן רוצות, לא מסוגלות לממן אותה.

פה נכנס העניין החשוב של מעורבות הממשלה, נושא שהשלטון המקומי הולך להיאבק עליו חזק: הממשלה צריכה להכניס יד לכיס ולהקצות לרשויות מאות מיליוני שקלים לביצוע פרויקטים של עיר חכמה, תוך בקרה תקציבית והתניה שזוהי הלוואה. ההחזר לממשלה ולציבור יהיה בצורת התייעלות, שמשמעותה חיסכון תקציבי באותן רשויות שממילא סמוכות על שולחן הממשלה ולא יכולות לממן את עצמן. ביבס, שהציע זאת, אמר שהממשלה יכולה וצריכה לתת ערבויות בנקאיות לאותן רשויות חלשות, משום שהבנקים הפסיקו מזמן לעזור להן או ללכת לקראתן.

סיבה נוספת לנחיצות שבהתערבות הממשלה עלתה מדברי המשתתפים: עיר חכמה יכולה להיות מנוף לשיפור איכות החיים של התושבים ורמת חייהם הכלכלית, אבל היא יכולה גם לגרום להגדלה משמעותית של הפערים החברתיים, הכלכליים והדיגיטליים. אנחנו כבר רואים זאת עכשיו, כשעיר חכמה הוא נחלתם של הרשויות הגדולות, ושוב הפריפריה נשארת מאחור. עיר חכמה יכול להאיץ את הטיפול בפריפריה ולתת הזדמנויות שוות לתושבי ירוחם, בדיוק כמו לתושבי תל אביב ורמת גן.

השורה התחתונה: המהפכה הדיגיטלית, והעיר החכמה במרכזה, עומדת לפתחם של ראשי השלטון המקומי ושרי הממשלה הרלוונטיים. היא כבר לא אופציה, שמי שרוצה להתעלם ממנה יכול לעשות זאת, אלא אתגר שראשי הערים יהיו חייבים להתמודד איתו – לטוב ולרע. הממשלה צריכה לשנות את התנהגותה ולא להמתין למשבר הראשון שיפרוץ כתוצאה מניסיונות כושלים של ערים חלשות לממש ערים חכמות. היא צריכה לעשות זאת תוך שמירה על עצמאות הרשויות ועידודן להתייעל ולשפר את השירות. המבחן יהיה בביצוע בשנים הבאות, וחשוב שוועדה ייעודית של הכנסת תפקח על כך, כי כבר מזמן לא מדובר בטכנולוגיה בלבד.