נקמת הגיקים: על תרומת המופנמות להצלחה בתכנות

אילו שלוש תכונות אישיות תורמות להצלחה בתכנות? מהו הסטריאוטיפ שיש על מתכנתים? ומדוע לעתים קשה למתכנתים להציג את העבודות שלהם בפני קהל?

האם מופנמות היא מפתח להצלחה של הגיקים? אילוסטרציה: BigStock

יישומים מודרניים של מחשב וטכנולוגיה כמו פייסבוק (Facebook), טוויטר (Twitter) ו-ווטסאפ (WhatsApp) שינו באופן בסיסי את דפוסי התקשורת בין אנשים. כתוצאה מכך, מיומנויות תכנות הפכו מצרך מבוקש בעשורים האחרונים והשתנתה התפיסה הרווחת בציבור לגבי מתכנתים. בניגוד לתפיסות סטריאוטיפיות שליליות שרווחו בעבר, מתכנתים הפכו מודלים להערצה עבור אנשים רבים.

במשך השנים נערכו מחקרים רבים על אישיותם של מתכנתים ומהנדסי תוכנה, ובאחרונה נערך ניתוח על של אלה מהם שנבחרו כטובים ביותר בתחום. המחקרים הללו מבוססים על 19 מדגמים בלתי תלויים, שכללו 1,695 נבדקים. פרט ליכולת האינטלקטואליות, שלוש תכונות אישיות נמצאו כתורמות להצלחה בתכנות. תכונה אחת היא מוכוונות, שכוללת משמעת עצמית, מחויבות, תכנון ודבקות במטרה. תכונה אחרת היא פתיחות לחוויות חדשות, שכוללת סקרנות אינטלקטואלית, מקוריות, יצירתיות ועמדות לא קונבנציונליות. במשך השנים, בעקבות שינויים במדיה, ירדה מידת הרלוונטיות של המוכוונות בעבודת התכנות, בעוד הפתיחות לרעיונות חדשים הפכה להיות רלוונטית יותר.

ואולם, הפתעת המחקר נמצאת בתרומתה המשמעותית ביותר של מופנמותם של המתכנתים להצלחתם בתכנות. מופנמותם של מתכנתים אולי אינה מפתיעה כשלעצמה, אך תרומתה להצלחתם בעבודת התכנות היא בהחלט חידוש. ממד המוחצנות-מופנמות הוצע בפעם הראשונה על ידי הפסיכואנליטיקן קארל יונג ומאז הוא נחשב מרכזי ברוב התיאוריות ומבחני האישיות, כולל אלה שמיושמים במכוני כוח אדם – הן למיון מועמדים לעבודה עבור מעבידים והן בייעוץ בבחירת מקצוע עבור הפרט.

מה חושבים על המתכנתים?

יחס החברה בכלל והפסיכולוגיה בפרט למופנמות הוא מאוד דו ערכי. מבחינה חברתית, נמצא לעתים קרובות שימוש בביטויים "גיק" או "חנון" לתיאור אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה, בעלי תחומי עניין מסוימים: מחשבים, מדעים, מתמטיקה, מדע בדיוני, גאדג'טים ועוד. תדמיתם הסטריאוטיפית משלבת חוכמה ומוזרות חברתית.

הפסיכולוגיה, שמעניקה משקל נכבד להסתגלות חברתית כהיבט של בריאות נפשית, ורואה בהתבודדות גורם סיכון וסימפטום להפרעות נפשיות שונות, תומכת בעקיפין בסטריאוטיפ זה. בצורתו הקיצונית הוא מזכיר את תסמונת אספרגר – אחת מתסמונות הקשת האוטיסטית, שמאופיינת על ידי קושי בהבנת סיטואציות חברתיות, יצירת מערכות יחסים אינטימיות ומנגד – אינטליגנציה גבוהה, יכולת טובה של הבנת הנקרא ולימוד שפות וזיכרון מפותח במיוחד.

אף שמופנמות לא נחשבת הפרעה נפשית בפני עצמה, היא מהווה גורם סיכון להפרעות כמו חרדה חברתית, הפרעת אישיות נמנעת ואף דיכאון. לעומת זאת, מחקרים מצביעים באופן עקבי על רמות גבוהות יותר של אושר, רווחה נפשית סובייקטיבית ורגשות חיוביים בקרב אנשים מוחצנים מאשר בקרב אנשים מופנמים.

מדוע מופנמות תורמת להצלחה בתכנות?

תרומת המופנמות להצלחה בתכנות מפנה את הזרקור להיבט הקוגניטיבי של התכונה. לפי תיאוריית האישיות הנוירוביולוגית של הפסיכיאטר האנגלי היינס אייסנק, אנשים מופנמים זקוקים למעט גירויים סביבתיים כדי להגיע לעוררות אופטימלית. מחקרי תאומים גילו שההבדל בין פרטים מופנמים ומוחצנים הוא בעל מרכיב גנטי של 39%-58%, בעוד שהרקע הסביבתי-משפחתי המשותף היה משמעותי הרבה פחות בהסבר ההבדלים. כתוצאה מכך, הם עשויים להתאים יותר למשימות של פיתוח תוכנה, שדורשות ניתוחים מדוקדקים הדרושים ליצירת מושגים ואלגוריתמים. לעומת זאת, דעתם של אנשים מוחצנים עלולה להיות מוסחת ביתר-קלות תוך כדי תהליך התכנות על ידי הצורך החזק יותר שיש להם בקשרים חברתיים.

אייסנק אף מצא הבדלים שונים במבנה המוח בין אנשים מופנמים למוחצנים, שתומכים בכך שמופנמים מופעלים יותר על ידי גירויים פנימיים.

לפיכך, ייתכן שהסיבה לכך שתחום התכנות נשלט על ידי אנשים מופנמים היא התרומה המיוחדת של רמה גבוהה של מופנמות להצלחה במשימות תכנות.

אם כל כך טוב – מה רע?

הן החברה והן הפסיכולוגיה נוטות להתייחס לממד המוחצנות-מופנמות מנקודת מבט של הסתגלות חברתית. מבחינה זו, מצבם של אנשים מוחצנים טוב מזה של מופנמים, כפי שמעידים גם המחקרים. אלה מצביעים על כך שאנשים מוחצנים מאושרים, מסתגלים והתברכו ברווחה נפשית סובייקטיבית גבוהה יותר מזו של עמיתיהם המופנמים. יתר על כן, אנחנו חיים בחברה שדורשת אסרטיביות ומעודדת אותה במלחמת הקיום היומיומית, ואסרטיביות היא בין מאפייני המוחצנות.

לעומת זאת, הסתגרות והתבודדות (הביטויים הקיצוניים יותר של מופנמות) מזוהות עם הפרעות נפשיות שונות – מביישנות ועד חרדה חברתית והימנעות. זאת ועוד, מצבם הנפשי של אנשים המתבודדים מתוך בחירה נחשב קשה יותר מזה של אנשים שנמנעים ממגע חברתי אך זקוקים לו ומוכנים להתמודד עם עכבותיהם. הקשר החיובי בין מוחצנות לאושר אף רומז על קשר בין מופנמות לדיכאון.

מבחינה מקצועית, יש מתכנתים המתקשים להציג את עבודתם בפני קהל בגלל חרדה חברתית שנובעת ממופנמותם. בהקשר זה יש לציין סדנאות להתמודדות עם חרדה חברתית בעלות אחוזי הצלחה גבוהים. מבחינה חברתית רחבה יותר, במיוחד בחברה הישראלית, קל יותר למוחצנים שבחבורה.

אין רע בלי טוב, אך תרומתו של טור זה הוא בהפניית הזרקור אל מופנמותם של מתכנתים לא רק כתכונת אישיות שנחשבת חיסרון בדרך כלל, אלא גם כיתרון קוגניטיבי בעבודת התכנות, שזוכה ליוקרה הולכת וגוברת עם התרבות יישומי המחשב והטכנולוגיה המודרניים.

הכותב הינו פסיכותרפיסט בעל קליניקה בתל אביב ונמנה על סגל ההוראה הבכיר בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים