מכרז הדטה סנטרים הצה"לי – אתגרים ושאלות

המכרז הטכנולוגי הגדול בתולדות צה"ל מעלה סוגיות כמו מחשוב ענן, מעבר צה"ל לנגב ושיתוף פעולה בין החילות השונים ● לפניכם כמה תשובות אפשריות

מ-50 דטה סנטרים צה"ליים - לשלושה בלבד? צילום אילוסטרציה: BigStock

משרד הביטחון פרסם היום (ה') את מכרז הדטה סנטרים הגדול ביותר שנערך אי פעם בתולדות צה"ל – ואולי בישראל בכלל. המטרה הסופית, אליה רוצים להגיע במערכת הביטחון בעוד 10 שנים, היא מספר חד ספרתי (ההערכות מדברות על שלושה) של מרכזי מחשוב מודרניים, שיחליפו קרוב ל-50 מרכזי מחשוב שמפוזרים כיום בבסיסי צה"ל השונים.

שני גורמים מרכזיים עומדים במכרז הזה, והם לא בהכרח זהים מבחינת הטיפול. הגורם האחד הוא יישום תהליכי מודרניזציה, כדי שמערכות ה-IT בדטה סנטרים תהיינה יעילות ומספיק גמישות כדי לענות על צרכי צה"ל בעוד 10 ו-20 שנים.

הגורם השני הוא שלב ההגירה מהמרכזים הקיימים לחדשים. זהו תהליך מורכב ומסובך, כמו שתיאר אותו אתמול אחד מהגורמים הבכירים בענף שמתעניין במכרז. "זה בערך כמו לעבור דירה. לפני שאורזים, ממיינים חפצים, זורקים את מה שלא צריך וקונים ציוד לבית החדש. כך יהיה גם במקרה הזה. צה"ל, יחד עם הזוכה ואנשי המקצוע, יצטרכו להחליט אילו מערכות יהגרו כמות שהן ואילו מערכות חדשות יחליפו אותן במרכזים החדשים. מי שמכיר קצת את המציאות שקיימת כיום בחלק מאותם דטה סנטרים יכול להעריך שאת החלק הארי יצטרכו לסגור ולבנות מערכות אחרות. כמובן שיש לכך משמעות תקציבית, שיש לקוות שהיא נלקחה בחשבון", אמר אותו גורם.

בשיחת ועידה עם עיתונאים הדגישו נציגי צה"ל ומשרד הביטחון את הייחודיות של המכרז – הן בשל היקפו הכספי הגדול והן בשל העובדה שיש בו תנאי סף: הקבלן הראשי יהיה חברה ישראלית שתוכל להתקשר עם חברות זרות, על מנת לייבא ידע חשוב.

החברות שייגשו למכרז צפויות להיות חלק מקואליציות שיכללו חברה ישראלית אחת גדולה וחברות שפועלות בארץ והן, למעשה, בעלות הידע והמומחיות בתחומי התשתיות ויישומי המחשב. מספר גורמים בשוק שאיתם שוחחנו אתמול, בעקבות ההודעה, הרימו גבה לגבי מבני הקואליציות הללו ותהו האם אי אפשר היה למצוא פתרון יצירתי יותר. מדובר בשיתופי פעולה שנועדו לענות על דרישת המכרז בהקשר של הזהות הישראלית ולא יחסי כוחות שווים בין שותפים שלכל אחד יש תרומה ייחודית למכרז.

עוד נקודה תמוהה שעולה מתנאי המכרז היא שהחברות הגדולות בתחום הדטה סנטר, אלה המחזיקות חוות שרתים ומארחות את מערכות המחשב של ארגוני ענק במשק, הרגישים והסודיים ביותר, כנראה לא יהיו שחקניות ראשיות במכרז. זאת, מאחר שהמכרז עוסק בהקמת מרכזי מחשב בתוך מתקני צה"ל ולא אירוח במקומות קיימים – כנראה משיקולי ביטחון.

מה עם הענן?

נושא אחר קשור לטכנולוגיות שבאמצעותן יטמיעו וינהלו את מערכות המידע של צה"ל. הכוונה היא לענן. מחברי המכרז מדגישים כי הוא לא עוסק בענן, משום שעל המדף מונח כבר כמה שנים המכרז לענן צה"לי – שהוגדר כבר יותר מפעם אחת כפורץ דרך, מהפכני וחשוב. הוא עדיין לא יצא לפועל ולא ברור מתי יצא. כך או כך, בשיחה עם העיתונאים אתמול הבטיחו נציגי משרד הביטחון וצה"ל כי יהיה סנכרון מלא בין שני המכרזים והם לא אמורים לעכב אחד את השני.

ככלל, צה"ל מצוי בעיצומה של תקופה רבת פעילות בכל מה שקשור להחלפת ובניית תשתיות חדשות, בין היתר על רקע המעבר לנגב והקמת קריית תקשוב גדולה ומרכזית באזור. על אף שבמכרז הדטה סנטר לא מצוינים מיקומים גיאוגרפיים, סביר להניח שלפחות אחד ממרכזי המחשוב החדשים יהיה בנגב וישרת את הצרכים המחשוביים של צה"ל שם. מינהלת IT דרומה, ששותפה למכרז הזה, עשתה את הצעדים הארגוניים על מנת להסיר כל חסם ביורוקרטי אפשרי.

וגר חיל האוויר עם השריון?

אולם, האתגר הכי משמעותי שהזוכה במכרז יצטרך להתמודד איתו, מעבר לעניין הטכנולוגי, הוא האתגר האנושי, או, במילים אחרות, אגו. אחד החידושים במכרז זה, שמתבקש מאופיו, הוא ההחלטה הגורפת שכל אחד מהמרכזים יכלול את התשתיות ואת יישומי המחשב של כל הזרועות והחילות בצבא.

מי שמכיר את ההיסטוריה של פרויקטי רוחב בצה"ל שהיו אמורים לשלב בין זרועות שונים, במיוחד בין הים והיבשה, כמו ה-ERP הצה"לי, בוודאי יודע שלא הייתה לזה הצלחה גדולה.

בצה"ל דוחים את הטיעון הזה ואומרים כי אחרי צוק איתן, שילוב הכוחות והפעילות בין הזרועות עבר שלב חשוב, וגם ברמה הטכנולוגית כבר יש לא מעט שיתופי פעולה. מעבר לזה, אומרים בצבא, מדובר בהוראה של הרמטכ"ל והיא מחלחלת היטב למטה.

החזון של בן גוריון

את המכרז כתבו ברכה הרץ, העומדת בראש מינהלת IT דרומה, ואל"מ אשר דבש, העומד בראש מינהלת המעבר דרומה באגף התקשוב. הרץ אמרה לקראת סיום השיחה אתמול כי הכנת המכרז, שארכה שלוש שנים, והאתגרים שהוא מציב בפני מדינת ישראל מזכירים לה את החזון של בן גוריון בכל מה שקשור לפיתוח הנגב והמדינה בכלל.

אין ספק שמכרז הדטה סנטרים הגדול של צה"ל נשוא בחובו חזון. יש לקוות שההצלחה שלו תהיה קצת יותר גדולה מהחזון הענק של בן גוריון בנגב.

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים