1,000 סיבות למה גיל שווייד לא יכול לעזוב את הארץ

דבריו של מנכ"ל צ'ק פוינט הסעירו את הכלכלה ואת ההיי-טק בפרט ● אולם, אם הוא היה מסייר אתמול (ג') באליפות הסייבר לבתי ספר בנמל תל אביב, הוא היה רואה סיבות רבות מדוע כדאי לחברה להישאר כאן

גיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט. צילום: ניב קנטור

מנכ"ל צ'ק פוינט (Check Point), גיל שווייד, הסעיר את המערכת הכלכלית בכלל ואת ענף ההיי-טק בפרט כאשר צוטט שלשום (ב') כאומר שאם הממשלה תמשיך לשים מחסומים רגולטוריים, בעיקר בכל הנוגע למסים, הוא לא פוסל אפשרות שהחברה תיאלץ לעזוב את הארץ. עם זאת, הוא הדגיש שהוא לא רוצה שזה יקרה.

שר החינוך, נפתלי בנט, הגיב אתמול לדבריו של שווייד, ובראיון לאנשים ומחשבים הודיע: "לא יקום ולא יהיה. אסור להפוך את המגזר העסקי לאויב כי הוא זה שמחזיק את כל המשק".

בנט דיבר בעת שביקר באירוע פתיחת אליפות הסייבר לבתי הספר שארגן משרד החינוך, בשיתוף האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) וקרן רש"י. אילו שווייד היה מבקר בהאנגר 11 בנמל תל אביב, שם התקיימה האליפות, ורואה את הכמות העצומה של הילדים ובני הנוער שהגיעו לשם, הוא היה מוסיף לעצמו עוד כמה סיבות מדוע כדאי לו להישאר בארץ. 1,000 תלמידים, מתוכם כ-500 תלמידי תיכון בכיתות י'-י"ב, שעלו לשלב הגמר התמודדו במשך כמה שעות מול משימות מורכבות שהוטלו עליהם, בעיקר לתכנן בעזרת קודים אסטרטגיות פעולה שאפשר ליישם אותן בכל דבר אחר באזרחות. המשימות הללו דרשו מהם להפגין יכולות פיתוח, יישום וניהול אסטרטגיות מלחמה בסייבר מורכבות ביותר.

שחר בר אור, מנכ"ל סנדיסק (SanDisk) ישראל, שעובדים בחברה שאותה הוא מנהל ובחברות נוספות שימשו כמנטורים בתחרות, אמר שחלק מהם הודו שאילו הם היו צריכים להתמודד עם משימות דומות, ספק אם היו מגיעים לפתרונות כמו שבני הנוער המתחרים הגיעו אליהם.

החג של החינוך הטכנולוגי

השם שניתן לתחרות, "אליפות הסייבר", אינו מקרי, וקושר למגמות הלוהטות בשוק. כיום, כאשר מנסים לשכנע בני נוער ללכת ללמוד חמש יחידות מתמטיקה, כבר לא מדברים רק על הנדסת מחשבים או פיתוח, אלא בעיקר על סייבר.

ד"ר עופר רימון, ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, שהוא גם מנמ"ר המשרד, הסתובב אתמול בהאנגר 11 כמו חתן ביום שמחתו. האליפות היא פרויקט של הגוף שבראשו הוא עומד ושל החינוך הטכנולוגי. זה היה היום של המורים, המפקחים והמנהלים בחינוך זה. "האירוע הזה הוכיח את עוצמתו של השילוב בין כל מרכיבי התקשוב במשרד החינוך והחינוך הטכנולוגי", אמר ד"ר רימון.

אליפות הסייבר כללה שתי תחרויות מקבילות – האחת של התיכונים, שמשכה את מרבית תשומת הלב, והשנייה, לא פחות מעניינת, תחרות שבה התמודדו ילדי כיתות ג'-ט'. הבוגרים נתבקשו, כאמור, לפתח בעצמם על פי קודים והילדים שיחקו במשחק מיוחד שפותח עבורם ולימד אותם את יסודות שפת התכנות.

תלמידים משתתפים בתחרות הסייבר אתמול. צילום: לע"מ

תלמידים משתתפים בתחרות הסייבר אתמול. צילום: לע"מ

"התחרות הוכיחה שגם ילדים בכיתות נמוכות יכולים ללמוד תכנות, והחשיפה שלהם למחשוב ולמערכות טכנולוגיות היא לא פחות חשובה מהתחרות עצמה", אמרה רונית נחמיה, מפקחת תקשוב ארצית במשרד החינוך. לדבריה, "שפת התכנות היא שפה שחייבים ללמד כבר מגיל צעיר, בדיוק כמו כל שפה אחרת".

יצוין שאליפות הסייבר האירה בזרקורים חזקים את שיתוף הפעולה בין התעשייה למערכת החינוך. זהו מפגש של בעלי אינטרסים מובהקים: אנשי תעשיית ההיי-טק, שמשוועים לכוח אדם, מקווים שבעזרת אירוע כזה ואירועים אחרים יצליח השר בנט לממש את היעד שהציב למשרד – להכפיל בתוך ארבע שנים את מספר התלמידים שפונים ללימודי חמש יחידות מתמטיקה.

אותם תלמידים הם העתודה הטכנולוגית מדעית של מדינת ישראל. לכן, המנטורים של משתתפי התחרות היו מהנדסי היי-טק – עובדה שגרמה למפגש בלתי אמצעי בין תלמידים לעובדים בתעשייה, שהיוו עבור בני הנוער מודלים מוצלחים ביותר לחיקוי. זאת, מעבר להשתתפות הכספית של החברות. לא מדובר בסכום ענק עבורן, אבל השתתפות זו בהחלט הציגה את הרצון הרב של התעשייה לגדל את הדור הבא של ההיי-טק הישראלי.

בניגוד למה שאמר שווייד, הסיבה האמיתית מדוע יש חשש שחברות יעזבו את הארץ היא לא רשות המיסים או הביורוקרטיה, גרועה ככל שתהיה. האיום האמיתי על תעשיית ההיי-טק הוא המחסור בכוח אדם. 1,000 הילדים ובני הנוער שהתחרו אתמול בנמל תל אביב הם חלק מהעתודה והתקווה של הענף לכוח אדם חדש וחכם. הם גם צריכים להיות בין הסיבות מדוע חברה כמו צ'ק פוינט לא יכולה לעזוב את ישראל. אפשר להעביר לחו"ל משרדים, אבל אי אפשר לעשות רילוקיישן ל-1,000 אנשים שהם "הנשק הסודי" של ההיי-טק הישראלי.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. איתמר לרון

    זה מחמם את הלב ומלהיב לשמוע על בני הנוער המבריקים והדור החדש שגדל כאן - כל הכבוד! ובאותה נשימה, לזכור ולהזכיר כי האתגר של ישראל אינו בטכנולוגיה הנוכחית. לדעתי, ולדעת שותפים עסקיים לאו דווקא ממחוזותינו, האתגר הוא להשאר בקדמה כאשר אוכלוסיות אדירות עוברות מהפך לפיתוח. אם לא נשאר בקדמת הטכנולוגיה (קרי: נעסוק בחוד-החנית cutting-edge ולא בפיתוח ה- state-of-the-art), נוותר מאחור ונשטף (חלילה) בזרם האינסופי של מפתחים זרים. רק 10 סנט...

אירועים קרובים