חברות ההיי-טק: לא בורחות ואפילו תורמות יותר מכל סקטור אחר

סקר של פורום החברות הרב לאומיות באיגוד התעשיות המתקדמות מראה שעובדי ההיי-טק פועלים למען הקהילה - ובאהבה, ובכך תורמים רבות למדינה ● לתשומת ליבו של סגן המדען הראשי

בתמונה: עובדי אורקל ישראל תורמים מזון למען הקהילה. צילום ארכיון: הילה גרינשפן

עובדי ההיי-טק ידועים כמי שנמצאים שעות רבות במקום עבודתם, כחלק מהמשימות שמתחייבות מעצם תפקידם. התגמול הוא אמנם נאה בדרך כלל אבל השהייה הארוכה בעבודה משאירה מעט זמן יחסית לשעות הפנאי. עובדה זו לא מונעת מרבים מהם להיות פעילים חברתית.

סקר של פורום החברות הרב לאומיות באיגוד התעשיות המתקדמות, שפורסם השבוע, מראה שעובדי מגזר ההיי-טק תורמים הכי הרבה לפעילות חברתית בחברה הישראלית – יותר מאשר עובדי מגזרי הפיננסים, השירותים והמגזר הציבורי, שלפי כל ההגדרות יש להם קצת יותר זמן פנוי.

הסקר כלל קבוצה מדגמית של 23 מתוך 250 מרכזי פיתוח של החברות הבינלאומיות הפועלות בישראל. מרכזים אלה מעסיקים 24 אלף עובדים שאחראים ליותר מ-43% מהוצאות המו"פ העסקי בישראל. בין החברות ששיתפו פעולה בסקר היו EMC, מיקרוסופט (Microsoft), דל (Dell), יבמ (IBM) ו-HP.

מאז תחילת השנה השקיעו מרכזי הפיתוח בישראל כ-28 אלף שעות התנדבות. אם מפרקים את הנתון הזה לגורמים, יוצא שכל עובד תרם מראשית השנה 12 שעות מזמנו כדי להתנדב בקהילה. ואם נכמת את זה לכסף, השווי של סך השעות הללו פר עובד הוא יותר מ-4,000 שקלים – דבר לא מובן מאליו בכלל. עורכי הסקר שקללו בנוסף את סך כל השווי הכספי של התרומות, שמגיע ל-100 מיליון שקלים.

התחום שבו מרבים העובדים הללו להתנדב הוא החינוך. בין התחומים הנוספים: סיוע לקהלים בעלי צרכים מיוחדים, חלוקת מזון, התנדבות לעמותות, קידום נערים בסיכון ויזמות.

המידע הזה חשוב במיוחד לאור הוויכוחים הבלתי נגמרים סביב חוק המו"פ והשתתפות המדינה בפעילות של החברות הזרות.

חלקים גדולים מהציבור לא מודעים למשמעות התרומה לקהילה של החברות האלה, כמו גם חברות היי-טק ישראליות גדולות ומצליחות. מותחי הביקורת מסתכלים על המספרים הבודדים ולא בודקים מה מקבלת המדינה מחברות אלה בחזרה. תרומה לקהילה היא אחד הדברים הללו, שלא לדבר על תרומה של 50% מסך כל ייצוא ההיי-טק מישראל.

החמור הוא שבין אלה שמנהלים מלחמת חורמה נגד החברות הזרות נמנים ח"כים שניזונים מהאג'נדה של פקידי האוצר, שיש להם תחביב: להתעלל בחברות הרב לאומיות ולעשות הכול כדי שתברחנה מפה. הצלחה אחת כבר נרשמה לזכותם: אינטל (Intel) בונה את אחד המפעלים החדשים שלה באירלנד, במקום בקריית גת.

הרבה יותר מכסף

התרומה לקהילה היא בעלת ערך הרבה יותר גדול מכסף. חלק ניכר מהפעילות של החברות הוא בתחום החינוך. חברות כמו אינטל מעבירות פעילויות העשרה שמצילות בני נוער. אם הם לא היו משתתפים בפעילות מרכזי הפיתוח למען הקהילה, היינו מאבדים אותם וחלק מהם היה מידרדר לשוליים.

הרצון ההולך וגובר להתנדבות מצד העובדים מייצר מציאות מדאיגה שמוכרת היטב בחברה הישראלית: במקום שבו המדינה מתנערת מחובותיה האזרחיות כלפי מגזרים שלמים – במיוחד תושבי הפריפריה, קשישים, בני מיעוטים וילדים בסיכון – נכנס המגזר השלישי, שחברות ההיי-טק מובילות את התרומות אליו ולוקחות חלק נכבד בפעילויותיו. המדיניות של מגזר זה היא אמנם שהוא לא מחליף את המדינה, אבל זה מה שקורה בפועל, כי בסופו של דבר, מדובר באנשים שלא תמיד מסוגלים לעשות את הדברים לבד ונדרש מישהו שיעזור להם.

הפעילות למען הקהילה לא זוכה ליחסי ציבור באופן שוטף. רוב החברות מעדיפות לעשות זאת מאחורי הזרקורים, כפי שפעילות למען הקהילה צריכה להיעשות. אחרות משחררות תמונות או ידיעות באירועים מיוחדים, סופי שנה, הענקת מלגות או תעודות למתנדבים. רוב עובדי ההיי-טק מתנדבים על חשבון זמנם הפרטי, והדבר החשוב ביותר הוא שהם עושים זאת באהבה, מתוך הכרה ומורשת שמכתיבות החברות בהן הם עובדים.

נתינה אינה עניין של משמעת וקבלת הנחיות מהבוס. זה יכול לעבוד פעם אחת, אבל לא כשההירתמות של העובדים לתרומה לקהילה כל כך בולטת, כפי שהסקר של מעלה מראה.

בדיון שנערך לא מכבר בנושא חברות ההיי-טק הבינלאומיות אמר סגן המדען הראשי, אבירם ז'ולטי, כי החברות הזרות הן הראשונות לברוח מפה בזמן חירום. מעבר לאמירה המקוממת וחסרת הבסיס, מן הראוי שסגן המדען יקבל את דו"ח מעלה וילמד אותו. אולי דעתו תשתנה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים