הקרב על הבנקאות הדיגיטלית

הבנקאות באינטרנט מייצרת טווח הזדמנויות רחב מאוד לתעשייה והמרוץ לקבלת נתחים גדולים מעוגה זו מתחיל עוד מעט ● וגם: ההיבט ההיי-טקי של ההצבעה בבחירות

בנקאות דיגיטלית. צילום אילוסטרציה: BigStock

שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, צוטטו השבוע בכלי התקשורת כמי שבוחנים ברצינות בנקאות דיגיטלית, שתהיה מבוססת על ממשקים דיגיטליים מלאים, ללא סניפים וללא נייר.

על פי הפרסומים, שהוכחשו אחר כך, בנק לאומי מתכנן להקים את הבנק האינטרנטי על בסיס הפלטפורמה של מסלול לאומי וכל יתר הפלטפורמות של לאומי דיגיטל, שגם כיום זוכות לעדיפות ולתשומת לב מצד הנהלת הבנק.

בבנק הפועלים היו קצת יותר מעשיים וגם ממוקדים, והודיעו שכבר בסתיו הקרוב הם יפתחו "סניפים דיגיטליים", שהמאפיין העיקר שלהם הוא בנק ללא נייר. כל הפקידים יצוידו במחשבי לוח, בניגוד לממשקים שקיימים כיום בכל סניף, והוא יאפשר לאנשים לבצע מגוון פעולות ללא כל שימוש בניירת או בממשקים מקובלים אחרים. אולם, לפעמים יש פעולות שדורשות מגע אנושי, ושם הם ימצאו את הפקידים שיסייעו להם באמצעות ממשקים דיגיטליים.

בנקאות דיגיטלית שמבוססת כולה על מערכות מחשב היא טרנד שקיים כבר זמן רב בעולם הפיננסי. הוא עדיין לא הפך למסה ועדיין, מרבית הבנקים בעולם עובדים במודל משולב. לצד הבנקאות מסורתית, עם הסניפים הפיזיים, יש חשיפה הולכת וגדלה של שירותים בנקאיים המבוססים על הרשת, שחוסכים את הגישה לסניף ומייעלים תהליכים. אולם, במרוץ המטורף של התחרות ביניהם, לא נשאל לדעתו בעל הבית – המפקח על הבנקים. שם שמעו כבר לא פעם על הבאזזז הזה, של הבנקאות האינטרנטית, אלא שבניגוד לבנקים הגדולים, הם לא מתרגשים.

הבוקר (ה') דווח בכלי התקשורת שבנק ישראל לא מתכוון לאשר ללאומי להתחיל במהלכים להקמת בנק אינטרנטי. הסיבה אינה מאחר שהבנק לא מכיר בתועלות של שיטת בנקאות זו. להיפך, הוא רואה בה מנוף לתחרות בריאה שכל כך חסרה בענף הזה. אלא שדובר הבנק הבהיר כי הוא מבחין בין בנקאות אינטרנטית שתוקם על ידי שחקנים חדשים לכזו שתוקם על ידי הבנקים הקיימים ולמעשה תהווה עוד זרוע שיווקית של הבנק. לא לזה התכוון המשורר. בנק ישראל עושה באחרונה מהלכים רבים, רובם מאחורי הקלעים, כדי להגביר את התחרות בענף הבנקאות. זה חלק ממאמץ כולל שנועד לענות על הטענות של הציבור על יוקר המחייה, העמלות הגבוהות וחוסר התחרות בין הבנקים. כמו כן, בנק ישראל הפנים ששחקנים חדשים שרוצים להיכנס לזירה הפיננסית בישראל יכולים לעשות זאת רק על ידי בנקאות דיגיטלית, ולא להקים מערכי סניפים ותשתיות יקרות.

הפיתוי של בנק אינטרנטי הוא גדול והוא מאפשר מתן שירותים רבים ומגוונים יותר, עם עמלות מופחתות. במקביל פועל בנק ישראל לעודד בנקים קטנים ובינוניים שנכנסים עכשיו לתחרות. אחת הדוגמאות היפות היא בנק ירושלים, שכבר חנך שורה של שירותים דיגיטליים כמו הלוואות ופתיחת חשבונות מבלי צורך לעבור בבנק הקודם של הלקוח. לאומי השיק פעילות דומה, אולם בבנק ירושלים טענו כי הם היו הראשונים ואין להם את התקציבים האדירים שדרושים כדי לפרסם את המהלך בטלוויזיה ובעיתונות.

דוגמה נוספת היא הפרויקט הענק של בנק יהב, שמתבצע בימים אלה בעזרת TATA ההודית, במסגרתו מחליפים את כל מערכות הליבה של בנק ומכינים אותו לדור הבא של הבנקאות. זהו פרויקט שכולל מרכיב גדול מאוד של סיכונים תפעוליים ידועים, שקיבלו את הרוח הגבית של בנק ישראל – דבר שמן הסתם לא היה מאשר לבנקים האחרים, כשהמניע הוא אחד: הגברת התחרות והוזלת עלויות השירות בבנקים.

כך מוצאים עצמם הבנקים הגדולים בראשונה מאותגרים על ידי תחרות שנוצרת כולה מהשקעה בטכנולוגיה, במערכות מידע ומחשוב, אלא שלהם קצת יותר קשה, משום שהם סוחבים אחריהם מערכות Legacy ישנות שמייצרות תהליכים עסקיים-תפעוליים עתירי כוח אדם, עתירי נדל"ן ונייר. שני הבנקים גם מאותגרים על ידי ועדי העובדים החזקים שלהם, שמצד אחד מבינים את הצורך בהתייעלות שבאה כתוצאה מאוטומציה של תהליכים, אבל לא מוכנים לשלם את מלוא המחיר של התייעלות, שפירושה פיטורים המוניים.

מצד שני, מנצלים הבנקים הגדולים את הכיסים העמוקים שלהם ומתחילים במרוץ חימוש מטורף כדי לייצר כמה שיותר שירותים דיגיטליים, שהם הבסיס לבנקאות אינטרנטית מלאה, שמימושה עדיין רחוק. כבר כיום, שני הבנקים עשו הרבה מאוד צעדים בנושא והם מפנים לכך משאבים לא מעטים.

בכנס פנימי שערך בנק לאומי לפני כמה ימים בהשתתפות מנהלי החטיבות העסקיות ומנכ"לי חברות היי-טק אמרה המנכ"לית, רקפת רוסק עמינח, כי התקציב היחיד שלא קוצץ בבנק השנה הוא זה של החטיבה הטכנולוגית, והוא אף יגדל. זוהי אמירה שלא נאמרה בחמש שנים האחרונות. להיפך – תקציבי המחשוב קוצצו בכל הבנקים הגדולים, מצבת כוח האדם של אגף התקשוב בלאומי ובפועלים צומצמו בשנתיים האחרונות, כולל פיטורי עובדי קבלן של חברות IT שונות. עתה הבינו ההנהלות, לפחות בלאומי, כי השקעה בטכנולוגיה היא חלק מתהליך ההתייעלות הנדרש, שיביא לחיסכון בהוצאות ובכוח אדם ויאפשר לבנק להוזיל שירותים. זוהי מנגינה שמנמ"רי הבנקים מזמרים להנהלות הבנקים מזה שנים, ונדמה שכעת זה חלחל לדרגים הבכירים.

מכל זה כמובן תיהנה תעשיית ה-IT. מנכ"ליה, שהיו בכנס של חטיבת הטכנולוגיה של לאומי, יצאו משם מעודדים מאוד. מפת הדרכים האינטרנטית של הבנקים – הגדולים והקטנים – מייצרת טווח הזדמנויות רחב מאוד לתעשייה והמרוץ לקבלת נתחים גדולים מעוגה זו מתחיל עוד מעט. יהיה מעניין.

הולכים להצביע למען עתיד טוב יותר

ביום ג' הקרוב תשבות הארץ מכל מלאכה ואזרחי המדינה ילכו לקלפיות.

סדר היום התקשורתי והפוליטי של הבחירות האלה כמעט שלא עסק בנושאים הבוערים שמטרידים את החברה הישראלית – כלכלה, חברה, חינוך וצמיחה, אולם תוצאות הבחירות ישפיעו קודם כל עליהם.

בחודשיים האחרונים דובר בציבור הרבה על מה לא נעשה. כל אזרח שני מקטר בשיחות סלון על יוקר המחייה והעדר הצמיחה. בתעשייה מדברים על עתידה הלא מזהיר של החדשנות, שהיא חלק ממנועי הצמיחה של המשק ועל כנפיה נישא ההיי-טק, שמכניס למדינה חצי מסך הייצוא השנתי שלה.

בשלהי כהונתה של הממשלה הנוכחית הכול נראה אפור וחסר אופק. המתמודדים בבחירות פיזרו הבטחות נדיבות לכל עבר אילו ניסים ונפלאות הם יעשו ביום שאחרי. אולם, כדי שזה יקרה, כל המועמדים מבקשים מהאזרחים לעשות את הצעד המינימלי שיביא, לדבריהם, לשינוי – ולהצביע עבורם.

אומת הסטארט-אפים לא יכולה לחיות רק ממחיאות כפיים ליזמים מצליחים ומאקזיטים מוצלחים שנעשים מדי פעם. כדי שהחלום שנוצר פה ב-67 השנים האחרונות ימשיך להתקיים חייבים לעשות את הצעד הקטן – לשים את הפתק הנכון לפי השקפתו של כל אחד וביחד לייחל לעתיד טוב יותר.

הימנעות מהצבעה כמוה כחתימה על שטר פתוח שמאפשרת לכל אלה שלא עשו שום דבר בשבילכם עד כה להמשיך לא לעשות, ולנוח עוד ארבע שנים (או לפעמים שנתיים) לפחות. פעולה פשוטה אחת שאורכת דקות יכולה לשנות עולמות. אז קדימה לקלפי.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים