"אנחנו רוצים להוות גשר בין מעסיקים לדורשי עבודה – בעזרת הטכנולוגיה"

"בחזון שלי, שירות התעסוקה יהיה גשר חדשני בין המעסיקים לבין דורשי העבודה, בעזרת שימוש בכלים טכנולוגיים. השינוי הנוסף, שיהיה תוצאה של מימוש החזון, הוא הפיכת השירות לפרו-אקטיבי ולא פסיבי, כפי שהוא היה כל השנים", כך אומרת עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים.

עו"ד משש היא חדשה יחסית בתפקיד – היא מונתה למנכ"לית שירות התעסוקה בנובמבר האחרון, לאחר ששימשה מנכ"לית משרד התקשורת.

שירות התעסוקה עובר בשנים האחרונות תמורות דיגיטליות. בראיון מדברת עו"ד משש על התמורות הללו, ובכלל זה על הטרנספורמציה הדיגיטלית שהיא מתכוונת ליישם בארגון. כמו כן, היא מפרטת אילו ממשקים יש לשירות עם ענף ההיי-טק, על מנת למלא את הדרישות לכוח אדם בו, ועל ההיערכות של השירות להשפעת הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה.

מהי הפעילות של שירות התעסוקה? רבים עדיין שבויים בתדמית הישנה שלו כלשכת עבודה.
"שירות התעסוקה של שנת 2025 שונה לגמרי מהתדמית, שעדיין קיימת בקרב רבים בציבור. ב-1959 הוקם הגוף הזה כלשכת עבודה שנועדה לתת מענה לצרכים של אותה התקופה, השנים הראשונות של המדינה. מאז הגוף הזה עבר לא מעט גלגולים, ואני יכולה לומר בוודאות ש-2025 תהיה שנת המפנה. אנחנו כבר מזמן לא רק מקום לקבלת קצבאות. אנחנו רוצים למצב את עצמנו כארגון מקצועי, שמספק שירותים מותאמים אישית, וזאת בעזרת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית".

כמה עובדים מועסקים כיום בשירות התעסוקה? ואיך אתם מיישמים את החדשנות בהון האנושי שלכם?
"בשירות התעסוקה מועסקים כ-600 עובדים מסורים, שמחויבים מאוד ברמה המקצועית. הטרנספורמציה הדיגיטלית תהיה כמובן גם בתוך הארגון, כדי שנוכל לבצע את אותה קפיצת מדרגה שציינתי. השאיפה שלי היא לקחת את העובדים להיות גם מנטורים אישיים להשמה לתעסוקה ולליווי דורשי העבודה באופן אישי".

תגדירי, אם כך, את החזון שלך ואת האתגרים שהצבת בפני העובדים.
"אני מאוד מאמינה בטכנולוגיה וקבלת שירות מקצה לקצה מרחוק ובצורה מותאמת. אני מציבה למימוש החזון של טרנספורמציה דיגיטלית שלושה צירים מרכזיים: ציר אחד הוא דורש העבודה, שתמיד יהיה במרכז. כאן המשימה שלנו היא לשפר את חוויית המשתמש שלו. הציר השני הוא שימוש מושכל בדאטה, שזה הכיוון שהעולם הולך אליו במסגרת מהפכת הבינה המלאכותית. כבר כיום יש לנו בשירות כלים מבוססי AI שמסייעים בתהליכי השמה, ועל כך קיבלנו פרס מאנשים ומחשבים בתחרות מצטייני המחשוב. הציר השלישי הוא השינוי הפנים ארגוני, שמבוסס על הטכנולוגיה".

אם אני איש היי-טק ואני מחפש עבודה – מה הסיכוי שתוכלו לסייע לי? הרי סביר להניח שאפנה לחברות השמה.
"יש לנו ממשקים עם עולם ההיי-טק, ובמסגרת התוכנית להקים זירות תעסוקה דיפרנציאליות אנחנו מתכננים, בין היתר, לפתוח זירה להשמות בתחום הטכנולוגי, לרבות בהיי-טק. אנחנו לא חיים בחלל ריק, ובהחלט יש חברות השמה בסקטור הפרטי, אבל צריך לזכור שיש תחומים ואזורים פריפריאליים שהן לא נמצאות בהן. כאן בא לידי ביטוי הערך המוסף שלנו, בין היתר על ידי הכשרות עובדים, כולל לתחומי מחשבים וטכנולוגיה. מעסיקים לא ממהרים לבצע הכשרות, בגלל ניידות גבוהה שקיימת בקרב העובדים, בין היתר בענף ההיי-טק, והם מצפים שהממשלה תעשה זאת – ובצדק".

מדינת ישראל נמצאת קצת מאחור בתחום הבינה המלאכותית. כיצד את רואה את זה?
"זה נכון, ועולם הבינה המלאכותית לא מחכה לאף אחד – הוא רץ קדימה. עכשיו אנחנו, בשירות התעסוקה, נמצאים באחד הרגעים המכריעים בהיערכות לבינה מלאכותית, וצריך להגביר את שיתוף הפעולה בין המגזר העסקי לממשלה, לבצע עוד הכשרות, ולשלב את מערכת החינוך ומערכות אחרות. לא הכול זה שירות התעסוקה לבדו. הגישה צריכה להיות רב ממדית, שמשלבת גם חדשנות, גם הגנה חברתית וגם שיתוף פעולה בין משרדי. אם נגיע לסוף 2025 ללא תוכנית אסטרטגית ממשלתית בנושא הבינה המלאכותית – אהיה מאוד מודאגת".

מה החלק שלכם בתחום הזה?
"כבר כיום יש לנו תקציבים של מיליוני שקלים לטובת הכשרות שמותאמות לשוק העבודה העתידי, ומכוונות כלפי אותם אלה שרוצים להתקדם ולשנות כיוון. אנחנו פועלים בתוך אקו-סיסטם רחב מאוד ועושים המון שיתופי פעולה עם רשויות שונות, כמו רשות החדשנות, וכן עם המגזר השלישי והמעסיקים".

תני דוגמה.
"בתחום הטכנולוגי, אנחנו מכשירים למקצועות של מפתחים, אבטחת מידע וסייבר. מקצועות שיכולים לסייע למי שרוצה להצטרף לענף ההיי-טק. אבל הטכנולוגיה משתלבת גם בתחומים רבים אחרים. ההכשרות גם מכוונות לכך שהמקצועות הנרכשים יהיו כאלה שיש בהם פריון גבוה יותר, והחדשנות הדיגיטלית מאפשרת את זה".

כיצד ה-IT משתלב ביישום הטרנספורמציה הדיגיטלית אצלכם?
"הארגון שלנו הוא בעל אוריינות דיגיטלית גבוהה. כבר כיום, דורש העבודה לא צריך להתייצב פיזית בלשכות השירות שלנו, אלא 'מתייצב' מרחוק. לאחר פגישה אישית ראשונה הוא 'מדבר' עם מערכת שכוללת מערכת הזדהות חכמה, שבה הוא מאשר שהוא לא עובד. אנחנו שואפים לפתח אתר מותאם או אפליקציה שתיתן ערך קצת יותר גדול, שתקדם את דורש העבודה. בסופו של דבר, הטרנספורמציה הדיגיטלית צריכה לאפשר לנו להתאים את המענים שלנו לכך שאנחנו נמצאים כיום בשוק עבודה שהוא הרבה יותר טכנולוגי הרבה יותר דינמי. לתפיסתי, הטרנספורמציה הדיגיטלית היא קודם כל מהפכה עסקית, שתתבצע בעזרת הטכנולוגיה. אין ספק שזה יוביל גם לשינוי בתרבות הארגונית שלנו. מדובר בהמון תהליכים, שאנחנו עובדים עליהם ברמה הפנים ארגונית".