תוכן פרסומי
ראשי » כתבות ראשיות » שר השיכון: "המגזר הממשלתי מפגר בדור לעומת הצבא בניהול פרויקטים"
ייענה לקריאה? שר החינוך, יואב גלנט. צילום: ניב קנטור

שר השיכון: "המגזר הממשלתי מפגר בדור לעומת הצבא בניהול פרויקטים"

"יש להמשיך להטמיע מערכות ניהול, מערכות ניהול פרויקטים ומערכות IT – וכך ייסגר הפער הקיים בין המגזר הביטחוני לזה הממשלתי-ציבורי", אמר השר בכנס של העמותה לניהול פרויקטים בישראל, PMI, שהתקיים היום (ג')

מאת 5 ביוני 2018, 15:01 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"לא יכולה להיות מציאות בה בישראל לוקח חמש-עשרה שנים לבנות שכונה, שגרים בה אנשים המפתחים תוכנות לבניית בתים בסין ובארה"ב – שגורמות לבנייה מזורזת, בת שלוש שנים. הסנדלר הולך יחף במובן הכי גרוע. קיים פער של דור בעולם מערכות ניהול מבוססות IT ונתונים – בין הצבא וארגונים מהמגזר הממשלתי", כך אמר יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון.

השר גלנט דיבר בכנס של העמותה לניהול פרויקטים בישראל, PMI. הכנס השנתי, ה-22 במספר, של העמותה, שנערך בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ג') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. הכנס נשא את הכותרת "הכנס השנתי – הדור הבא" והתקיים בהשתתפות יותר מאלף מקצועני ניהול פרויקטים.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין.

"לפני תשע-עשרה שנים", אמר אלוף (מיל') גלנט, "נכנסתי לתפקיד ראש מטה זרוע היבשה, לאחר שפיקדתי על השייטת ועל שתי אוגדות. צבא היבשה, בניגוד לחילות הים והאוויר, עבד עם מפות מנייר. פעלנו לקידום פרויקט צי"ד, צבא יבשה דיגיטלי. כתבנו את הצורך המבצעי ואת האפיון ולבסוף נכנסנו לפרויקט. אמרתי שאני רוצה לדעת שלושה מדדים: 100% ממיקום כוחותינו, 90% ממיקום האויב ועוד ממד מבצעי שלא אפרט. זה ארך תקופה ממושכת: כשהייתי אלוף פיקוד דרום, התחלנו להפעיל את המערכות אותן אפיינו חמש או שש שנים לפני כן".

"שלוש שנים אחר כך", אמר גלנט, "פיקדתי על מבצע עופרת יצוקה, במסגרתו היו עשרה אלפים לוחמים בשטח עזה. כל המערכת נוהלה בלא מפות, עם אלמנטים דיגיטליים בלבד. כשכוח גבעתי הלך בסמטאות סג'עיה או ג'יבליה, הוא היה מקבל התרעות ממפקדות במרכז הארץ, עם תמונה והוראה 'אל תעבור בסמטה X, כי יש שם מארב'. הכל נעשה באופן מקוון. המפקד בשטח היה מתקשר עם כוחות סיוע ארטילרי, שהורידו מרגמות ופגעו באתר, על בסיס מידע שהיה במערכות IT. אז זה היה מדע בדיוני – היום זה מובן מאליו".

משרד השיכון – מעורב ביותר מאלף פרויקטים בו-זמנית

"במקומות בהם גדלתי, בצבא", אמר השר, "נהוג לעשות הערכת מצב. כשנכנסתי לתפקידי לפני שלוש שנים, שאלתי 'על מה אנו אחראים – בכמה פרויקטים המשרד מעורב?'. איש לא ידע להשיב לי. התברר לי שהמשרד מעורב ב-1,100 פרויקטים. אנו מעורבים בפרויקטי ענק, לדוגמה, בראש העין, או בחריש, וגם בפרויקטים גדולים פחות, של שיקום שכונות והתחדשות עירונית. אלא שלא ידענו איזה פרויקט נמצא באיזה שלב, האם תכנית הופקדה בוועדה, לא היינו יכולים לערוך תחזית".

לכן, אמר, "הנחיתי להקים גוף שליטה לנושא. משל"ט במערכת הממשלתית האזרחית זה חידוש". השר גלנט סיכם באומרו כי "יש להמשיך להטמיע מערכות ניהול, מערכות ניהול פרויקטים ומערכות IT – וכך ייסגר הפער הקיים בין המגזר הביטחוני לזה הממשלתי-ציבורי. ברגע שהנתונים נמצאים בתוך המערכות וניתן להפיק מהן מידע אסטרטגי – אפשר להתקדם הלאה".

במסגרת הכנס, זכה משרד הבינוי והשיכון במקום הראשון, במסלול ממשל ותשתיות לאומיות, על הקמת מרכז השליטה לניהול כ-1,200 פרויקטים, שמקדם ומוביל המשרד בכל זמן נתון.

השר גלנט אמר כי "מאז שחנכנו את מרכז השליטה אנו רואים את ההתייעלות ושינוי שיטות העבודה בפרויקטים שמתנהלים בעת ובעונה אחת. עבודת המשל"ט היא צעד אחד הנובע מהתפישה הכוללת שלנו – הפעלה של שיטות ניהול חדשות, לצד רענון והתאמה של המערכות הקיימות למציאות משתנה. באמצעות ניהול המשאבים הקיימים בצורה נכונה והפעלה טובה ואפקטיבית שלהם ניתן להגיע לתוצאות טובות בהרבה. מרכז השליטה הוא חוד החנית בכל הקשור לניהול פרויקטים, ומהווה מודל למצוינות בתחום. מטרתו לייעל תהליכים, לחסוך זמן ומשאבים יקרים, להגביר את היעילות של ניהול הפרויקטים ולשפר את התיאום בין הגורמים השונים. זאת, כדי לקצר תהליכי בנייה, כך שיותר ויותר דירות יגיעו לשוק מהר יותר".

את המשל"ט הקימה אורנטק, שזכתה במכרז להפעלתו. הוא מציג בזמן אמת מידע רלוונטי ומהימן על פרויקטי הבנייה שבאחריות המשרד. הכלים הטכנולוגיים שהוטמעו במשל"ט הם: Microsoft Project Online, Action Base, QlikView ו-CRM online.

שר השיכון: "המגזר הממשלתי מפגר בדור לעומת הצבא בניהול פרויקטים" Reviewed by on . "לא יכולה להיות מציאות בה בישראל לוקח חמש-עשרה שנים לבנות שכונה, שגרים בה אנשים המפתחים תוכנות לבניית בתים בסין ובארה''ב – שגורמות לבנייה מזורזת, בת שלוש שנים. "לא יכולה להיות מציאות בה בישראל לוקח חמש-עשרה שנים לבנות שכונה, שגרים בה אנשים המפתחים תוכנות לבניית בתים בסין ובארה''ב – שגורמות לבנייה מזורזת, בת שלוש שנים. Rating: 0

הגיבו