שקיפות

ישראל ירדה אל מעבר לקו האדום במדד השחיתות העולמי, שפורסם היום (ג') ● אחד הפתרונות לכך הוא יותר שקיפות, אבל השאלה היא האם יש מי שרוצים ליישם אותו

התוכנית היא חלק משיתוף פעולה עם הארגון הבינלאומי OGP, שמקדם תוכניות לשקיפות בממשלות ברחבי העולם ● "ממשל פתוח הוא בסיס לצמיחה כלכלית-חברתית וליציבות ממשלתית", אמר שחר ברכה, ראש רשות התקשוב

על פי נתונים שבדק עבורנו מכון המחקר הקבינט האזרחי, הממשלה החדשה שתיבחר, אם וכאשר, לא תמצא שום מסמכי החלטות, תוכניות ביצוע, הצעות חוק או כל פעילות אחרת, שתאפשר לתעשיית ההיי-טק להניע את המשק

הניסיון של גורמים ממשלתיים להסתיר החלטות ופעולות עלול להגביר את השחיתות – בין אם בטיפול בקורונה ובין אם בתחומים אחרים ● תובנות בעקבות המיקום הנמוך של ישראל במדד השקיפות הבינלאומי

כך אמרה השופטת בדימוס נילי ארד בתגובה למדד השקיפות העולמי שבו ישראל קיבלה את הציון 60 - קרוב מאוד לקו האדום, שעומד על 50 ● לדבריה, "בנסיבות שבהן מנהיגים נחשדים בפלילים, ובאווירה של הסתה מתמשכת נגד שומרי הסף במערכת המשפט ובתקשורת - אלה תוצאות חמורות במיוחד"

דורית חיזי, מנכ"לית הסדנא לידע ציבורי, סיפרה לעורך הראשי של אנשים ומחשבים, יהודה קונפורטס, על פרויקט Data city, ותדבר עליו גם בכנס עיר חכמה שיתקיים השבוע (ב')

הפייק ניוז ותפקידי התקשורת הם בין הסוגיות המרכזיות במרוץ לבית הלבן, גם אחרי הבחירות ● האם פייסבוק וטוויטר נוהגות נכון כשהן מסמנות תכנים של טראמפ? האם הרשתות הוותיקות צודקות כשהן קוטעות נאומים שלו? ומה יכול להסדיר את הסוגייה?

ארגון זכויות האדם הבינלאומי פרסם דו''ח מעקב, שנתיים לאחר דו"ח חריף שפרסם בנושא, תחת הכותרת "הרעלת טוויטר" ● על פי אמנסטי אינטרנשיונל, טוויטר יישמה רק המלצה אחת במלואה מתוך עשר ● טוויטר בתגובה: אכן צריכים לעשות יותר, המידע נתון לפרשנות